לפני שבוע מלאו 24 שנה ליציאה מלבנון, אחרי 18 שנה של דשדוש בבוץ הטובעני של כל מלחמה באשר היא. חיילים תמיד סוחבים במו גופם הנכון להקריב את משא טיפשותם של מנהיגים.

הבן שלי שירת אז ביחידה ששהתה רוב הזמן בלבנון. לא היה יום בשירות המחורבן שלו שלא שאלתי את עצמי איפה הוא עכשיו ולמה למה למה, וחיכיתי לטלפון ממנו ולמשפט הקצר "אנחנו בריחן", כדי שאדע שיצא מהמקום הארור ההוא. ואחר כך הייתי מרוקנת, ושמחתי כאילו נולד מחדש. פעם אחר פעם. היום הוא נשוי ואב לשלושה, קצין קרבי במילואים, כולל 4 חודשים מאז השבעה באוקטובר.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

שאלה למביני דבר: לשם מה מתכנסת מועצת הרבנות הראשית, וכמה פעמים היא התכנסה בשמונת החודשים כמעט מאז השבעה באוקטובר? התשובה, קשה להאמין, היא פעמיים בלבד. הפעם השנייה הייתה ממש בימים האחרונים.

מכיוון שכך, קשה שלא לתהות, מה גרם לאותם רבנים מכובדים להתכנס דווקא עכשיו? מה החריד אותם עד כדי כך שהיו חייבים לעזוב את כל עיסוקיהם ולהיפגש זה עם זה?

יוכי רפפורט-זירלר היא מנכ"לית נשות הכותל. היא נולדה והתחנכה בצפת, בעולם אורתודוקסי. שירתה כמפקדת בקורס נתיב, בחיל החינוך והנוער, ולאחר מכן למדה מדעי המדינה ומזרח תיכון באוניברסיטת בר-אילן. לאחר שנה בה עבדה בסוכנות ידיעות, היא הבינה שהלב שלה שייך לעולם היהדות הפלורליסטית והצטרפה לנשות הכותל ב2016. יוכי מתגוררת בירושלים עם בן זוגה ובתם הקטנה, שם היא מנהלת אורח חיים אורתודוקסי פתוח (צילום: הילה שילוני)