כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .

לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.

הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .

פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:

1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).

2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.