פחד משתק מאפיין את כל שומרי הסף ביחס למעשי ומחדלי בנימין נתניהו כראש הממשלה וממשלתו. האזרח הפשוט שואל את עצמו שוב ושוב, בכל יום בו נחשפים עוד מעללים פליליים של שחיתות או בגידה או החלטות אנטי דמוקרטיות בעליל, מדוע נתניהו ראש ממשלת ישראל לא מוזמן לחקירה באזהרה.
פחד משתק עטף את שופטי בג"ץ 11:0 כאשר נמנעו מלאסור על נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים לכהן כראש ממשלה ואף ללכת לבחירות ולהיבחר לתפקיד. הטיעון אז היה שאין סעיף בחוק המונע מראש ממשלה לכהן, אלא אם ניתן פסק דין חלוט בעניינו.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
כל בית צריך מרפסת וכל מדינה צריכה אויב.
וכל מנהיג מהסוג שלא עסוק בטובת מדינתו אלא בשרידותו הפוליטית צריך לפזר הבטחות. "להשמיד", "לרסק", "למוטט", את מי שאשם לכאורה בכישלונות – את האויב.
ד"ר רתם סיון הופמן היא רופאה מומחית לרדיולוגיה אבחנתית. מצנתרת מוח ומנהלת מכון הדימות בבית החולים מאיר. אמא ללוחם בחטיבת הקומנדו (במיל.), לצוער בקורס חובלים ולמתבגרת. ממובילות תנועת "אמא ערה" וחברה בחוג להנעה מדינית של מפלגת הדמוקרטים.
החלטה על יציאה למלחמה בישראל מתקבלת על ידי ממשלת ישראל, בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה. על פי החוק, הממשלה היא שמוסמכת להכריז על מצב מלחמה, ורק לאחר אישור של הממשלה ניתן לצאת לפעולה צבאית רחבת היקף.
לעתים, הממשלה מעבירה את ההחלטה גם לאישור הכנסת, במיוחד במצבים רגישים או שנויים במחלוקת. ובכל מקרה הממשלה אמורה לפרסם לציבור את החלטתה על יציאה למלחמה. לציבור יש זכות לדעת אם זו מלחמת אין ברירה או מלחמת ברירה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לעניות דעתי
בעת שמלחמה מוכרזת תושבי המדינה השרויה במלחמה המעוניינים להגר למדינה אחרת כלשהי מוגדרים פליטים או פליטי מלחמה והמדינה האחרת מחויבת לקבלם אל תוכה
אולי זוהי הסיבה שמזה שנים רבות כל מצב מלחמה הוגדר כמבצע גם אם לא היו מטרות ויעדים או זמן קצוב למבצעים
אולי זוהי הסיבה להימנעות מלהגדיר את המלחמה כמלחמה קבל עולם ומלואו
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אכן. במשטר דמוקרטי, התוקף של בחירת העם נובע מהעקרונות של הדמוקרטיה. מי שנבחר מקבל זכות לשלוט, אבל הוא חייב בנאמנות לציבור.
אבל אצלנו נראה שהמושג "בחירת העם" קיבל חשיבות מעבר לערכים של הדמוקרטיה, של בטחונם האישי של האזרחים ושל השרידות של המדינה.
הגולם קם על יוצרו.