דני רופ קיבל תמונה בווטסאפ, פירסם אותה בפייסבוק - והגיע לביהמ"ש

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב נגע בתופעה שכיחה של שימוש מסחרי בתמונות שמועברות ברשתות חברתיות מבלי שהמשתמש מברר אם יש להן זכויות יוצרים וממילא לא נותן קרדיט לצלם.

במקרה המדובר הגיש עומר כרמון, תושב העיר אילת, חובב תחום מזג האוויר ועורך מקומון, תביעה נגד ארבעה נתבעים: החברה שמחזיקה בפורטל הפורומים "תפוז אנשים" שבו גם פורום לקהילת חובבי מזג האוויר בישראל; צחי פלג, מגיש תחזית מזג האוויר בערוץ 20, בעל אתר אינטרנט מסחרי בענייני מזג אוויר ופעיל בפורום של מזג האוויר בתפוז; טל ברנע, שותפו של פלג באתר המסחרי ופעיל בפורום; 
וחזאי ערוץ 10, דני רופ.

כרמון, אף הוא חבר בפורום מזג האוויר בתפוז, צילם בינואר 2015 תמונה שבה נראים הרי אדום בירדן כשהם מכוסים במעטה שלג לבן. בתביעתו טען כרמון שהופתע לגלות כי פלג העלה לפורום את התמונה שהוא צילם על מנת לקדם את מהדורת מזג האוויר באתר שלו ואף נתן לה קרדיט של צלם אחר. לטענתו, פלג סירב להסיר את התמונה בעקבות פנייתו, ואף טען כי רופ כבר עשה שימוש בתמונה בדף הפייסבוק שלו.

השופט אהוד שוורץ דחה את התביעה בעילה של הפרת זכויות יוצרים נגד ארבעת הנתבעים. במקרה של רופ, הוא העלה את התמונה לדף הפייסבוק שלו לאחר שהגיעה אליו בקבוצת ווטסאפ. כרמון פנה אל רופ להסרת התמונה אך לא קיבל מענה. בהקשר זה קבע השופט כי לרופ לא היה יסוד להניח שנדרש אישור לעניין זכות היוצרים "כאשר הגיעה אליו (התמונה) במסגרת ווטסאפ של מתעניינים בתחום, ושמועלות בה מדי פעם תמונות מסוג זה, ולא נדרש קרדיט בגינן".

השופט אף קבע כי רופ נכנס להגדרת ההגנה של "מפר תמים" לפי סעיף 58 לחוק זכויות יוצרים - הוא לא ידע או שלא היה עליו לדעת במועד ההפרה כי קיימת זכות יוצרים ביצירה שאותה העלה לאתר ללא שימוש מסחרי.

בעניין הבקשה להסרה, השופט קיבל את העמדה של רופ, שטען כי לא ראה את ההודעה של כרמון מכיוון שאינו קורא את עשרות ההודעות שנשלחות אליו דרך פייסבוק. השופט קבע כי כרמון היה צריך לפנות לרופ בערוצים אחרים אחרי שהפנייה בפייסבוק לא נענתה, ובנסיבות האלה ההודעה ששלח לרופ לא היתה מספקת.

הפרסום והטעות בקרדיט - בתום לב

ביחס לפורטל תפוז, נקבע בפסק הדין כי התקנון של תפוז קובע מנגנון של "הודעה והסרה" - אשר במסגרתו גולש מוזמן לפנות אל תפוז באמצעות עמוד יצירת הקשר ולדווח על התוכן שלטענתו פוגע בזכויותיו - אך הדבר לא נעשה במקרה זה.

"נעשתה פנייה כללית של התובע, שאינו מפנה להודעה ספציפית מתוך 47 ההודעות שהיו בשרשור, וכאשר עולה מעדותו של נציג הנתבעת כי בתפוז יש מאות פורומים, ובפורום הספציפי בתקופה הרלוונטית היו אלפי הודעות - אין לצפות מהנתבעת להיות 'משטרת מחשבות' של הגולשים, לרבות התובע".

בנוגע לפרסום התמונה בפורום ובאתר האינטרנט עם קרדיט של צלם אחר (שנתן לכך אישור), קבע השופט כי לכרמון אמנם יש זכות יוצרים בתמונה וכי העלאתה לאינטרנט באופן המאפשר גישה לכל גולש ברשת אינה מעלה או מורידה מזכותו - אך הנתבעים נקטו אמצעים כדי לברר מי בעל הזכויות בתמונה. השופט סבר כי פרסום התמונה ומתן הקרדיט לצלם אחר נבע מטעות שנעשתה בתום לב, ולכן לא היתה הפרה של זכויות יוצרים.

"שעה שקיבלו אישור מאותו צלם לפרסם התמונה, ואכן ניתן לו הקרדיט בהזדמנות הראשונה, לטעמי לא ניתן היה לצפות מהנתבעים לבצע חקירה מקיפה נוספת, מעבר לבדיקה שבוצעה. בעידן של מרחב ממוחשב, כאשר הודעות (כגון: תמונות, מסרים וכו') מועברות במהירות למשתמשים רבים, אני סבור כי לא ניתן לצפות שיתבצעו חקירות אינסופיות למקור מידע, ומעבר לבדיקה סבירה, כפי שנעשה בעניינו".

עו"ד עמי סביר שייצג את רופ מציין כי החשיבות של פסק הדין נוגעת לזהירות המתחייבת גם מצד בעל זכויות היוצרים וגם מצד הגורם שעומד לעשות שימוש מבחינה מסחרית בתמונה. "מצד בעל הזכויות, עליו לתת ביטוי בהטבעה בתמונה או בכיתוב בעת העלאתה באופן שילמד על כוונה לשמור זכויות יוצרים. מהצד השני, אם למקבל התמונה יש יסוד לחשוב שיש כוונה לשמור על זכויות יוצרים, עליו לבצע בדיקה ובירור ככל שניתן לצורך קבלת הסכמת בעל התמונה".

עומר כרמון מסר בתגובה: "מדובר בזכות יוצרים בצילום ייחודי שהשקעתי בו זמן ומאמץ רב. לא ביקשתי ממר רופ להפיצו, ובטח שלא בעמוד הפייסבוק העסקי השייך לו. מר רופ עשה דין לעצמו וטען מעל דוכן העדים בבית המשפט כי אינו יודע ממי קיבל את הצילום. לדבריו, ככל הנראה קיבלו דרך אפליקציית ה'וואטסאפ' וכי יעלה 'כסף רב' לגלות את מקורה. דני רופ לא הגיב לבקשותיי דרך עמוד הפייסבוק שלו להסיר את הצילום, בטענה שאינו קורא הודעות. על אף שנראה שהינו פעיל בדף פייסבוק עסקי זה.

"גם לאחר שקיבל לידיו את כתב התביעה, לא הסיר מר רופ את הצילום הואיל ועפ"י עדותו 'לקח לי מספר שבועות לעכל שמדובר בדבר שדורש התייחסות בכלל'. כשלפני הדיון בבית המשפט, נאלץ להסיר לבסוף את התמונה, לא חשב שראוי ליידע את קוראי העמוד העסקי שלו כי עשה שימוש בתמונה שצילמתי.

"בנסיבות הנ"ל, איני סבור שמר רופ הינו 'מפר תמים'. המשמעות של השארת פסק הדין על כנו הנה מתן חסינות בענייני הפרת זכויות יוצרים למי שטוען כי אינו יודע מאין קיבל יצירה מוגנת ולמי שעושה שימוש בזכות של אחר כדי לקדם את עמוד הפייסבוק העסקי שלו. בכוונתי לערער על פסק הדין. אני משוכנע כי בסופו של יום תביעתי שנתקבלה בעניין לשון הרע,  תתקבל גם לעניין הפרת זכות יוצרים".

אתר אינטרנט הוא אמצעי תקשורת?

בתביעה שהגיש, טען כרמון גם כי פלג וברנע כינו אותו בשלל כינויים והשמיצו אותו בפורום, ולכן תבע אותם גם בעילת לשון הרע. בהקשר זה, השופט פטר את תפוז - אך קבע לגבי פלג וברנע כי דבריהם נגד כרמון מהווים לשון הרע מבלי שעומדות להם הגנות ולכן חייבם בפיצוי של 30 אלף שקל (בנוסף לחיובם בעשרת אלפים שקל הוצאות דיון ושכר טרחת עורך דין).

ביחס לתפוז, קבע השופט שהתקנון של החברה קובע כי היא אינה אחראית לתוכן המפורסם על ידי הגולשים, ולשם כך קיים מנגנון "הודעה והסרה". הוא הוסיף כי גם לפי הפסיקה, אתר אינטרנט אינו נחשב אמצעי תקשורת לצורך סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, הקובע אחריות בשל פרסום באמצעי תקשורת. בהקשר זה, מונחת על שולחן הכנסת הצעת "חוק הטוקבקים" המבקשת להגדיר במסגרת "אמצעי תקשורת" גם אתר שמספר הכניסות החודשי אליו הוא לפחות 50 אלף בממוצע ביום.