תרחיש יום הדין של בנק ישראל: מה יקרה כשמחירי הדירות יירדו ב-25%?

שינוי בתמהיל של תיקי האשראי באמצעות ירידה ניכרת בתיק האשראי העסקי לטובת האשראי הצרכני והלוואות לדיור, חוסר יעילות תפעולית בהשוואה למערכות בנקאות במדינות המפותחות והצורך הגובר בהתייעלות שעדיין לא מורגשת ברמות השכר בבנקים - אלה המגמות העיקריות מהדו"ח השנתי ל-2015 שהכין הפיקוח על הבנקים בראשות המפקחת ד"ר חדווה בר. עוד עוסק הדו"ח בסיכונים לבנקים בעקבות היקף החשיפה הגבוה של תיקי האשראי של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ובהטמעת השינויים הטכנולוגיים.

משבר גיאו פוליטי עמוק בישראל עלול להסב לבנקים הפסד שנתי של 3 מיליארד שקל שיתבטא בתשואה שלילית על ההון (יחס בין רווח נקי להון עצמי) של 3.3% והפסדי אשראי של 40 מיליארד שקל ב- 3 שנים. מדובר בהפסד שנתי של כ-1.5% מתיק האשראי.

התרחיש הנבדק התייחס לפרמטרים הבאים: עלייה באינפלציה ל-6.8%, עלייה בריבית לרמה של 5.6%, עלייה באבטלה ל-9.8%, ירידה של 25% במחירי הדיור, צניחה של 40% במדד ת"א 100 והיחלשות של 23% בשקל מול המטבעות הזרים.

"מדובר בתרחיש מקרו-כלכלי שמתאפיין בזעזוע מקומי חמור בעל אופי מתמשך, המוביל לפגיעה קשה ביכולת הייצור של המשק, פגיעה בביקוש לייצוא ישראלי ולקושי לייבא מוצרים. לנוכח זאת חלים פיחות חד ועלייה באינפלציה ובריביות. הפגיעה הריאלית מתבטאת גם בפגיעה קשה בשוק העבודה ובשוק הדיור והנדל"ן", הסבירו בפיקוח על הבנקים.

"תרחיש קיצון שכזה ישפיע במידה משמעותית על מערכת הבנקאות, וזו תרשום הפסד מהותי בשנה השנייה של התרחיש. עם זאת, יחסי ההון של הבנקים אינם צפויים לרדת מתחת למינימום שהפיקוח דורש – יחס הלימות הון עצמי של 6.5%", טוענים מחברי הדו"ח.

בבנק ישראל מסבירים כי חלק בולט מההפרשות יתבצע בענף הנדל"ן והדיור. "ההפסד בתיקים אלה יחד מסתכם בכ-40% מסך הפסדי האשראי במהלך התרחיש, וזאת בשל פגיעה קשה בשוק העבודה, ירידה חדה במחירי הדיור והתייקרות חומרי הגלם המשמשים לבנייה", כותבים מחברי הדו"ח.

עוד מוסיפים בבנק ישראל כי "המתאם הגבוה בין הענפים הללו מגדיל את סיכון הריכוזיות הענפית ועלול להעצים את ההפסד דרך היזונים חוזרים". כמו כן טוענים בפיקוח על הבנקים כי לצד הפסדי אשראי התממשות  תרחיש הקיצון יוביל לנפילות בתיק ניירות הערך של הבנקים, על רקע העלייה החדה בשערי הריבית ובמרווחי האשראי והירידות בשערי המניות - פגיעה המוערכת ב-15 מיליארד שקל.

המפקחת: "הבנקים חייבים לבחון את המודל העסקי - בגלל הריבית הנמוכה"

"בשנים האחרונות חל שינוי כלל עולמי במדיניות הנוגעת לציות, ומדינות רבות הגבירו את האכיפה של חוקי המס על על כלל המערכת הפיננסית. בעקבות זאת ובמסגרת הפקת הלקחים מתוצאות החקירות שהרשויות האמריקאיות ניהלו נגד הבנקים הגדולים בעולם ובישראל, תהליך שטרם הסתיים בחלק מהבנקים בישראל (הפועלים פועלים שער שינוי לאתר Finance   ומזרחי טפחות מזרחי טפחות שער שינוי לאתר Finance  )- שיפרו הבנקים את ניהולם של סיכוני הציות והסיכונים חוצי הגבולות הנובעים מפעילות מול תושבי חוץ", טוענת המפקחת חדוה בר במכתב למערכת הבנקאות ומציינת גם כי "התנהלותם הזהירה של הבנקים ושל הפיקוח על הבנקים הובילה לכך שהבנקים בישראל נותרו יציבים בשנים האחרונות, חרף הסערה הפיננסית שפקדה את העולם והובילה בנקים רבים באירופה ובארה"ב לקשיים ולכשל. דבר זה אינו מובן מאליו, ומדדים רבים מראים שגם כיום הבנקים בישראל שמרניים יותר וחשופים לסיכונים השונים פחות מבנקים בעולם".

המפקחת מתייחסת במכתב גם לכך שמחירי השירותים הבנקאיים למשקי הבית הלכו וירדו בשנים האחרונות. "השוואות בין-לאומיות מראות כי העמלות בישראל הן מהנמוכות בעולם, והשוואות מקומיות מעידות כי העמלות ירדו בשנים האחרונות. גם מרווחי הריבית אינם חריגים יחסית למרווחים בעולם, אם כי בדומה למצב הקיים במדינות אחרות, בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים הם גבוהים מאשר בתחום העסקים הגדולים והמשכנתאות".

בר מתייחסת גם לסביבת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם ולכך שהיא פוגעת בהכנסות הריבית של הבנקים ופועלת להעצמת סיכון השראי בעתיד. "העובדה שסביבת הריבית נמוכה לאורך זמן מחייבת את הבנקים לבחון את המודל העסקי ולהתמקד בצמצום ההוצאות. נוסף לכך, הריבית הנמוכה מעצימה את סיכון האשראי, בין היתר משום שהיא עלולה לעודד משקיעים ליטול סיכונים גדולים יותר בחיפוש אחר תשואות, ומשום שהיא מגבירה את הסיכון למינוף יתר של הלווים, בראשם משקי הבית", כותבת בר במכתב.

המפקחת מתייחסת גם לסיכונים נוספים במערכת הבנקאית כמו: "הגידול מתמשך ומהיר באשראי הקמעונאי עלול להוביל להתממשות סיכונים. הגידול המהיר בהיקפי האשראי למשקי הבית ובאשראי לענף הבינוי והנדל"ן, והמתאמים ביניהם, מעצימים את הסיכון  למערכת הבנקאית. בעקבות זאת דרש הפיקוח על הבנקים מהבנקים לקיים תהליכי עבודה מסודרים ומתועדים כדי להבטיח כי הם משווקים את האשראי הקמעונאי רק ללווים בעלי יכולת החזר, וכי הם מתאימים את השיווק לצורכי הלווים".

נקודות נוספות העולות מן הדו"ח:

ריכוזיות המערכת הבנקאית והתחרות בה

"מערכת הבנקאות הישראלית מתאפיינת בריכוזיות גבוהה, אך בשני העשורים האחרונים היא מתאפיינת גם בירידה הדרגתית וברורה בנתח שוק של שני הבנקים הגדולים, שנתח השוק המצרפי שלהם עמד נכון לסוף 2015 על כ-58% (כפי שהוא נמדד לפי מדד CR2 ", כך טוענים בבנק ישראל

עוד מוסיפים כי בבנק ישראל: "בשני העשורים האחרונים ניכרות מגמת ירידה ברורה והדרגתית בריכוזיות המערכת הבנקאית, עלייה בתחרות  בתחום העסקים הגדולים,תחרות גבוהה בתחום המשכנתאות,והתפתחות תחרות בתחום קמעונאות והעסקים הקטנים". מבחינת מדדי הריכוזיות בענפים מבחינת התפלגות הנכסים של מערכת הבנקאות מדד הרפינדל-הירשמן עמד נכון לסוף 2015 על 0.22 בעוד שהממוצע במדינות איחוד אירופי בשנים 2014-2015 עמד על 0.11 - ריכוזיות נמוכה יותר.

למרות הריכוזיות הגבוהה במערכת הבנקאות הישראלים מציינים בבנק ישראל כי "אנו מזהים תחרות גבוהה במגזר המשכנתאות ובמגזר העסקים הגדולים. התחרות במגזרים האלה גברה משמעותית בשנים האחרונות, לנוכח הרפורמות שנערכו והתפתחויות שהתרחשו במהלך השנים, ובכללן העובדה שהממשלה הפכה ללווה פחות מרכזי במשק, ביסוס שוק האג"ח התאגידיות, כניסתם של הגופים המוסדיים לשוק האשראי העסקי החוץ-בנקאי, והתנהגותם הצרכנית של הלקוחות בתחום המשכנתאות שבו הלקוחות עורכים סקר שוק ובוחנים חלופות אחדות לפני קבלת החלטה.

כרטיסי אשראי

השנים האחרונות התאפיינו בתמורות גדולות שחווה ענף כרטיסי האשראי, כשגם בשנים הקרובות צפויים שינויים רבים בענף עם יישום המלצות וועדת שטרום להגברת התחרות בשוק האשראי הצרכני המתייחסות בין השאר להפרדתן של ישראכרט מהפועלים ולאומי קארד מלאומי.

כמו כן פועל בנק ישראל בכדי שלשוק ייכנס גם כרטיס חיוב המיידי (דביט)- דבר שזכה לאישוש מדו"ח של בנק ישראל שבו צויין כי חל גידול בשימוש בכרטיסים האלה בכ-18% ב-2015  לעומת עלייה של 5% במספר כרטיסי האשראי הנדחים (בהם מועד החיוב מתבצע פעם בחודש), בעוד שבינתיים כרטיסי החיוב הנדחה בולטים יותר ומהווים כ-75% מהכרטיסים בענף. מן הדו"ח עולה גם כי: "ב- 5 השנים האחרונות ירדה עמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק ב-22%, כשהירידה נבעה מההפחתה בעמלה הצולבת ומפתיחת המותג ישראכרט לתחרות בסליקה".

מהדו"ח עולה גם כי קיימת שונות בגובה עמלת הסליקה בין בתי עסק קטנים בהשוואה לבתי עסק בינוניים וגדולים. כך בעוד שבתי העסק הגדולים משלמים בממוצע עמלת סליקה של 0.85% מהעסקה, בתי עסק הקטנים משלמים עמלת סליקה של 1.48% מהעסקה.

בדו"ח כתוב גם כי בשנתיים האחרונות הצטמצם הפער בין בתי העסק, וכי הירידה באה לידי ביטוי בכל סוגי בתי העסק, כש הירידה המשמעותית ביותר הייתה  דווקא בבתי העסק הבינוניים.

מהגרפים שמצרף בנק ישראל עולה כי  בזמן שבבתי העסק הבינוניים והגדולים חלה ירידה עקבית בעמלה במהלך השנים 2014-2015, בבתי העסק הקטנים נרשמה מגמת עלייה לקראת סוף 2014, וחזרה לירידה לקראת סוף 2015.

הדוח מתייחס גם לריביות שגובות חברות כרטיסי האשראי בהלוואות ללקוחותיהן- תחום הנחשב בשנים האחרונות  למנוע הצמיחה העיקרי של החברות. בדו"ח כתוב  כי הריבית הממוצעת בהלוואות  הללו הנה  8.3%. "מהשוואה בין-לאומית ניכר כי הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי האשראי בישראל נמוכה יחסית לשווקים מפותחים בעולם. בארה"ב היא עומדת על 13.5%, בגוש היורו על 17.9% ובאוסטרליה על 16.5%", מציין הפיקוח על הבנקים בדו"ח.

חדשנות טכנולוגית בענף השירותים הפיננסיים: מהפכה דיגיטלית

בדו"ח מסבים תשומת לב מיוחדת לכך שהעולם הפיננסי עובר בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית-דיגיטלית, וצפוי כי תהליך זה יימשך גם בשנים הבאות. המהפכה לפי בנק ישראל תשפיע על הלקוחות הבנקים  ועל המבנה הארגוני של הבנקים,התהליכים בתוכם ועובדיהם.

בהתאם לכך טוענים בדו"ח כי "את החדשנות הטכנולוגית מקדמות חברות סטארט אפ שמתמחות בתחומים הפיננסיים - חברות פינטק הפועלות כדי להציע מוצרים ושרותים שיוצרים תחרות לבנקים,ולעתים הן גם משתפות עמם פעולה".

עוד מוסיפים בבנק כי: "הטכנולוגיה והחדשנות פועלות להגברת התחרות בתוך מערכת הבנקאות ומחוץ לה, וכן מאפשרות לה - ואף מחייבות אותה להתייעל. לפי ההערכות בעולם, בתוך שנים אחדות תוליך הטכנולוגיה לשיפור משמעותי ביחס היעילות של בנקים קמעונאיים".

בפיקוח על הבנקים צופים  כי צרכני השירותים הפיננסיים ייהנו מהגברת התחרות ושיפור היעילות שתניב הטמעת הטכנולוגיה והחדשנות. כבר כיום פעולות בנקאיות באמצעים ישירים עולות לצרכנים הרבה פחות מפעולות באמצעות פקיד. ההנחות על פעילות ישירה משתקפות בתעריפון העמלות של הבנקים.

בדו"ח מצויין כי "הפיקוח על הבנקים רואה בקידום הטכנולוגיה והחדשנות בבנקים את אחד מיעדיו בשנים הקרובות- בהתאם לכך פרסם הפיקוח בתחילת 2016 מדיניות חדשה- בנושא בנקאות בתקשורת וזו מסירה את המגבלות על צריכת השירותים הפיננסיים באמצעים ישירים (אתרי אינטרנט, אפליקציות דיגיטליות ומכשירים אוטומטיים)".