במשך שנים בן-דרור ימיני חוזר בטוריו על אותו נרטיב של האשמת כל העולם, מבלי לנסות אפילו להבין מה התרומה שלנו למעמדה הבינלאומי הלא מזהיר של המדינה.
ימיני נוהג באורח קבע לראות כל נושא דרך הפריזמה של תדמית ישראל, ומתעלם משאלת המהות והנשמה של ישראל. גם כשהוא תוקף בצדק את הימין המשיחי ואת הסרבנות המדינית, הסיבה לדידו היא שהם גורמים לנו להיראות רע.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
הכותרות הראשיות עכשיו
בניגוד לשיח הרווח בישראל, בטהרן לא איבדו שליטה. ההנהגה האיראנית פועלת לפי היגיון אסטרטגי קר ומחושב שמטרתו אחת: לא לנצח – אלא לא להפסיד, ולגבות מחיר כבד מכל מי שמעורב בעימות.
בישראל נוח לתאר את התנהלות איראן כהתפרצות אימפולסיבית של משטר לחוץ. אלא שהתמונה בפועל מורכבת הרבה יותר.
דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
נעים קאסם, מנהיג חזבאללה, הגדיר בנאום שנשא לפני שבעה חודשים את המערכה הצפויה של ציר ההתנגדות ואיראן נגד ארה"ב וישראל, כ"מערכה נוסח כרבלא". למה התכוון? ומדוע אין דרך אחרת להסביר אותה בעולם המושגים החילוני מלבד מצעד האיוולת?
* * *
נעים קאסם, מנהיג חזבאללה, באחד מנאומיו לפני כשבעה חודשים ניבא, אולי מבלי להתכוון, את מה שעתיד להתחולל בין איראן וציר ההתנגדות (המֻקאוַּמַה) לבין ישראל וארה"ב.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין פסקה אחת במאמר המוזר הזה ללא שקר או סילוף. נתחיל.
בפסקה הראשונה כותב נדב שאני כותב "מבלי לנסות אפילו להבין מה התרומה שלנו למעמדה הבינלאומי הלא מזהיר של המדינה". קראתי ושפשפתי את העיניים. מהמאמר הראשון, שפורסם כבר ב-8 באוקטובר, הזהרתי שישראל צפויה לתבוסה מדינית. כתבתי ואמרתי שוב ושוב ש"הבעיה היא מדיניות. לא הסברה". חזרתי על זה כמו קאטו הזקן. אבל נדב לא קרא ולא שמע.
בפסקה השנייה כותב נדב: "גם כשהוא תוקף בצדק את הימין המשיחי ואת הסרבנות המדינית, הסיבה לדידו היא שהם גורמים לנו להיראות רע". שקר. פעם ועוד פעם כתבתי שהבעיה היא קודם כל ולפני הכל – מוסרית. אבל נדב לא קרא ולא שמע.
בפסקה השלישית כותב נדב שאני "מאשים את עיתון הארץ ואת רוב כלי התקשורת הרציניים בעולם כשהם חושפים את העוולות שלנו". שקר. אני מאשים את המדיה והאקדמיה בפרסום שקרים, או בהסתרת עובדות מרכזיות. פירוט אפשר למצוא כאן: https://did.li/MeeUY. אבל נדב לא קרא ולא שמע.
בפסקה הרביעית כותב נדב בנוגע לממדאני: "רוב ההתקפות עליו חסרות כל בסיס עובדתי". קראתי ושפשפתי את העיניים. "חסרות בסיס עובדתי"? זה אמיתי?
אני יכול להמשיך. אבל היריעה קצרה. מה שנדב מסרב להבין הוא שאפשר להיות נגד ממשלת האסון, שהיא הגורם העיקרי למפולת המדינית, וגם נגד השקרים ששונאי ישראל מפיצים בעולם. נדב סובל מסינדרום האג'נדה. מחלה ידועה גם בשמאל וגם בימין. אפשר גם אחרת. אני לפחות משתדל.
בן-דרור ימיני
אני לא חושב עליו כמוך. לדעתי מה שהוא מנסה להציג זה את הצביעות. כלומר, לא שאנחנו לא בסדר, אלא שגם אחרים לא בסדר ורק אלינו נטפלים. גם כי נוח, גם כי אנחנו קטנים וחלשים, ומדינות נוהגות לפי אינטרסים (נפט או אוכלוסייה גדולה של מהגרים) ולא לפי צדק. אף פעם. ויש גם קורטוב של אנטישמיות.
תודה שיש בזה משהו.
הבעיה היא שלאט לאט מתחיל להיות צדק גם עם גדולי מבקרינו. זו הבעיה הכי גדולה, והיא בעיה שלנו. עם הנוכל, עם המשיחיים, עם מגודלי הזקן הטפיליים.