נתן אשל, מציצן החצאיות, האיש ששימש ראש הסגל בלשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עד שהורשע בעסקת טיעון, אמר פעם: "השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו".
בספרם "אשם ייקום – מנהיגותו של שליט קורבן" לוקחים רונן צור וד"ר איתי שילוני את הניתוח הפסיכולוגי הזה צעד אחד קדימה – לא מדובר בשנאה אלא בתחושת נקם. תחושת נקם שהועצמה על ידי השליט, כפי שנכתב בכותרת המשנה: "מנהיגותו של שליט קורבן". מדובר, לשיטתם, במנהיג, אשר מאז חזר לשלטון ב-2009 ועל אחת וכמה לאחר הקמת ממשלת השינוי – חש את תחושת הנקם בכל רמ"ח אבריו.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
הכותרות הראשיות עכשיו
אני מתכוונת לעשות את הבלתי נתפס ולהגן רגע על המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). זה בלתי נתפס, כי לכנות את מח"ש "גוף כושל" פירושו לעשות לה הנחה. מח"ש היא אחד הגופים הרקובים, המתפוררים והמרתיחים בחברה הישראלית.
מעולם לא נזקקה ישראל כל כך לגוף שיחקור ברצינות את משטרת ישראל, שהפכה שבויה מרצון בידיו של גזען אלים ומסוכן, ומה שקיבלנו במקום זאת זה את הגוף העבש הזה, שרואה את האלימות המשטרתית הבוטה ביותר ומעניק לה פטור אחר פטור אחר פטור.
עינת עובדיה היא מנכ"לית מכון "זולת" לשוויון וזכויות אדם.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
השבוע הציג שר המורשת, עמיחי אליהו, את פעילות משרדו בפני ועדת החינוך של הכנסת שבראשה עומד חבר הכנסת צבי סוכות.
הפער בין הנחישות והיעילות שבהן מוציא המשרד לפועל תוכניות פוליטיות מרחיקות לכת, אל מול הטעויות המביכות בעובדות וחוסר הקוהרנטיות שהפגינו השר והמנכ"ל איתי גרנק בדיון, הצליח להפתיע אותי.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
אפשר לומר זאת בקול בריטון, אפשר לזעוק, ואפשר לנסות לזעזע את אמות הספים, אבל צריך להודות – אנחנו טועים. טועים ובגדול. דרך המאבק שלנו נכשלה. שבוע אחרי שבוע, הפגנה אחרי הפגנה, מחאה ועוד מחאה, עברה שנה ועוד שנה ושום דבר לא השתנה. להיפך.
מתייחסים למאבק שלנו כאל מטרד – המפלגות שבשלטון החליטו לדרוס להרוס, לרסק את כל הערכים עליהם הוקמה והתנהלה המדינה שלנו, המולדת שלנו. ושום דבר לא מביא אותם לסטייה מהדרך הזו.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
השניים, צור וד"ר שילוני סבורים שהחברה הישראל תפנה עורף לביבים שקרניהו שהוא לדעתי דיקטטור, צורר, בוגד, רוצח 46 חטיפים וראש ארגון מחבלים. אני סבור אחרת. הדיקטטורה של ביבים שקרניהו מבוססת על הסכמה של רוב בקרב היהודים בישראל המסורתיים-דתיים-חרד"לים-חרדים. בסיס פוליטי עצום שמונה יותר משני מליון אזרחים יהודים בישראל. מכיוון שלא יהיו יותר בחירות לכנסת בישראל, ככל שזה תלוי בביבים שקרניהו, הרי שאלה עתידית על מיהו הרוב הציבור החילוני-ליברלי מול הבייס של שקרניהו לא תגיע לידי בירור פוליטי, כי הרי לא יהיו בחירות. ביבים שקרניהו חסין פוליטית בתוך החברה היהודית בישראל. זו האמת המצערת.