בשנים האחרונות, הבינה המלאכותית פורצת דרך בתחומים רבים וביניהם תחום האמנות. השפעת הטכנולוגיה על תחום האמנות באה לידי ביטוי באפשרות ליצור על ידי תוכנה יצירות מוזיקליות, תסריטים, ספרים ועוד.
אחד החששות המרכזיים העולים בהקשר זה, הוא ההשפעה של בינה מלאכותית על שוק העבודה, בדגש על ייתור תפקידו של היוצר האנושי והגדלת מעגל האבטלה.
אלינור סנדקה היא חוקרת במעבדת המחקר למשפט, עבודה וטכנולוגיה. המעבדה פועלת במסגרת הפקולטה למשפטים של המסלול האקדמי המכללה למנהל.
הכותרות הראשיות עכשיו
מי היה מאמין, שמונה שנים אחרי לכתך, בעומדי בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים, מביטה באבן הגדולה שעל קברך אני לוחשת בשקט: שמעון, לא היית מאמין לאן הגענו.
תמיד כשאמרת בקול גדול: "הייתי כאן כשהמדינה הייתה ספק, לא אתן לאף אחד להחזיר אותה למצב הזה", לא העלינו על דעתנו לאן נתדרדר.
יונה ברטל היא סמנכ"לית בית הנשיא לשעבר. מייסדת ומנהלת חוג הידידים של מרכז פרס לשלום ולחדשנות, מחברת הספר: "יונה על שטיח אדום".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בקשה קטנה:תפסיקי לבלבל את המוח עם השטויות שלך.צבוע,רודף כבוד,נץ שמציג עצמו כיונה,אחראי על תחילת ההתנחלויות,עם המזרח תיכון חדש ,במסלול עוקף פלסטינאים.הסכמי אוסלו?פירורים נתנו להם!לא יעזור לך ושכמותך,עם המורשת פרס העלובה שלך,הפלסטינאים הם בעלי הבית האותנטיים של פלסטין.אפילו אברהם אבינו ,אם היה חי,(אם בכלל היה איש כזה..)היה מעיד על כך…אנחנו פולשים!לפחות,בהמשך ,היינו יכולים להיות נדיבים ולתקן קצת את העוול,במקום זה,הפרס וחבריו,הם שאחראים לתחילתו של מפעל ההתנחלויות בגדה,וההמשך ידוע.מורשת פרס…צביעות,רדיפת כבוד אובססיבית,ישר כמו סרגל עקום.כן…ולא…
גברת ברטל, שמעון שותף בכיר בכל מה שקורה פה, ותיקצר היריעה: טיפוח המפלצת החרדית -ההשתמטות והמימון, עצימת עיניים ושת"פ עם מליציית ה'גבעות' -אי טיפול וחימוש, ההתנשאות ההדרה וההתגזענות על ערביי ישראל והבדואים -מישהו ראה מה קורה בנגב?, בגליל? הזחילה שלו כנשיא תחת שלטונו של העבריין וההלבנה של מעשיו בעולם, מה חשב? נזניח ונחכה לטוב? הנה באו הטפילים המשיחיים והגזענים וניצלו כל נקודת חולשה שהותיר אחריו. מבחינתי הוא לא טוב יותר מבוז'י האפס הזה.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
יסלחו לי הכתבים והפרשנים הצבאיים, אבל חשבון הנפש על הירצחם של 6 חטופים השבוע נדרש גם מכם. חודשים ארוכים מדי הסברתם בהסכמה עם דוברי הממשלה וצה"ל ש"לחץ צבאי ישכנע את חמאס להגיע לעסקה".
הסכמתם גם ש"רק עוד לחץ צבאי יגרום לחמאס להגיע לעסקה". והיו עוד וריאציות של פרשנות והסברים ודרישות לגייס עוד כוחות ולהכניס עוד אוגדות לתוך עזה למהלך הקרקעי "ולגמור עם זה".
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לחץ צבאי מביא לשיחרור חטופים רק במחיר הסרת הלחץ הצבאי כחלק מעסקה. השתלטות על ציר פילדלפי יעילה להחזרת החטופים רק אם אנחנו מוכנים להשתמש בנכס זה כקלף מיקוח ואז לותר עליו במסגרת עסקה – במקום זה המנהיג העליון הכריז על ציר פילדלפי ככור מחצבתנו ואבן היסוד של תפיסת הבטחון הישראלית, מה שמייד הוציא אותו מרשימת קלפי המיקוח שברשותנו. גאון.
מלחמות לא מוכרעות ע"י הריגת לוחמי האויב עד האחרון שבהם – החיים הם לא משחק מחשב. בעולם האמיתי מלחמות מוכרעות בהסכם שבו שני הצדדים מוותרים על משהו כאשר החלש מוותר על יותר, או ע"י השתלטות פיסית ושליטה מלאה בשטח של הצד המפסיד. כרגע ממשלת ישראל לא מוליכה לאף אחת מהתוצאות הנ"ל. במקום זה נתניהו מוליך אותנו למלחמת התשה, שבה הצד החזק אולי יהרוג יותר מאשר יהרג, אבל גם יש לו יותר מה להפסיד. גאון.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו, רוצח החטופים, לא צריך לחשוש מבחינה פנים-ישראלית. הוא יישאר על כסאו עד יומו האחרון כי קואליצית השואה וההפקרה שלו היא סלע בלתי שביר מבחינה פוליטית, עקרונית ומהותית. אם זה לא קרה אחרי שואת ה-7 באוקטובר, זה כבר לא יקרה לעולם. צורר היהודים ביבים שקרניהו חושש ורועד רק ממהלך אחד – הסגרתו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ולכן העולם צריך ללכת על המהלך הזה בכל הכח. האם העולם המערבי חותר למהלך כזה? האם האירופים והאמריקאים תומכים במאת האחוזים במהלך כזה?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בזמן שמתחולל הפולמוס,
הבינה המלאכותית מתקדמת בקפיצות, שמפתיעות אפילו את בכירות המומחים בענקיות הטכנולוגיה.
הכמיהה להאט, לבנות מנגנוני בקרה, ולאפשר למין האנושי לפעול בקצב האבולוציה יתקלו בכוחות אדירים שמעניקים לרוב יכולות חסרות תקדים, כולל יצירה, והזדמנויות לרווחי עתק, תוך הגדרה מחדש של תחומים עשייה וידע שונים.
האומנות כבר עברה בחלקה אוטומציה,
כמו בניהול מלחמות, פיננסים ועוד, ואין דרך חזרה.
תוך שנים בודדות האנושות תשונה על ידי בינת-על שמשפרת את עצמה, מיליוני יחידות רובוטיקה וכו.
(במקביל לשינויים מהותיים בסביבה האקולוגית וגם ביציבות משטרים ועמים…).
כמובן, כמו בעת המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע, יהיו רבים שייפגעו.
המשפט והחוק לא עומדים בקצב ההתקדמות של המאה ה-21. המאמר שלך מראה זו בצורה מדהימה.
לדעתי שלושת הרשויות חייבות להשקיע משאבים על מנת לקדם שמירת זכויות בעולם שמתפתח במהירות. "מגרש חול רגולטורי" וכלים אחרים שייכים לעולם הקודם, כיום המשפט צריך לחשוב אך הוא פותר בעיות בצורה אפריורית, אמנם חשיבה זו מערימה המון קשיים.
בעיה מרכזית היא שבעלי סמכות ונציגי ציבור בשלושת הרשויות לא מסתגלים להתפתחויות מהירות. ראו גם בספרו של אלבין טופלר "הלם העתיד". הלם זה גורם לאינדיבידואלים לפחד עד כדי שיתוק מטכנולוגיה (ספר זה נכתב בשנת 1970!), פועל יוצא ממצב זה גורם לכך שלא מכירים את הבעיות הטמונות בטכנולוגיה ומצד שני את האופן היעיל ביותר על מנת למצות את היתרונות של זו בצורה מיטבית (ציבורית ופרטית).
לדעתי איזון בנושא טכנולוגי ידרוש מצד אחד הקמת טריבולנים מקצועים.
מצד שני חיקוקים ותקנות שחושבים אפריורית על התפתחויות חדשות (ע"י מושגי שסתום רבים).
לדוג' טריבונל של בית דין לעבודה כולל נציגים בעד זכויות העובדים ונציגים בעד זכויות המעסיקים, לצידם שופט.
רעיון דומה יכול להוות איזון ראוי בטריבונל טכנולוגי:
שופט-נציג של חברות ההייטק- נציג אבטחת סייבר מטעם המדינה שתפקידו לשקול שיקולי אבטחה והגנה על זכויות – יועץ משפטי שתפקידו יהיה לעלות את הזכויות שעלולות להפגע וצורות איזון שונות – ובעלי מקצוע מתחומים שונים שיכולים להשתנות (מחשבים/ רכב אוטונומי/ בלוקציין/הגנה על השקעת מניות/ שרתים וכד'
מיכאל בן-אבן סטודנט למשפטים במכללה למנהל