בתוך מטח החקיקה הדיקטטורית, לא התעכבנו מספיק על אירוע דרמטי, הוויתור של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הסיוע הצבאי מארצות הברית – משל היה זה היה כסף של אבא שלו – בלי דיונים, בלי ממשלה, בלי כלום. הוא הנחה. הוא החליט.

החקיקה הדיקטטורית צפופה בכוונה, כדי שלא יהיה לנו מרחב נשימה לבחון כל מכה לגופה, אבל ההחלטה הזאת היא החלטה מכוננת המחייבת העמקה. 

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

המלחמה בין ארצות הברית לאיראן נראית כעת כמעט בלתי נמנעת. אין משא ומתן ישיר בין הצדדים; מה שמתרחש בפועל הוא תיווך של טורקיה ומדינות המפרץ שמטרתו למנוע את העימות – עד כה ללא הצלחה.

אתמול נודע כי פגישה נוספת בין הצדדים מתוכננת ליום חמישי בז'נבה. התוצאה נותרת בגדר ספק, אך בשלב זה השיחות אינן עוסקות בהשגת הסכם – הן נוגעות אך ורק לגיבוש סדר יום לדיונים עתידיים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

ביקורו בישראל של ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מהווה ציון דרך חשוב ביחסי ישראל-הודו. לא עוד "אירוע היסטורי" אלא ביקור מובן מאליו ברמה הבכירה ביותר בין שתי המדינות, שעברו יחדיו כברת דרך משמעותית ויצקו את הבסיס האיתן להמשך הדרך.

הביקור מהווה הזדמנות להערכת מצב היחסים הבילטרליים, המשך תרגומם לשפת המעשה ומנוף לשידרוגם הנוסף אל המדרגה הבאה, להרחבת הפעילות המשותפת ולמיסוד הקשר ארוך הטווח בין שתי המדינות.

דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ. כיום יועץ בכיר ב-MIND ISRAEL.

ניתוח של כ-15,500 פוסטים ברשתות החברתיות, שבחנו  את השיח הציבורי בישראל ברבעון הרביעי של 2025 במסגרת קבוצת "תמרור-פוליטוגרפיה", מצביע על ממצא שנראה במבט ראשון כפרדוקס: תומכי מדיניות הסיפוח, אלה שדוגלים בהרחבת השליטה הישראלית ביהודה ושומרון – מפנים את האצבע המאשימה דווקא כלפי ישראל ביחס למציאות הביטחונית והמדינית. 98.4% מהפוסטים שלהם שכללו הטלת אשמה הופנו כלפי גורמי פנים.

בניתוח מעמיק יותר של הטקסטים שעלו ברשתות, הבנו שהפרדוקס שגילינו מטעה. מה שאנחנו רואים כאן הוא לא סתירה לוגית, אלא ביטוי קלאסי לתופעה שחוקרי מדיניות ציבורית מכנים "דימוי מדיניות" (policy image): הדרך שבה בעיה ציבורית ממוסגרת, ובעיקר השאלה מי אחראי לפעול.

ד"ר מעוז רוזנטל הוא ראש החוג לפוליטיקה ותקשורת במרכז הרב-תחומי, ירושלים ועמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.