"מערכת חינוך שוויונית ומכלילה מחזקת אותנו ויוצרת סובלנות וחמלה"

יום לפני שהכריזה על התוכנית השאפתנית ביותר בתולדותיה של אונטריו, להתמודדות עם שינוי האקלים בהשקעה של 7 מיליארד דולר קנדי, נתקלה מנהיגת המחוז הגדול בקנדה בדוגמה מוחשית לתופעה: היא נחתה בישראל עם משלחת ענקית היישר לגל החום הקיצוני ביותר שנרשם כאן אי פעם בחודש מאי.

קתלין וין (Wynne) הגיעה לכאן, בדומה למשלחות רשמיות רבות, כדי למצוא בישראל השראה וגם שיתופי פעולה כלכליים. יום קודם לכן, חתמו בכירים מישראל ואונטריו על 18 הסכמים שמוערכים בשווי של כ–87 מיליון דולר קנדי (67 מיליון דולר אמריקאי, או 258 מיליון שקל) בין חברות עסקיות ומוסדות מתחומי המדע והטכנולוגיה ומאונטריו. המשלחת של וין הורכבה מ–130 אנשי עסקים, מחקר וממשל, שבאו לקדם שיתופי פעולה עם ישראל.

"באונטריו אנחנו עובדים כדי לאמץ את תרבות הסטארט־אפ — ומצליחים, אפילו בהשוואה לקליפורניה", היא אומרת. ובכל זאת הם לא מקבלים את ההכרה שהיו רוצים ומתקשים להתחרות במוניטין שצבר 
עמק הסיליקון.

אחת הדרכים למתג את אונטריו כבירה של מחקר, טכנולוגיה וחדשנות, היא הוצאה של משלחות סחר. המשלחת לישראל היא השלישית שוין עומדת בראשה בשנה האחרונה. המשלחות הקודמות יצאו לכלכלות גדולות קצת יותר — סין והודו. "בהודו ובסין אנחנו מדברים על טכנולוגיות שפיתחנו באונטריו ומסייעות לפתור בעיות עבורם בישראל אנחנו מחפשים סינרגיה. היעד הבא בתור הוא דרום אמריקה, שהסחר עמה חשוב מאוד לקנדה, וכמה מדינות מתפתחות כמו וייטנאם ואינדונזיה. גם יפן ברשימה".

לוחמת שוויון 
מעוררת השראה

אחרי יום של סיורים, פגישות וביקורים, וין, 63, מכריזה שהיא סובלת מיעפת (ג'ט לג), אך נראית רעננה למדי. וין נבחרה ב–2013 להיות האישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת אונטריו (Premier) מטעם המפלגה הליברלית. אישית ופוליטית, היא מייצגת את שם מפלגתה ואת המוניטין של ארצה היטב: היא לוחמת בעד שוויון, חינוך ובריאות ציבוריים ואוניברסליים ומתמקדת בהגנה על זכויות הפרט והאזרח.

וין נבחרה על ידי רשת CNN לאחת מהנשים מעוררות ההשראה ביותר ל–2014, בשל היותה האישה הראשונה והלסבית המוצהרת הראשונה בתפקיד ראש ממשלת אונטריו. וין, שיצאה מהארון בגיל 37, נשואה לאישה ויש לה שלושה ילדים (ושלושה נכדים) מנישואים קודמים לגבר.

היא בוגרת תואר שני בחינוך למבוגרים, וכיהנה בעבר כשרת החינוך של אונטריו. כיום היא מנהיגה את המחוז הגדול בקנדה, שבו 13 מיליון תושבים, 2 מיליון תלמידים, 72 מחוזות ו–5,000 בתי ספר. זהו מחוז דו־לשוני, שבו אנגלית אינה השפה העיקרית ב–27% ממשקי הבית — וארבעה מכל עשרה תלמידים הם מהגרים.

אונטריו דלה במשאבי טבע לעומת שאר המחוזות בקנדה, כמו אלברטה העשירה בנפט, אבל היא מספקת 40% מהתוצר הכלכלי של קנדה. בירתה, טורונטו, נחשבת אחת הערים הליברליות ובעלות איכות החיים הגבוהה בעולם, למרות הקור העז השורר בה בחורף.

אונטריו היא כלכלה פתוחה?

"אנחנו שואפים להיות כלכלת יצוא, לשנות את התרבות שלנו ולהסתכל על העולם. ארה"ב היא שוק היצוא הגדול שלנו, ואנחנו מנסים לגוון את היעדים".

לישראל מגיעות הרבה משלחות ממדינות שמחפשות שיתופי פעולה או החלפת ידע. מהו הדבר שהכי הרשים אותך בביקורך כאן?

"הדבר שהכי מרשים אותי הוא עד כמה מהר אפשר להזיז פה דברים. האנשים ישירים ורוצים להגיע ללב העניין, וזה מרענן. אנחנו יכולים ללמוד מכם. אנחנו משנים את התהליכים באונטריו, ודברים זזים מהר יותר.

"דבר שני הוא עד כמה המדע משולב בכל מה שהממשלה שלכם עושה. תרבות החדשנות והיזמות בישראל מבוססת על מדע".

אונטריו פיתחה במרוצת השנים כלכלה תעשייתית מגוונת. את היעדרם של משאבי הטבע הצליחה אונטריו למלא בחקלאות ובתעשייה. בין היתר, היא נהפכה לאתר ייצור המכוניות הגדול בצפון אמריקה. בהתאם לכך, שוק העבודה שלה התאושש מהר יותר מזה של ארה"ב אחרי המשבר הכלכלי.

כלכלת אונטריו צמחה ב–1.5% ב–12 החודשים שהסתיימו בפברואר, ונהנית משגשוג מתמשך. מהו הגורם העיקרי להצלחה?

"התחזית הנוכחית היא לצמיחה של 3% השנה. התחומים שהשתפרו אצלנו הם ייצור מכוניות, IT וחקלאות. יש גידול בתעסוקה ויצירת מקומות עבודה. יש לנו כוח עבודה מיומן וגישה לחינוך טוב. זה ממצב אותנו די טוב. יש לנו היסטוריה של חדשנות, ופחות של יזמות. אנחנו מנסים למלא את החסר".

חברה אזרחית מצליחה מתחילה בחינוך טוב

קנדה היא מדינה עם הגירה מהגבוהות בעולם — 250 אלף מהגרים לשנה, במדינה שאוכלוסייתה 34 מיליון תושבים. המהגרים מורכבים משלוש אוכלוסיות עיקריות: פליטים (כמעט 10% מהמהגרים), קרובי משפחה של מהגרים שהתאזרחו (כ–30%), והיתר מהגרי עבודה בעלי כישורים הנחוצים בכלכלה הקנדית. 23% מהעובדים בקנדה הם ילידי מדינות אחרות, כמו גם חצי מבעלי הדוקטורט בה. אונטריו מושכת חלק גדול מההגירה.

מה הדבר הכי מושך בעינייך באונטריו עבור מהגרים?

"אני חושבת שהדבר הזה הוא הזדמנויות לילדים של המהגרים, והחינוך נמצא בלב העניין. אנשים חושבים שיהיה להם עתיד טוב יותר, וזה גורם להם לרצות להגר אלינו. האוכלוסייה שלנו בנתה את עצמה כמתחרה גלובלית ובעלת חינוך טוב. ההצלחה של ההגירה נמצאת בדנ"א שלנו: גלי ההגירה הגיעו כי אנשים רוצים חינוך טוב והזדמנויות".

קנדה בוחרת בקפידה את המהגרים שמתיישבים בה, אולי זו הסיבה להצלחת האינטגרציה?

"אנשים מגיעים לאונטריו מכל שכבות החברה. קיבלנו השנה 10,000 פליטים מסוריה. לא כולם משכילים, ולא לכולם יש עמדת פתיחה טובה. נכון שאנחנו מושכים אנשים עם השכלה וכישרון, אבל אנחנו מקבלים אנשים מרקע מגוון. יצרנו סביבה שבה אנשים יכולים לקבל חינוך טוב; הם יכולים לשמור על התרבות שלהם, אבל המערכת היא מאוד שוויונית".

בסדרה "האשה הטובה" היה פרק שבו נערך משפט בגבול קנדה־ארה"ב, והציגו את הקנדים כמתנשאים על האמריקאים, בזכות מערכת החינוך, הבריאות וזכויות הפרט. נראה שלקנדים רבים חשוב שלא יבלבלו אותם עם אמריקאים — מדוע זה קורה?

"יש לנו קטע כזה עם האמריקאים. זה מגוחך, כי אנחנו בעלי ברית. אנחנו מזוהים לעתים קרובות כאמריקאים, אבל רוצים זהות משלנו. יש לנו אתוס שונה מאוד, של שוויוניות, ואנחנו גאים בו מאוד. לא הבנו מדוע קנדה ספגה השמצות בהקשר של מערכת הבריאות במהלך מסע הבחירות בארה"ב. ארה"ב הרבה יותר גדולה, כמובן, אבל יצרנו חברה יותר מכלילה, מגוונת ושוויונית, וזה היתרון שלנו".

לפני ימים אחדים הכרזת שהמפלגה שלך תפסיק לערוך אירועי התרמה פוליטיים פרטיים, והמלצת לכל הקבינט לעשות כן. עד כמה תרומות משפיעות על הפוליטיקה לרעה, כפי שנטען לגבי ארה"ב?

וין ואנשיה נראים מופתעים מהשאלה. "גיוס התרומות שלנו הרבה יותר מפוקח ומוגבל", היא אומרת, "וסביר הרבה יותר מזה של ארה"ב בעיני. אנחנו משנים את החוקים כעת, והשינוי הבסיסי הוא שלא יהיו תרומות של איגודים ותאגידים. החקיקה הזאת עומדת לדיון עכשיו באונטריו, ובכך היא תשתווה למחוזות אחרים.

"במשך שנים המפלגות ערכו גיוס כספים, שבו קהל מצומצם הוזמן למפגש ושילם מחיר גבוה על הכרטיס. החלטתי להפסיק את זה. מעכשיו רק אנשים פרטיים יוכלו לתרום, וזה יהיה פתוח לציבור. זה החוק גם בממשל הפדרלי.

"במציאות ימשיכו להיות גיוסי כספים, מפני שמפלגות זקוקות לכסף כדי לפעול. יש לנו תוכנית לסבסד ציבורית את הבחירות, אבל נמשיך לגייס כספים במקביל. קבלת ההחלטות הפוליטית נעשית תחת נהלים מאוד קשוחים, ומפרידה אותם לחלוטין מהתרומות.

"יש פער בין המציאות לבין התפישה של תרומות פוליטיות. ב–2016 יש לציבור הרבה פחות סובלנות לקשר בין גיוס כספים לבין מדיניות".

איך בונים מערכת חינוך מצליחה?

שלושה מחקרים — של מקינזי, של OECD ושל המרכז הלאומי לחינוך וכלכלה — הראו כי מערכת החינוך של אונטריו עברה שיפור מהמרשימים בעולם בעשורים האחרונים. ההצלחה של אונטריו חריגה במיוחד, לפי דו"ח OECD מ–2011, מפני שהתוצאות הטובות של התלמידים אינן תלויות במצב סוציו־אקונומי, בשפה, במוצא אתני או בוותק במדינה. גם ילידים (מהשבטים האינדיאניים של קנדה) וגם מהגרים טריים נהנו מהשיפור העצום במערכת החינוך.

את באה מתחום החינוך, ואונטריו כמחוז הוא מהמובילים בהישגים במבחנים הבינלאומיים (פיז"ה) - אבל כיום יש תפישה בקרב מומחי החינוך המובילים בעולם, כמו פאסי סאלברג הפיני, שהחינוך המתקדם ביותר כבר מיושן ואינו מתאים למאה ה–21. את חושבת שאתם מוכנים?

"מבחינה חוקתית, בקנדה, החינוך הוא באחריות המחוז. אין אפילו משרד חינוך לאומי. כיום אנחנו בתהליך של יישום חזון למאה ה–21. המערכת שלנו מעולה, ואני גאה מאוד בה ובשוויוניות שלה. בכל בית ספר יסודי באונטריו תמצאו הכשרות מעולות למורים, אותם משאבים, ואותה תוכנית לימודים טובה.

"התחום שפרוץ, לדעתי, הוא הקשר בין שוק העבודה למערכת החינוך — אין התאמה בין המטרות שלהם. אנחנו מתמקדים בקישור בין לימודים לעבודה — פחות בלהכין ילדים לכלכלת העתיד, ויותר בללמד אותם איך הם יכולים ליצור במו ידיהם את הכלכלה העתידית, לאפשר להם להיות חדשניים ולהעניק להם יכולת לדמיין את העתיד שלהם.

"האמת היא, שאם הפינים אומרים שהמערכת שלהם לא מספיק טובה, אני לא יודעת ממי אפשר ללמוד. אנחנו צריכים לחשוב איך עוזרים לילדים לקבל חינוך חווייתי — לא רק בכיתה, ואם כן, אז שיהיה גם אינטראקטיבי. לא צריך לחכות לתואר שני במינהל עסקים כדי ללמוד על יזמות. חייבים להתחיל בגן ולהמשיך משם כדי לפתח את היצירתיות שלהם.

"צריך לחשוב איפה צריך להכניס את המגזר הפרטי והתעשייה. בגרמניה יש קשר מעניין בין שניהם, אבל השיטה שלנו מעדיפה לא להסליל ילדים בגיל מוקדם. להעניק חינוך רחב, אבל גם לתת להם התנסות בעבודה. כעת אנחנו עושים פיילוטים שנותנים לבוגרי תיכון לעבוד לפני שהם מתחילים ללמוד באוניברסיטה".

מערכת חינוך כמו זו שבישראל, עם זרמים שונים ותקצוב שונה, יכולה להצליח, לדעתך?

"אני מאמינה במערכת חינוך ציבורית חזקה ומפותחת. 95% מהילדים בקנדה נמצאים במערכת הציבורית. הם לומדים ביחד, הם לומדים לכבד שוני. זה מה שעושה אותנו חזקים, ויוצר סובלנות וחמלה. היה ויכוח על תוכניות לימוד שונות, כמו חינוך מיני, ואנחנו מתגברים על הקשיים. ילדים שמאיימים להוציא אותם מבית הספר מוחזרים לבית הספר בסופו של דבר".

יש לכם ראש ממשלה מאוד מפורסם ואהוד בעולם. האם את חושבת על הפוליטיקה ברמה הלאומית אחרי שתסיימי את כהונתך כראש הממשל האזורי באונטריו?

וין עונה באופן נחרץ: "לא. אני מרוצה מאוד ונחושה לעשות דברים נכונים ברמה המחוזית. יש לנו השפעה אדירה על הכלכלה כולה, על האתוס הלאומי. זו האחריות שלי לקחת תפקיד מנהיגותי מול שאר ראשי הממשל המחוזי".