JavaScript is required for our website accessibility to work properly. הזמן של פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך | זמן ישראל
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך
הזמן של
פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה.
מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

מבט מתחתית החבית

לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית  כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?

ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כותב הכתבה - ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי . לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ור... המשך קריאה

כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .

לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.

הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .

פרופ׳ ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח: 1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה... המשך קריאה

פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:

1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).

2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.

עוד 675 מילים ו-2 תגובות

ג'נטריפיקציית רפאים

הרציונל שעומד מאחורי הבנייה המסיבית שמתקיימת בימים אלה בירושלים הוא שאוכלוסיית העיר עומדת לגדול באופן משמעותי, שעתודות הקרקע בתוך העיר קרובות למיצוי, ושיש חשיבות רבה לשמירה על השטחים הפתוחים שמסביב לעיר. לכן, חשוב לבנות גבוה וצפוף על מנת לאפשר את המשך התפתחות העיר.

השאלה האם נכון לשאוף לגידול כה משמעותי באוכלוסיית העיר היא חשובה, ואני מקווה לדון בה בעתיד. להלן אעסוק בשאלה מהיכן יגיעו לעיר אותם תושבים שאמורים לאכלס את רבבות הדירות החדשות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כל מילה בסלע. ראוי היה גם שמר ליאון יבדוק, בין היתר, את מאפייני יהדות צרפת כיום, זו שהוא בונה על עלייתה ארצה. מחקר עומק שפורסם זה אך בשבוע שעבר מגלה, כי ציבור זה עבר שינוי מהותי באוריי... המשך קריאה

כל מילה בסלע. ראוי היה גם שמר ליאון יבדוק, בין היתר, את מאפייני יהדות צרפת כיום, זו שהוא בונה על עלייתה ארצה. מחקר עומק שפורסם זה אך בשבוע שעבר מגלה, כי ציבור זה עבר שינוי מהותי באוריינטציה שלו, וברובו איננו עוד מאופיין בנטיות ציוניות חזקות כבעבר. את מקומם של ראשי הקהילות שהיו ציוניים, תופסים כיום רבנים עם אריינטציה חרדית נוסח ש"ס, והרוח הציונית שפיעמה בקהילה נמצאת בירידה . אציין גם, כי אפילו תושבי הפריפריה בדרום, שבעבר כמהו לגור בירושלים, אינם חפצים בכך עוד. סוף מעשה במחשבה תחילה.

עוד 818 מילים ו-2 תגובות

כשהממשלה היא ארגון לא ממשלתי - חמאס ברצועת עזה

ארגונים לא ממשלתיים הם מרכיב משמעותי בחברה המודרנית. ככלל, הם קמים ופועלים בנושאים, שלדעת מקימיהם המדינה ו/או המגזר העסקי לא מטפלים בהם באופן משביע רצון, או שאינם אמורים לטפל בהם, או שעלולים לעמוד בניגוד אינטרסים עם פעילות המדינה או המגזר.

כך למשל, מקימי ארגון "יד שרה" זיהו את הצורך בהשאלת ציוד רפואי לציבור הרחב. הממשלה הייתה כמובן מודעת לצורך זה, אבל המצב שבו הנושא מתופעל על ידי ארגון לא ממשלתי – נוח לה משלל סיבות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
אני רוצה להודות לד"ר אפאטה, האיש שעזר לי לתקן את נישואיי ולגרום לבעלי לאהוב אותי יותר. אם יש לך בעיה זוגית, את יכולה ליצור איתו קשר ישירות בכתובת -דוא"ל- [email protected]. את יכולה גם... המשך קריאה

אני רוצה להודות לד"ר אפאטה, האיש שעזר לי לתקן את נישואיי ולגרום לבעלי לאהוב אותי יותר. אם יש לך בעיה זוגית, את יכולה ליצור איתו קשר ישירות בכתובת -דוא"ל- [email protected]. את יכולה גם לשלוח לו וואטסאפ/וייבר עם המספר הזה (+447307347648). הוא האדם הנכון לעזור לך עם בעיית הנישואים שלך, אני מאחלת לך כל טוב……,.,

ישראל נכשלה החל מספטמבר 2005, מועד בו נסוגה סופית מכל שטח רצועת עזה עד הגבול הבינלאומי, בהוכחת המצב החוקי והמהותי בשטח רצועת עזה לעולם כולו. משך פחות משנתיים מ-2005 עד 2007 שלטה ברצועת ... המשך קריאה

ישראל נכשלה החל מספטמבר 2005, מועד בו נסוגה סופית מכל שטח רצועת עזה עד הגבול הבינלאומי, בהוכחת המצב החוקי והמהותי בשטח רצועת עזה לעולם כולו. משך פחות משנתיים מ-2005 עד 2007 שלטה ברצועת עזה הרשות הפלשטנאצית, למרות ששליטתה בשטח היתה חלקית בלבד, וכדאי לזכור בנושא זה את בריחתם מהרצועה של ג'יימס וולפנזון ואנשי צוותו, הגורמים מטעם האו"ם שנועדו לפקח על רציפות העיבוד של השטחים החקלאיים ברצועה לאחר נסיגת ישראל. וולפנזון וצוותו אויימו על ידי החמאס וברחו מהרצועה כל עוד נפשם בם. עוד כדאי לזכור בנושא זה את סגירתו של מעבר רפיח. בהסכמים לקראת הנסיגה מרצועת עזה עליהם חתמה ישראל עם הרשות הפלשטנאצית הועברה לרשות השליטה במעבר רפיח וסוכם שישראל תוכל לפקח על הנעשה. אנשי החמאס פשטו על המעבר שבועות אחדים לאחר הנסיגה ופוצצו אותו, כך שההסכם בין הרשות הפלשטנאצית לבין ישראל בנושא כה קריטי לחיים ברצועה, קרס מיד. בשנת 2007 הגיעה ההפיכה הצבאית שביצע החמאס וההשתלטות שלו תוך שלושה ימים על כל שטח הרצועה.

מאז שנת 2007 המצב המהותי חייב את ישראל לעשות הכל כדי שלא תיראה כאחראית לנעשה ברצועה. העבריין המושחת אהוד אולמרט, והעבריין המושחת ראש ארגון המחבלים, הצורר, הבוגד ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו לא עשו כלום בנושא הסרת האחריות. ישראל היתה חייבת להפסיק לספק לרצועת עזה כל צרכים שהם: אפילו לא קילוואט של חשמל, אפילו לא קוב מים ואפילו לא גרם של מזון. ישראל היתה חייבת להתייצב לפני העולם ולומר – נסוגנו כמדינה עד לגבול הבינלאומי המוכר עם רצועת עזה. איננו אחראים לשום היבט של החיים שם. במקום זה ישראל פעלה בטמטום אופייני. היא הטילה מצור על עזה, הגבילה את מעבר המזון ונתפסת כמובן כאחראית מוחלטת לכל המעשה ברצועה. רק על הטיפשות הזו הייתי מכניס לכלא גם את אהוד אולמרט וגם את ביבים שקרניהו עד יומם האחרון.

עוד 857 מילים ו-4 תגובות

ארוכה הדרך לגיוס חרדים

ב-31 בינואר 2022 הגיש שר הביטחון דאז בני גנץ הצעת חוק לגיוס בני ישיבות שכללה את המרכיבים הבאים:

  • הורדת גיל הפטור – גיל הפטור משירות צבאי יורד ל-23-21 למשך שנתיים, ולאחר מכן ל-22 לשנה אחת, ולבסוף ל-23.
  • יעדי גיוס – יעדי גיוס נמוכים וקבועים מראש נקבעו לשנים הראשונות, עם עלייה הדרגתית לאורך זמן (עד 3590 בשנה העשירית).
  • הרחבת היעדים – יעדי הגיוס יכללו גם את "בוגרי החינוך החרדי", ולא רק תלמידי ישיבות.
  • מסלולי שירות – במסגרת ההצעה, יוצעו מסלולי שירות סדיר מקוצרים (שלושה שבועות או שלושה חודשים) להכשרה לשירות מילואים.
  • סנקציות – ההצעה כללה סנקציות על מוסדות לימוד, באמצעות הפחתה הדרגתית של תמיכה כספית. סנקציות אלו יופעלו רק לאחר בדיקה רטרואקטיבית של שיעורי גיוס, ועם סייגים.

לו עברה הצעת החוק, המצב החוקי היום היה שחרדים היו בעצם פטורים משירות צבאי, שניתן היה להמיר שירות צבאי בשירות אזרחי, ושיוצאים בשאלה היו נחשבים לחרדים לצורך חוק זה.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כיוון ש״גיוס חרדים הוא תהליך חברתי ארוך ומורכב״ כדאי שיתחיל כבר היום. בצורת חוק ולצדו שינוי תפיסתי הדרגתי. הרי שנים כה ארוכות של אי הסדרת העניין רק העמיקו את הצורך, את הקרע ואת הקצנת הח... המשך קריאה

כיוון ש"גיוס חרדים הוא תהליך חברתי ארוך ומורכב" כדאי שיתחיל כבר היום. בצורת חוק ולצדו שינוי תפיסתי הדרגתי. הרי שנים כה ארוכות של אי הסדרת העניין רק העמיקו את הצורך, את הקרע ואת הקצנת החרדים הסרבנים. אבותיהם של רבים מהם שירתו בצבא. וזה התהליך המסוכן באמת.

עוד 849 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 18 בפברואר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

הערר נדחה: המשטרה תקבל את חומרי הגלם של הריאיון עם פלדשטיין

איראן, הגדה המערבית וקו התפר: צה״ל בכוננות גבוהה בכל הגזרות בפתיחת חודש רמדאן ● ואנס: ״במובנים מסוימים" השיחות הדיפלומטיות של ארצות הברית עם איראן התנהלו היטב ● תם סבב שלישי של שיחות בין רוסיה ואוקראינה; ויטקוף: התקדמות משמעותית

עוד 4 עדכונים

הסכנה לחיילות וחיילי צה"ל בתוך ישראל - בחסות ממשלה כושלת

נניח ששתי חיילות עומדות במחסום בשטחים. פתאום צצים מהשיחים חמישה פלסטינים עם אלות ומנסים לתקוף אותן. החיילות דורכות את הנשק ויורות בתוקפים.

שתיהן היו מקבלות ציון לשבח על פעילות מהירה מול איום מוחשי על חייהן.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 651 מילים

תגובות אחרונות

הישראבלוף של המדד

כיצד ייתכן שהלמ"ס מדווחת על ירידות מחירים במשק, ובו בזמן מספרת לנו כי הדבר היקר ביותר בחיינו – מחירי הדירות – טיפס בחדות? ● צלילה אל המניפולציה הסטטיסטית שהתרחשה ב־1999 חושפת את בלוף מדד המחירים לצרכן, המשפיע כמעט מדי חודש על כיסם של מאות אלפי אזרחים ● פרשנות

עוד 871 מילים

מבט מתחתית החבית

לאחרונה (6.2.26) פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד איכות החיים בשמונה עשרה הערים הגדולות בישראל לשנת 2024. אל המקום האחרון ירדה ירושלים. היו שטענו "זה בגלל החרדים". אם כן, אז איך בני ברק שהיא עיר חרדית  כמעט לחלוטין נמצאת במקום השנים-עשר ובית שמש המתחרדת במקום השמיני המכובד?

ובכן, יש סיבות ויש תירוצים: תליית הירידה למרתף הטבלה בחרדים, בערבים או בשניהם היא תירוץ. פעולות ומחדלי העירייה תחת משה ליאון הן הסיבות לכך שהעיר היא הגרועה מבין ערי ישראל הגדולות.

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
כותב הכתבה - ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי . לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ור... המשך קריאה

כותב הכתבה – ירושלים עניה כי הרשות לפיתוח ירושלים מתעסקת בנושא הדתי של העיר ופחות בנושא הכלכלי .

לדעתי ליאון מוביל מהפכה חסרת תקדים בחדשנות בעיר : התחדשות עירונית ושיפוץ מתחמי בילוי ורחובות.

הכל מתחיל שאין תיאום כלכלי בין הרשות לפיתוח ירושלים לעיריית ירושלים .
אחד מסתמך על השני ואין שום תוצאה בפיתוח תשתיות קהילה ותעסוקה בעיר ירושלים .

פרופ׳ ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח: 1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה... המשך קריאה

פרופ' ארליך בוא נבדיל בין שני סוגי פיתוח:

1. בניית מגדלים היא אסון תחבורתי שכבר מתרחש בחלקים מקרית יובל ועתיד להתרחש בשנים הקרובות בקטמונים, פת, בעיר גנים, בקרית מנחם וגם בגילה. הסיבה היא שהורסים מבני מגורים שהוקמו בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה הקודמת ובונים במקומם אלפי יחידות דיור במגדלים. זה קורה כאשר רשת הכבישים הצרה באותן שכונות שהותאמה למגורים של X תושבים איננה משתנה, התוצאה היא פקקי תנועה אדירים שיחמירו עוד יותר בעתיד., עומס על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, ביוב) עומס על תשתיות-משרתות (גני ילדים, בתי ספר, מתנ"סים, קופוח חולים).

2. בניית שני קווים נוספים של הרכבת הקלה: הקו הירוק שאמור להיפתח לפחות במחצית מהמסלול עד סוף שנת 2026. פתיחת החצי השני של הקו צפוייה עד סוף 2027. אני מסכים שהקשיים בהווה הם בשיאם, אני גם מסכים לבניית הקו הירוק התנהלה בשלומיאליות ובחוסר ארגון כשעירית ירושלים ומשרד התחבורה לא למדו כלום מהכשל בבניית הקו אדום שהתמשך על פני 11 שנה בבניית החלק העיקרי של הקו ועד 25 שנים תמימות לקו בכל אורכו. בניית הקו הירוק נמשכת כבר מאז קיץ 2018 כלומר סיום תוך 8 וחצי שנים עד 9 וחצי שנים. בעולם הנאור לוקח לבנות קו רכבת קלה בין 3.5 ל-5 שנים.

עוד 675 מילים ו-2 תגובות

הזרוע המופקרת של משרד המשפטים

תחקיר מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מציפים שורה של סימני שאלה סביב התנהלות עמותת "גג לנזקק ולחוסה" המנהלת מאות תיקי אפוטרופסות מטעם משרד המשפטים: ממצאי ביקורת מ־2017 שהצביעו על ליקויים וחשש לניגוד עניינים, דיווחים כספיים סותרים הנוגעים לחוסים, האשמות שהתבררו כמוטעות, ודוח גריאטרי שלא הוצג לביהמ"ש ● העמותה: "רואים לנגד עינינו רק את האינטרסים של החוסה" ● אכפת להם? חלק ב'

עוד 2,290 מילים

האם מודל הביטחון של ישראל הפך לחולשה שלה?

ישראל של 2026 מתמודדת עם סכסוכי קרקעות, איומים ביטחוניים מתמשכים וכשלים כואבים, פגיעויות בביטחון התזונתי ותלות בעובדים זרים – כפי שנחשפו באוקטובר 2023, וישנה גם החרפה באלימות בין מתנחלים לפלסטינים ביהודה ושומרון.

במקביל, יש דרישות גוברות לתקציבי דיור וחינוך, קריאות דחופות לבלימת האלימות בחברה הערבית, ודיון בלתי פתור: צבא "חכם" או פריסה מסיבית של כוחות? דיון זה מחריף תסכול כלפי הציבור החרדי.

עפרה קפלן היא אישה חרדית, תושבת הצפון. ילדות בדרום אפריקה של האפרטהייד, רקע אקדמי (כלכלה והיסטוריה, אוניברסיטת קיימברידג', אנגליה) וניסיון כעורכת דין מסחרית מעניקים לה פרספקטיבה ייחודית. עפרה מועמדת להיות מזכ"לית משותפת במפלגה הפוליטית "כל אזרחיה".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עתיד הגוש הליברלי תלוי באיחוד מיידי

לפיד פתח בקמפיין "געוואלד" והזהיר מפני הפסד אם המחנה ימשיך להתפצל ● במקביל, מתבסס בימין שיח ה"אחי" האנטי־ליברלי סביב זהות גברית־דתית, בעוד ראשי האופוזיציה מתקשים להתאחד מול גוש ימין ממושמע ומגובש ● כל עוד לא יתבצע מהלך מהיר של צמצום רשימות והכרעות מוקדמות, הפיצול עצמו ימשיך לחזק את מחנה הימין ● פרשנות

עוד 891 מילים ו-2 תגובות

הסכם או תקיפה

בוושינגטון מציגים את השיחות בז'נבה כרגע מבחן ודורשים תשובות חד־משמעיות בשלוש סוגיות הליבה – גרעין, טילים ושלוחים ● בטהרן מתעקשים לצמצם את הדיון לגרעין בלבד ופועלים דרך סבא"א כדי לרכך את הלחץ ● בעוד האמריקאים מתייחסים למפגש כאל צומת הכרעה בין הסכם לתקיפה, האיראנים מבקשים למשוך זמן ● פרשנות

עוד 519 מילים ו-1 תגובות

תינוקות ממשפחות טבעוניות גדלים כמו אוכלי הבשר

10 שנים, 1.2 מיליון ילדים, ומחקר חדש אחד שהוליד מסקנה חותכת: תינוקות שגדלים בבתים טבעוניים, צמחוניים או אוכלי כל מתפתחים באותו קצב ● כרם אביטל, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון שהובילה את צוות המחקר, החליטה לבחון את האימרה המפורסמת "בלי בשר הילד לא יגדל"', וגילתה שלמיתוס אין רגליים

עוד 965 מילים

בצל תקלות ועיכובים, משלחת אירופית מסייעת לעזתים לצלוח את רפיח

ריאיון 18 שנים אחרי שגורשו על ידי חמאס, אנשי המשלחת האירופית שוב מפקחים על תנועת הפלסטינים בגבול מצרים ● מול מזוודות ענק שאינן נכנסות למכונות השיקוף ומכסות נוקשות של ישראל ומצרים, המשלחת מנסה להפוך את המעבר הפתלתל לגלגל הצלה ● ראשת המשלחת מסבירה בראיון לזמן ישראל מדוע מעבר הגבול פועל בקצב איטי, מתארת את העבודה עם הרשויות, ומגיבה לתלונות העזתים על התנאים הקשים במסוף המאולתר

עוד 1,910 מילים

מתוך 115 עצורים מעזה, מהגדה המערבית ומישראל שמתו בזמן שהוחזקו על ידי שירות בתי הסוהר במהלך 2023-2025, רק בעשרה מקרים ננקטו צעדים משמעתיים ורק מקרה אחד הועבר לחקירה ● בנוסף לכך, לפחות 52 עצורים פלסטינים מתו תחת מעצר של צה"ל, אך שם נפתחו חקירות

עוד 659 מילים

בליכוד נערכים לפריימריז תוך חודשיים ובחירות בסוף יוני

התאריכים כבר מסומנים ביומן, השרים מתפרצים לחתונות של חברי מרכז בלי הזמנה, והחשש המשותף מאחד את הקואליציה: אסור להגיע ליום השנה השלישי לטבח השבעה באוקטובר בתוך מערכת בחירות ● התוכנית המסתמנת כוללת חוק גיוס מהיר, תקציב, וביקור נשיאותי מאמריקה שיוביל אל הבחירות שיתקיימו בסוף יוני ● פרשנות

עוד 659 מילים

לא עוד עוזר חכם, אלא תחליף מלא לעובד

לנתוני הצמיחה יוצאי הדופן של חברות התוכנה הגדולות כבר התרגלנו, אך לנתוני הצמיחה שהציגה ביום חמישי חברת הבינה המלאכותית אנת'רופיק איש לא היה מוכן ● הצמיחה הזו מסמלת יותר מכול מעבר של הכלכלה ועולם התעסוקה לטריטוריה לא מוכרת, שספק אם מישהו בכלל מוכן לקראתה ● פרשנות

עוד 666 מילים

עידן הדמוקרטיה המתגוננת

בעולם שבו הסדר של אחרי המלחמה נסדק וארה"ב נוטשת את הנהגת המחנה הליברלי, מה שמונח כיום על כף המאזניים אינו השאלה אם הדמוקרטיה יכולה להתפשט, אלא אם היא מסוגלת לשרוד בכלל ● מול הגל האוטוקרטי השוטף את העולם, הישרדות הדמוקרטיה תלויה כעת בדיפלומטיה של הגנה ושימור – ובצורך להתמודד עם איומים מבית לא פחות מאשר עם איומים מחוץ

עוד 3,449 מילים ו-1 תגובות

מול הלחץ מהבית הלבן, הרצוג לא יכול למצמץ

יממה אחרי ביקור נתניהו בוושינגטון, טראמפ תוקף את הרצוג סביב סוגיית החנינה – אף שלנשיא אין סמכות לבטל את המשפט, כפי שנתניהו למעשה מבקש ● בבית הנשיא רואים בכך חציית קו אדום וחושדים כי המסרים הוזנו מהלשכה בירושלים ● בדומה לעימות עם לולה בברזיל, גם כאן ההתנגשות היא על עצמאות המערכת השלטונית ● פרשנות

עוד 734 מילים ו-1 תגובות

טראמפ שומר על עמימות אסטרטגית מול איראן

אחרי הפגישה עם נתניהו ולפני סבב שיחות נוסף בז'נבה, טראמפ ממשיך להחזיק את שתי האופציות פתוחות – הסכם או תקיפה ● בירושלים משדרים איפוק חריג, בטהרן נערכים ליום פקודה ● מעל הכול מרחף הצל של הסכם אובמה והבטחת "העזרה בדרך" שלא התממשה ומכבידה על הבית הלבן ● פרשנות

עוד 598 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה