לפני כשנתיים הזדמן לי להצטרף לצוות הפקה שעובד על סדרה דוקומנטרית על לבנון. הבאתי את התשוקה שלי להיסטוריה ופוליטיקה לעבודה, ולקחתי את ההזדמנות בשתי ידיי. כך יצא ששנתיים אני נובר בלבנון, בחומרים ארכיוניים אינסופיים, העוסקים בתקופת טרום מלחמת האזרחים שהחלה בשנת 1975 ונמשכת עד ימינו אלה.
לפני כשנתיים הזדמן לי להצטרף לצוות הפקה שעובד על סדרה דוקומנטרית על לבנון. הבאתי את התשוקה שלי להיסטוריה ופוליטיקה לעבודה, ולקחתי את ההזדמנות בשתי ידיי. כך יצא ששנתיים אני נובר בלבנון
עלי עדי הוא פעיל פוליטי וחברתי מרקע מוסלמי, מזוהה עם הימין הקפיטליסטי בישראל. בעל תואר בקולנוע וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. שימש כעוזר עריכה ומפיק פוסט בהפקה "לבנון - גבולות הדם"
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
"רוצה לבוא איתי לקונצרט של מוסיקה ערבית?" נשאלתי על ידי חברי הטוב שלום ירושלמי בהודעת ווטסאפ לפני זמן מה. "בשמחה", עניתי מבלי לדעת שאני עומד לחוות חוויה אישית מטלטלת בעלת ממדים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים.
הקונצרט היה חלק מסדרה למינויים של "פירקת אלנור", תזמורת של מוסיקה ערבית קלאסית שבה חברים כ-30 נגניות ונגניות וחברי מקהלה יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל. המנצח והמנהל המוסיקלי שלה הוא אריאל כהן והמנכ"לית והמנהלת האמנותית שלה היא חנה פתיה.
ד"ר דן סגיר הוא עמית מחקר במכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דייוויס באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו: "דימונה – ההרתעה הגרעינית של ישראל" יצא לאחרונה לאור בהוצאת כרמל.
היום, ה-19.7, אמור בית הדין הבינלאומי לצדק, ICJ, לפרסם חוות דעת מייעצת על התנהלות ישראל באיו"ש, חוקיות הכיבוש הישראלי, והשפעתם על חיי הפלסטינים.
חוות הדעת, שהוזמנה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בסוף 2022, תונח עם פרסומה על שולחן העצרת, שתחליט אם ואיך ליישם מסקנותיה. ישראל ומדינות אחרות כופרות במהלך ובסמכות ביה"ד לדון בכך, אך מרבית המדינות חושבות אחרת. לדברים שייאמרו בחוות הדעת בפורומים הללו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, הרבה מעבר לספקטרום המדיני/משפטי.
דניאל כרמון הוא יוצא שרות החוץ - בעל ותק של 45 שנה בשרות. ייצג את המדינה בארה״ב ובארגנטינה, כשגריר וסגן ראש המשלחת לאו״ם וכשגריר בהודו. היה סמנכ״ל משרד החוץ.
השיח אודות "תמונת הניצחון", שולט בחודשים האחרונים בדיון הישראלי העוסק במלחמה. אלא שבדומה לסוגיות אחרות בביטחון הלאומי הישראלי, תצורתו הפופולרית מטעה, ומסיטה את הדיון למחוזות עקרים ואף מסוכנים לביטחונה של ישראל.
עם התמשכות המלחמה, טבעי שהציבור יבקש לראות בעיניים את תוצר המאמץ שלו, המשולב וההירואי. סנוואר יוצא מהמחילות כשידיו מורמות, חזרתם בשלום של כל החטופים, או מראה גופות בכירי חזבאללה – יאותתו לעם היושב בציון כי הנה המלחמה הנוראית הגיעה סופסוף לסיומה. הבסנו את אויבינו, ותשקוט הארץ 40 שנה.
ד"ר זיו אורנשטיין, בעל תואר שלישי במזה''ת, כותב על הקשר שבין ביטחון לאומי ומגמות חברתיות וטכנולוגיות במערב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לי זה נשמע כמו פוסט מנותק. לא הייתי סומך על דעה כזו בכלום.
בכלל לא נותן יחס ולא לוקח בחשבון את הבעיה שהביא אותנו למצב הזה. איפה קואליציה של ימין מלא מלא נמצאת אצלך בחישובים, איפה הם תומכי הטרור שפועלים שם ואיפה תופס כיסא ראשות הממשלה הנאשם. איפה החיים של אזרחים ושלמות המדינה בכל הסיפור החסר שלך?
לי זה נשמע פוסט מתוך תפיסה מוטעית של המציאות.
באמת מאוד רצויים הרעיונות שלך. רק לא מוסבר איך מגיעים אליהם: איך ישראל הופכת ל"בת המועדפת" של המערב, איך נבנה ציר ים מדינות ערב? אם הכוונה ל"יוזמה הישראלית" – זה לא נאמר בפירוש.
לסיכום: "תוכנית ביידן", הציר המתון עם ישראל כנגד הציר הג'יהאדיסטי: קצר יותר ומוכר יותר לרוב הצבור המתעניין.
האלים לצידו של טראמפ
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם




























































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סדרה מצויינת, רב גונית ושופכת אור על סבך בלתי נתפס של מניעים, אירועים, מעורבים…
גם אני חופרת בלבנון בשנה האחרונה, אני מתוך עניין כן ומתוך שאלה, למה דווקא לבנון מכל המדינות שחולקו שרירותית אחרי מלחמת העולם הראשונה, כל כך שברירית?
ואני מחזקת את דבריך. הדור הבא זקוק לפרדיגמה חדשה והלוואי שנשכיל כולנו למצות את ההזדמנות.