לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?
ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
הרציונל שעומד מאחורי הבנייה המסיבית שמתקיימת בימים אלה בירושלים הוא שאוכלוסיית העיר עומדת לגדול באופן משמעותי, שעתודות הקרקע בתוך העיר קרובות למיצוי, ושיש חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר. לכן, חשוב לבנות גבוה וצפוף על מנת לאפשר את המשך התפתחות העיר.
השאלה האם נכון לשאוף לגידול כה משמעותי באוכלוסיית העיר היא חשובה, ואני מקווה לדון בה בעתיד. להלן אעסוק בשאלה מהיכן יגיעו לעיר אותם תושבים שאמורים לאכלס את רבבות הדירות החדשות.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כל מילה בסלע. ראוי היה גם שמר ליאון יבדוק, בין היתר, את מאפייני יהדות צרפת כיום, זו שהוא בונה על עלייתה ארצה. מחקר עומק שפורסם זה אך בשבוע שעבר מגלה, כי ציבור זה עבר שינוי מהותי באוריינטציה שלו, וברובו איננו עוד מאופיין בנטיות ציוניות חזקות כבעבר. את מקומם של ראשי הקהילות שהיו ציוניים, תופסים כיום רבנים עם אריינטציה חרדית נוסח ש"ס, והרוח הציונית שפיעמה בקהילה נמצאת בירידה . אציין גם, כי אפילו תושבי הפריפריה בדרום, שבעבר כמהו לגור בירושלים, אינם חפצים בכך עוד. סוף מעשה במחשבה תחילה.
ארגונים לא ממשלתיים הם מרכיב משמעותי בחברה המודרנית. ככלל, הם קמים ופועלים בנושאים, שלדעת מקימיהם המדינה ו/או המגזר העסקי לא מטפלים בהם באופן משביע רצון, או שאינם אמורים לטפל בהם, או שעלולים לעמוד בניגוד אינטרסים עם פעילות המדינה או המגזר.
כך למשל, מקימי ארגון "יד שרה" זיהו את הצורך בהשאלת ציוד רפואי לציבור הרחב. הממשלה הייתה כמובן מודעת לצורך זה, אבל המצב שבו הנושא מתופעל על ידי ארגון לא ממשלתי – נוח לה משלל סיבות.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה להודות לד"ר אפאטה, האיש שעזר לי לתקן את נישואיי ולגרום לבעלי לאהוב אותי יותר. אם יש לך בעיה זוגית, את יכולה ליצור איתו קשר ישירות בכתובת -דוא"ל- [email protected]. את יכולה גם לשלוח לו וואטסאפ/וייבר עם המספר הזה (+447307347648). הוא האדם הנכון לעזור לך עם בעיית הנישואים שלך, אני מאחלת לך כל טוב……,.,
ישראל נכשלה החל מספטמבר 2005, מועד בו נסוגה סופית מכל שטח רצועת עזה עד הגבול הבינלאומי, בהוכחת המצב החוקי והמהותי בשטח רצועת עזה לעולם כולו. משך פחות משנתיים מ-2005 עד 2007 שלטה ברצועת עזה הרשות הפלשטנאצית, למרות ששליטתה בשטח היתה חלקית בלבד, וכדאי לזכור בנושא זה את בריחתם מהרצועה של ג'יימס וולפנזון ואנשי צוותו, הגורמים מטעם האו"ם שנועדו לפקח על רציפות העיבוד של השטחים החקלאיים ברצועה לאחר נסיגת ישראל. וולפנזון וצוותו אויימו על ידי החמאס וברחו מהרצועה כל עוד נפשם בם. עוד כדאי לזכור בנושא זה את סגירתו של מעבר רפיח. בהסכמים לקראת הנסיגה מרצועת עזה עליהם חתמה ישראל עם הרשות הפלשטנאצית הועברה לרשות השליטה במעבר רפיח וסוכם שישראל תוכל לפקח על הנעשה. אנשי החמאס פשטו על המעבר שבועות אחדים לאחר הנסיגה ופוצצו אותו, כך שההסכם בין הרשות הפלשטנאצית לבין ישראל בנושא כה קריטי לחיים ברצועה, קרס מיד. בשנת 2007 הגיעה ההפיכה הצבאית שביצע החמאס וההשתלטות שלו תוך שלושה ימים על כל שטח הרצועה.
מאז שנת 2007 המצב המהותי חייב את ישראל לעשות הכל כדי שלא תיראה כאחראית לנעשה ברצועה. העבריין המושחת אהוד אולמרט, והעבריין המושחת ראש ארגון המחבלים, הצורר, הבוגד ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו לא עשו כלום בנושא הסרת האחריות. ישראל היתה חייבת להפסיק לספק לרצועת עזה כל צרכים שהם: אפילו לא קילוואט של חשמל, אפילו לא קוב מים ואפילו לא גרם של מזון. ישראל היתה חייבת להתייצב לפני העולם ולומר – נסוגנו כמדינה עד לגבול הבינלאומי המוכר עם רצועת עזה. איננו אחראים לשום היבט של החיים שם. במקום זה ישראל פעלה בטמטום אופייני. היא הטילה מצור על עזה, הגבילה את מעבר המזון ונתפסת כמובן כאחראית מוחלטת לכל המעשה ברצועה. רק על הטיפשות הזו הייתי מכניס לכלא גם את אהוד אולמרט וגם את ביבים שקרניהו עד יומם האחרון.
ב-31 בינואר 2022 הגיש שר הביטחון דאז בני גנץ הצעת חוק לגיוס בני ישיבות שכללה את המרכיבים הבאים:
- הורדת גיל הפטור – גיל הפטור משירות צבאי יורד ל-23-21 למשך שנתיים, ולאחר מכן ל-22 לשנה אחת, ולבסוף ל-23.
- יעדי גיוס – יעדי גיוס נמוכים וקבועים מראש נקבעו לשנים הראשונות, עם עלייה הדרגתית לאורך זמן (עד 3590 בשנה העשירית).
- הרחבת היעדים – יעדי הגיוס יכללו גם את "בוגרי החינוך החרדי", ולא רק תלמידי ישיבות.
- מסלולי שירות – במסגרת ההצעה, יוצעו מסלולי שירות סדיר מקוצרים (שלושה שבועות או שלושה חודשים) להכשרה לשירות מילואים.
- סנקציות – ההצעה כללה סנקציות על מוסדות לימוד, באמצעות הפחתה הדרגתית של תמיכה כספית. סנקציות אלו יופעלו רק לאחר בדיקה רטרואקטיבית של שיעורי גיוס, ועם סייגים.
לו עברה הצעת החוק, המצב החוקי היום היה שחרדים היו בעצם פטורים משירות צבאי, שניתן היה להמיר שירות צבאי בשירות אזרחי, ושיוצאים בשאלה היו נחשבים לחרדים לצורך חוק זה.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כיוון ש"גיוס חרדים הוא תהליך חברתי ארוך ומורכב" כדאי שיתחיל כבר היום. בצורת חוק ולצדו שינוי תפיסתי הדרגתי. הרי שנים כה ארוכות של אי הסדרת העניין רק העמיקו את הצורך, את הקרע ואת הקצנת החרדים הסרבנים. אבותיהם של רבים מהם שירתו בצבא. וזה התהליך המסוכן באמת.
נניח ששתי חיילות עומדות במחסום בשטחים. פתאום צצים מהשיחים חמישה פלסטינים עם אלות ומנסים לתקוף אותן. החיילות דורכות את הנשק ויורות בתוקפים.
שתיהן היו מקבלות ציון לשבח על פעילות מהירה מול איום מוחשי על חייהן.
אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.
לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?
ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .
לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.
הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .
פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:
1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).
2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.
ישראל של 2026 מתמודדת עם סכסוכי קרקעות, איומים ביטחוניים מתמשכים וכשלים כואבים, פגיעויות בביטחון התזונתי ותלות בעובדים זרים – כפי שנחשפו באוקטובר 2023, וישנה גם החרפה באלימות בין מתנחלים לפלסטינים ביהודה ושומרון.
במקביל, יש דרישות גוברות לתקציבי דיור וחינוך, קריאות דחופות לבלימת האלימות בחברה הערבית, ודיון בלתי פתור: צבא "חכם" או פריסה מסיבית של כוחות? דיון זה מחריף תסכול כלפי הציבור החרדי.
עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .
לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.
הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .
פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:
1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).
2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.