גם בתוך גוש החום הגדול המוכר בשם "ישראל בקיץ" יש מקומות חמים – וחמים יותר. והערים חמות יותר. מעבודה שנעשתה בחודשים האחרונים בשירות המטאורולוגי הישראלי, עולה שהטמפרטורה בערים עולה בשלוש–ארבע מעלות על הטמפרטורה בשטחים הפתוחים.
העובדה הזו התגלתה במהלך הרצת מודלים מטאורולוגיים שונים על מפת ישראל והשוואתם לנתוני אמת של מדידות במכשירי הניטור בערים. "ראינו שבכל האזורים העירוניים הצפופים – גוש דן, ירושלים, חיפה – יש שלוש–ארבע מעלות יותר מאשר היו אמורות להיות לפי התנועות האטמוספריות", אומר ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי.
התופעה הזו לא בלעדית לישראל והיא ידועה בשם "אי חום עירוני" (Urban hit island), והמודלים שהריצו בשירות הוכיחו שאנחנו לא שונים מהעולם. "הצבע השחור של האספלט קולט קרינה", אומר ד"ר גבעתי, "ולזה צריך להוסיף את פליטת העשן מהמכוניות, החום של המזגנים, והחום שהבניינים והכבישים פולטים.
התחזית, למי שהחמיץ את החדשות המלבבות: חם ולא מגניב. ישראל תתחמם בעשורים הקרובים ב־3.5 מעלות בממוצע בתרחיש המתון
"הדרך למתן את אי החום העירוני היא באמצעות צמחייה והצללה: בשדרות ובאזורים עם עצים אפשר לראות בימים חמים פער של מספר מעלות לעומת אזורים שאין בהם הצללה. הפער הזה למעשה מבטל את השפעת אי החום העירוני.
"כשיש רוח זה פחות משמעותי אבל בימי קיץ שקטים בלי רוח, הצללה היא כלי מאוד חזק להורדת הטמפרטורה. זה נכון שהתכסית העירונית והבנייה עצמה מוסיפות לטמפרטורה כמעט אוטומטית שלוש מעלות, אבל חשוב להגיד שיש פתרונות ואפשר למתן את זה".
השבוע הציג השירות המטאורולוגי מחקר מפורט על עתיד האקלים בישראל מעתה ועד סוף המאה. התחזית, למי שהחמיץ את החדשות המלבבות: חם ולא מגניב. ישראל תתחמם בעשורים הקרובים ב־3.5 מעלות בממוצע בתרחיש המתון, אירועי קיצון כמו גלי חום ושיטפונות יהיו תכופים משמעותית והחיים בארץ יהיו מאתגרים הרבה יותר, כאילו לא די לנו באתגרים שהם מזמנים כבר היום.
כשאנשי השירות הציגו את הדוח החדש ואת המגמות המדאיגות שבדרך, הם חתמו כמעט בתחינה אל משרדי הממשלה שיתחילו לקחת אחריות ויפסיקו לטמון את הראש בחול
הצגת הדוח, פרי עבודה משותפת של קבוצת חוקרים בכירים, הייתה חלק מהכיוון החדש שתופס השירות המטאורולוגי מאז שגבעתי מונה לתפקידו לפני כחצי שנה. לפי תפיסתו, השירות לא יכול להסתפק בהצפת הציבור בים של מספרים ונתונים יבשים ולהימנע מלפרש ולבאר אותם.
גבעתי סבור שעל השירות לעשות גם את ההקשרים, לתת את התמונה הכוללת ולפענח עבור הציבור ומקבלי ההחלטות את בליל הנתונים המטאורולוגיים. או במילים אחרות – לשרטט את הקו הישר שמחבר בין תחזית מזג האוויר לשינוי/משבר האקלים.
ואכן, כשאנשי השירות הציגו את הדוח החדש ואת המגמות המדאיגות שבדרך, הם חתמו כמעט בתחינה אל משרדי הממשלה שיתחילו לקחת אחריות ויפסיקו לטמון את הראש בחול. "למגמות אשר הוצגו בעבודה זו השלכות ניכרות על כל תחומי החיים בישראל", כתבו בדברי הסיכום, "בריאות, מים, תשתיות, ניקוז, חירום, חקלאות, אנרגיה, סביבה ועוד, המחייבות היערכות מקדימה.
"האקלים בעשורים הקרובים בישראל צפוי להיראות אחרת ממה שאנחנו מכירים כיום. הבנת השינויים המתחוללים ואלו החזויים תאפשר למקבלי ההחלטות במגזרי המשק השונים לתכנן ולהיערך בצורה טובה יותר לשינויים האקלימיים, כל אחד בתחומו".
או במילים אחרות – בבקשה תתחילו לעשות משהו בנוגע למשבר האקלים, ואם לא תעשו לא תוכלו להגיד שלא ידעתם.
אם נדמה לכם שהיום הרבה יותר חם מפעם, אתם לא מדמיינים. ב־30 השנים האחרונות ישראל התחממה ב־0.6 מעלות בממוצע בעשור – כמעט פי שלושה מההתחממות הממוצעת בעולם
הדוח אומנם מתמקד במודלים ותרחישים אפשריים לגבי העתיד הקרוב והרחוק, אבל לא פחות מעניין הוא העבר: אם נדמה לכם שהיום הרבה יותר חם מפעם, אתם לא מדמיינים.
ב־30 השנים האחרונות ישראל התחממה ב־0.6 מעלות בממוצע בעשור (כמעט פי שלושה מההתחממות הממוצעת בעולם, שעומדת על 0.22 מעלות בעשור) – ובסך הכול בכמעט שתי מעלות צלזיוס על פני שלושה עשורים. וכמובן, המחצית הראשונה של 2024 הייתה החמה בהיסטוריה של המדידות בישראל, כשיוני היה הכוכב הגדול והלוהט.
כשמדברים על שיאי חום מתמקדים בדרך כלל בפסגות הטמפרטורה של שעות הצוהריים, אבל המפתח להבנת תהליכי ההתחממות נעוץ, לפחות בחלקו, דווקא בלילה. "כל הזמן מדברים על השיאים, אבל אנחנו רואים שדווקא טמפרטורות המינימום עולות יותר", אומר ד"ר גבעתי.
"ב־30 השנה האחרונות משרע הטמפרטורות, כלומר הפער בין הפיק של הלילה לפיק של היום, הצטמצם בישראל. ההתחממות בלילות חדה יותר מאשר בימים. חצי השנה הראשונה של 2024 שברה את השיאים גם בלילות. יש לזה המון השלכות.
"כשהלילות לא קרירים אין לבניינים יכולת להתקרר. אנשים משתמשים הרבה יותר במזגנים שפולטים חום ומחממים את העיר – וחוזר חלילה"
"כשהלילות לא קרירים אין לבניינים יכולת להתקרר. אנשים משתמשים הרבה יותר במזגנים שפולטים חום ומחממים את העיר – וחוזר חלילה. השעות שמכונות "Cooling hour" מתקצרות ובמקרה הטוב הן בין חצות ל־04:00 לפנות בבוקר.
"אם פעם ב־20:00 בערב היית יושב על המרפסת ומקבל בריזה קרירה, זה כבר לא קורה. כשאין שעות צוננות הים לא מתקרר. בגוש דן למשל הים אמור להיות המזגן, אבל אם הים חם אז גם כשאוויר קריר יותר מגיע העיר תישאר חמה.
"וכמובן שיָם יותר חם זה אומר שיש יותר אידוי ואז הלחות היחסית יותר גבוהה. בשבוע האחרון הטמפרטורות הגבוהות במישור החוף לא עלו על 31–32 מעלות, זה לא מאוד קיצוני, אבל היו 85% אחוזי לחות – וזה משפיע על עומס החום".
עומס החום, שמהווה שילוב של הלחות והטמפרטורה, נמדד ביא"נ – יחידות אי נוחות. על פי המודלים שהציג השבוע השירות המטאורולוגי, ככל שינקפו השנים מדד היא"נ בישראל יעלה ויחידות האי נוחות יטפסו במעלה הסקאלה. הקיץ המהביל של 2024 עוד ייזכר כנוח לבריות לעומת אלה שיבואו אחריו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם