בבוקר, אחרי הפרומו לסרט התיעודי החשוב על ניקול ראידמן כפי שלא הכרתם אם לא ראיתם חדשות במימון אוליגרכים, הקצו אייטם קטן גם להכנות להשבעת הכנסת החדשה. חצי שנה אחרי השבעת הכנסת הקודמת, וחצי שנה לפני הכנסת הבאה וחוזר חלילה וחס. כי עד שלא נלמד לבחור רק במחריב החברה הישראלית, לא נפסיק לבחור וימשיכו לדחוף לנו את האף לתוך ערימת החרא עד שנלמד.
העיתונות איבדה מזמן את חוש הריח והיושרה ובלעה בצייתנות את השקר המתוזמר מלמעלה. פרשניה עמית, סגל וסגל מדבררים את המצאת ה'פלונטר' של הרכבת ממשלה, כשהאמת הפשוטה מונחת לפתחם כמו גופה של אזרח תמים, שנורה במהלך שוד מזוין.
זו משוואה פשוטה בלי נעלם.
בבוקר, אחרי הפרומו לסרט התיעודי החשוב על ניקול ראידמן כפי שלא הכרתם אם לא ראיתם חדשות במימון אוליגרכים, הקצו אייטם קטן גם להכנות להשבעת הכנסת החדשה
נתניהו הפסיד בבחירות.
זה הפסד אישי, לא מפלגתי.
במדינה נורמלית הוא היה הולך הביתה אבל וחפוי ראש מרוב בושה.
כל עוד המפסיד נתניהו לא ישחרר את צוואר מפלגתו מלפיתת טובע ויפנה את מקומו למועמד אחר מהליכוד, ישראל תמשיך לחיות בלימבו בחירות. עד כדי כך פשוט, אבל מסובך.
הבריון של השכונה בצרות צרורות ואין לו כוונה להתפנות בלי קרב. זה כמו בבדיחה על זה שהודח מקורס טיס וביקש לשרת בסטי"לים כי 'אם אני לא טס אף אחד לא יטוס'.
נתניהו מנהל קרב מטונף על בית שהשתלט עליו ושבה את יושביו, אלה שבחרו בו ואלה שלא (והם רבים יותר). התמונה שעולה ממאבק האיתנים מטרידה, האיש עם האצבע על השאלטר מאבד את זה ככל שהחבל מתהדק על צווארו. התנהלותו גרוטסקית על סף טרפת והעיתונות מתייחסת לכך כמו לעוד פרק עתיר רייטינג ב'אח הגדול'.
מדינה שלמה יושבת על הספה מול החדשות כדי לצפות בפרק הבא ויודעת מי יהיה הזוכה בעונה הבאה כי מדובר בנוכל שההפקה מקדמת לצורכי רייטינג.
התנהלותו גרוטסקית על סף טרפת, והעיתונות מתייחסת לכך כמו לעוד פרק עתיר רייטינג ב'אח הגדול'. מדינה שלמה יושבת מול החדשות לצפות, ויודעת מי יהיה הזוכה בעונה הבאה, כי מדובר בנוכל שההפקה מקדמת לצורכי רייטינג
נתניהו וחבר מרעיו ערופי השפתיים יודעים את זה, ובכל זאת נראה שחוץ מסוללת עורכי דין שעברו קורס במשחק מול מצלמה, נתניהו זקוק לבמאי שיארגן את הקרקס שהוא מנצח עליו למשהו קביל משפטית.
הוא שחקן כל כך מוגזם עד שהוא מזכיר את דודו טופז אחרי ששלח בריונים שירביצו לאבי ניר כי בגללו הפסיד בבחירות או לא קיבל תכנית טלביזיה, אני מתבלבלת בין החיים עצמם לסרט הרע שאנחנו סטטיסטים בעלילה המופרכת שלו.
מישהו חי בסרט וזה לא רק נתניהו. מישהו מתכחש למציאות, הצופה או השחקן שלא יודע להוריד מסך על הצגה לא נגמרת.
השימוע אצל היוע"מש יכול להפוך בקלות למחזמר, למי אכפת, ממילא הכל נשבר ואנחנו על הספה מול החדשות מאתמול. רק אם יהיה לנו מזל נתעורר יום אחד מהסיוט.
הערב מחזמר עם כל המרכיבים של ברודוויי פינת בלפור. משהו כמו 'לא היה – כי אין', זה מאוד קליט וגם מזכיר את 'אם תרצו – אין' של הרצל. יש פיתולים בעלילה אבל הסוף ידוע. הגיבור מגיח מההריסות עם חמאה על הראש בשמש הישראלית העזה, מוכה שוחד, מרמה, הפרת אמונים, אבל על הרגליים, ובפיו שורת המחץ החדשה: 'אם עברתי עבירות לא היתה לי כוונה'.
מסך.
אם מחזמר על חיי אייל גולן מצליח בקאמרי אז "השימוע" יכול לרוץ שנים עם בחירות כל חצי שנה ועם המשתתפים המקוריים, הם ממילא רוקדים לחלילו של השחקן הראשי, וגם כאן לא ישלם להם, שלא יתרגלו. לאן נגיע אם עורכי דין יתפרנסו ממשלח ידם?
אם מחזמר על חיי אייל גולן מצליח בקאמרי אז "השימוע" יכול לרוץ שנים עם בחירות כל חצי שנה ועם המשתתפים המקוריים, הם ממילא רוקדים לחלילו של השחקן הראשי, וגם כאן לא ישלם להם
יש במחזמר הכל, סיפור סינדרלה, מחנות רהיטים לראשות הממשלה, תככים ומזימות, סודות ושקרים, עסקת בזק, עיתון של המדינה, וקן הקוקיה, ועוד בלי ארנק.
כל זה בכיכובו של הנוכל שאין לו עניין ללכת אלא למתווה המטומטם של הנשיא ריבלין, השפוי האחרון שנפל גם הוא בסם ונפנף את המנצח, כשהוא מציע לגנץ לכהן בפועל אבל ישאיר את המפסיד, הזוג צ'אוצ'סקו, בבלפור, שיטריפו זה את זה, ועם הילד קוסאי שלרגע נורא אחד חשש שגונבים לו את המדינה שאמא נתנה לו לנהל, וכעת יצטרך למלצר ולהסתובב בלי תחתונים.. סליחה, מאבטחים, התבלבלתי בגלל החרוז.
מעניין איך מתאמנים בשב"כ לתפקיד כזה, אבטחת ילד לא עצמאי בן 27. חודרים לישיבת מועצת תלמידים? חוג ג'ודו במתנ"ס? מתצפתים על מסיבות כיתה? מחטטים באף? טוב, לא משנה. היינו במחזמר על מדינת ישראל עם סוף סופני, למות או לכבוש את המלפפון.
גם הקהל לוקח חלק פעיל בהצגה במחרוזת שירי נאשמים: 'ביבי מלך ישראל', 'היידה שרה', אולי 'הוא זכאי' בהדרן, עם דרעי בתפקיד אורח.
להצגה שאני מדמיינת, כי יש פרפרים בגטו, יש סוף אחר, עם התפכחות של הגיבור הטראגי. או של הקהל המותש, מישהו יעזוב את האולם לפני חורבן הבית.
גם הקהל לוקח חלק פעיל בהצגה במחרוזת שירי נאשמים: 'ביבי מלך ישראל', 'היידה שרה', אולי 'הוא זכאי' בהדרן, עם דרעי בתפקיד אורח
יום אחד לא נאמין שחיינו במחזמר עוועים, על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו על הכתף של ניקול ראידמן שאף אחד לא שואל אותה אם היא מעושרת, בזוכרנו את רם כספי שבמקום להירשם לדיון מוגן הוא מגן על נתניהו ומת מבפנים, מת כמו כל הקאסט והגוויות הפוליטיות שמוטלות בצדי הדרך ומדקלמות באפיסת כוחות טקסטים של הקבינט המצומצם בבלפור: ראש הממשלה, בעלה והילד.
הערב מחזמר. שירו איתו, עמי.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
הכותרות הראשיות עכשיו
אם זה לא היה מפחיד, זה היה מצחיק. בשנת 2004 יצא הסרט "היום שאחרי מחר", שמתאר את העולם בכלל, ואת ארצות הברית בפרט, עם קריסת האקלים כפי שאנו מכירים אותו, ותחילתו של עידן קרח קטן אך הרסני שמשתק את כל החצי הצפוני של כדור הארץ.
ארצות הברית בסרט סופגת נזק רב, ובסופו של דבר מפסיקה להתקיים כפי שאנו מכירים אותה היום. לשמחת הניצולים ממה שהיה עד לא מזמן ארצות הברית, מקסיקו מסכימה, בגדלות נפש ובמסירות הנדרשת מכל עם אחר, על מנת להציל בני העם האמריקאי, לארח אותם בשטחה. כמה מזל יש להם, לניצולים שברחו מהתופת, שנחסך מהם הצורך להפוך לפליטים לא חוקיים.
שנה לפני צאת הסרט, מנגד, פורסם דו"ח של משרד ההגנה של ארצות הברית, בו תוארו סיטואציות אפשריות עם התדרדרותה של המערכת האקולוגית המוכרת. בסיטואציה זו ארצות הברית תוארה כאחת המדינות החזקות, שתאלץ להגן על עצמה מפני פליטים ממקסיקו ולא לאפשר להם להיכנס לשטחה. סיימתם לחיות בסרט? ברוכים הבאים למדבר של הממשי.
בסיטואציה זו ארה"ב תוארה כאחת המדינות החזקות, שתאלץ להגן על עצמה מפני פליטים ממקסיקו ולא תאפשר להם להיכנס לשטחה. סיימתם לחיות בסרט? ברוכים הבאים למדבר של הממשי
אנחנו צריכים להפסיק להתייחס לגרטה תונברג כאל סמל, ולהתחיל לראות את המתנגדים לה כסמלים. בטקסט אחר שכתבתי כאן, ציינתי שלחשיבה הימנית הכללית (ושוב אדגיש – לאו דווקא לאנשים ימנים ספציפיים, אלא למחשבה הכללית שמאותגרת על ידי דרישה לחשוב מחדש על דת, לאום וכלכלה), יש בעיה אמיתית להתמודד עם איום אוניברסלי. או לכל הפחות עם שינוי גלובלי.
בימים שמאז נאומה באו"ם כבר קראתי הכול – מקריאות למותה, דרך לעג למי שהיא (מידיד ישראל – דונלד טראמפ), דרך תיאוריות קשר הטוענות שמדובר בסוכנת שתגרום לעולם להפוך לדיסטופיה קומוניסטית ועד הצעות יותר קונקרטיות לפתרון מהימין הליברלי.
אותו ימין ליברלי, שחוץ מלהוכיח שאינו מסוגל לחשוב על איסור סחר במוצרים מסוימים, גם כשברור לכולם שהם לא נחוצים ומזיקים, הוא גם בקושי מסוגל להתמודד עם בעיות של זיהום או בעיית ההתחממות הגלובלית – אלא דרך מחשבה של עלות ותועלת כלכלית.
מאז נאומה באו"ם כבר קראתי הכול – מקריאות למותה, דרך לעג למי שהיא (מטראמפ ידיד ישראל), דרך תיאוריות קשר על היותה סוכנת החותרת לדיסטופיה קומוניסטית, ועד הצעות קונקרטיות לפתרון מהימין הליברלי
כאשר אנשים מתחילים לדבר על הרווחים הכלכליים האפשריים על ידי ניצול ההתחממות הגלובלית, נעשה לי רע – לא רק בגלל שתהליך זה של שינוי אקלימי כבר גובה מחיר בחיי אדם בימים אלו, אלא גם בגלל ששיח כלכלי מסוג זה שוב פעם מפספס את הנקודה.
הוא אינו מצליח להפסיק להתייחס לטבע כאל משהו שנמצא "שם, מאחורה" ואינו מצליח להתייחס לבעלי החיים המתים בהמוניהם כיצורים אינדיבידואלים שרוצים בחייהם אבל מושמדים על ידינו.
זאת בזמן שעשירים מוצאים דרכים להציל עצמם מהסכנות העתידיות, ואילו העניים, שתרמו הכי פחות לאסון האפשרי, ננטשים מאחור בתהליך שזכה לשם "אפרטהייד סביבתי".
בני האדם באופן כללי עושים את אותו מעשה אנוכי, ונוטשים את בעלי החיים למות בזמן שהם חולמים על הגנה מפני תנאי מזג האוויר הקשים שהעתיד מזמן.
העשירים מוצאים דרכים להציל עצמם מהסכנות העתידיות, ואילו העניים, שתרמו הכי פחות לאסון האפשרי, ננטשים מאחור ב"אפרטהייד סביבתי". וכולם נוטשים את החיות למות, כשחולמים על הגנה מתנאי מזג האוויר הקשים שהעתיד מזמן
אז אולי זה הזמן לבדוק מחדש סימנים וסמלים של בעלות, ולהטיל בספק את ממשותם. בבוקר ה-28.9.19, פעילות ופעילים למען בעלי החיים, מתנועה בשם "Meat the Victims" נכנסו לרפת והסתגרו בה בדרישה לקבל לידיהם שלושה עגלים, אותם הם יוכלו להציל מחיי אומללות וממוות.
מול אותו הרגע עלתה השאלה האם מדובר ביצורים חושבים ומרגישים, שיש לשחררם מעבדות, או שמא מדובר ברכוש ולא יותר מכך. האם פעילים ופעילות אלו הם מצילי חיים או שודדים?
האם עגל שזה עתה נולד, ומיד נלקח מאימו, ועכשיו הוא עומד המום מול עולם עוין הוא תינוק או מכשיר לייצור כסף? אני חושב שבצל האיום הסביבתי (וחבל שלא שנים מוקדם יותר!), כולנו צריכים להבין שכבר לא ניתן להתייחס ליצורים חיים כאל רכוש, וכנראה שגם לא לסביבה, ולהתעלם מההשלכות.
בבוקר ה-28.9.19, פעילות ופעילים למען בעלי החיים, מתנועה בשם "Meat the Victims" נכנסו לרפת והסתגרו בה בדרישה לקבל לידיהם שלושה עגלים, אותם הם יוכלו להציל מחיי אומללות וממוות
בכתבה מיולי שעבר, נכתב שהדבורים הוכרזו כמין החשוב ביותר על פני כדור הארץ. יש כאן רגע פואטי שבו המין האנושי מפסיד בתחרות המדומיינת שלו לגבי חשיבות על פני האדמה. זאת לאחר אלפי שנים שבהן הוא בנה בזהירות את ההיררכיה, שתאשר את עליונותו על פני כל שאר היצורים החיים.
עכשיו, עם בואו של השינוי הגלובלי, לפתע צצות אמות מידה אחרות שעל פיהן כדאי למדוד, אם כבר מודדים, מי חשוב יותר ומי לא. בתחרות על החשיבות בקיום, תחרות אותה המציא המין האנושי רק כדי לפאר את עצמו, פתאום הפסדנו.
פעיל למען בעלי חיים, ספרו הראשון - "ראו את החיה" יצא בהוצאת דרור. מורה לאמנות שחי עם זוגתו אורי שביט ושני הכלבים בלה ולארי
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
המספרים 1000, 2000, 3000, 4000 נראים לכם יבשים ומשמימים?
במקום לקבל סחרחורת מכל הפרטים הקטנים ולהתבלבל מהסרבול של הניסוחים המשפטיים, תורידו את העיניים ותראו את פרח היזמות העסקית המלבלב הזה:
(לחיצה על כל אלמנט תפתח חלונית עם הנתונים וסיפור המעשה)
פרחי היוזמה החופשית
קחו לדוגמא את בני הדודים נתניהו את מיליקובסקי. תראו איך הופכים 4 מיליון ל16 מיליון תוך 3 שנים! ככה זה כשאתה ראש ממשלה של מדינה קטנה וריכוזית שהביטחון בראש מעייניה. כל שאתה צריך הוא לרכוש כמה צוללות וכלי שיט (כלי הנשק היקרים בעולם), לדאוג שזה יהיה מחברה שבן הדוד שלך הוא ספק שלה ובן דוד אחר מייצג אותה, למכור את המניות שלך בזמן והופ – אתה עשית קופה, בני הדודים שלך עשו קופה, והחברה עצמה – גם היא עשתה את שלה.
תראו איך הופכים 4 מיליון ל-16 מיליון תוך 3 שנים! כל שאתה צריך זה לרכוש כמה צוללות וכלי שיט (כלי הנשק היקרים בעולם), מחברה שבן דודך ספק שלה ובן דוד אחר מייצג אותה, ולמכור את המניות שלך
בקיצור, שימו לב כמה יזמות מסתתרת מאחורי תיקי 1000, 2000, 3000 ו-4000:
1. נתניהו ופלא צמיחת מניות סידריפט
2. לעשות קופה על רכישת צוללות וכלי שיט נוספים שאין בהם צורך ובניגוד לדעת שר הבטחון, הרמטכ"ל ומפקד חיל הים – מינויי נתניהו (דוד שרן, ראש הסגל לשעבר, אבריאל בר יוסף, סגן ראש המל״ל לשעבר), מקורבים (מודי זנדברג) ובני דודים (נתן מיליקובסקי ודוד שמרון).
3. להפריט ולחתוך קופון – כשהבן דוד שלך הוא ראש ממשלה, אפשר לאיים על עובדי צה״ל מקצוענים ומסורים ולהפריט מספנות. תשאלו את דוד שמרון ולקוחו מיקי גנור. לא הצליח הפעם? יצליח בפעם הבאה!
4. סייבר זה הכסף הגדול – ואם אתה מחבר למיזם שלך את ראש המל״ל, אז בכלל! ככה זה כשנפגשים אצל ראש הממשלה, פורחות הזדמנויות (למילצ׳ן, פאקר ויוסי כהן)
5. לעשות חיבורים עסקיים שאתה מרוויח מהם, וגם כאלו שיועילו לך להשיג את רצונך, ככה נתניהו משדך בין המיליארדר המקורב לן בלווטניק לנוני מוזס, וככה הוא מסייע למילצ׳ן עם ערוץ 10! בשביל מה הוא ראש ממשלה?
רוקם התחרה
אז אם הייתם קצת פחות חמוצים ומרירים וקצת יותר יצירתיים ובעלי יוזמה, הייתם מתפעלים גם אתם מאמנות טוויית הקשרים הזו. שנים של עבודה שקטה ומדוייקת, של מינוי האדם הנכון למקום הנכון ולזמן הנכון, של שיבוץ מיליארדרים רעבים, של קירוב וריחוק, של תכנון מעגלים לטווח רחוק כדי שיבשילו לעת פקודה. כמו פתית שלג והמבנה האדריכלי המופלא שלו שמתגלגל להר גדול, ככה נראית מפת הקשרים שמסתתרת מאחורי המספרים 1000, 2000, 3000 ו- 4000!
אז אם הייתם קצת פחות חמוצים ומרירים וקצת יותר יצירתיים ובעלי יוזמה, הייתם מתפעלים גם אתם מאמנות טוויית הקשרים הזו. שנים של עבודה שקטה ומדוייקת
ושימו לב לחיבורים הפנימיים בין הנפשות הפועלות! אמנות אמיתית.
(לחיצה על כל אלמנט תפתח חלונית עם הנתונים וסיפור המעשה)
אסתי סגל מכורה לנתונים ולביג דאטה ומנגישה אותם באינפוגרפיקה והדמיית נתונים (data story telling), אקטיביסטית שלא מפסיקה לנסות לשנות את העולם. חיה בתל אביב אצל פצפונת וסוזנה החתולות.
למקרה שפיספסת
תגובות אחרונות
מפלגה בשוודיה הצביעה לשנות את עמדתה הרשמית ולפעול לאיסור ברית מילה.
מפלגת המרכז השוודית הצביעה ברוב של 314 לעומת 166 באסיפה השנתית שלה לקדם מאבק במילת ילדים שלא לצרכים רפואיים.
מפלגת המרכז קיבלה כ-8% מקולות המצביעים בבחירות הארציות שהתקיימו בשנה שעברה, מה שהקנה לה 31 מושבים בבית הנבחרים המונה 349 מושבים.
מוקדם יותר השנה נפרדה המפלגה מברית הימין-מרכז שהייתה חברה בה וכעת היא תומכת בקואליציית השמאל השלטת, אם כי איננה חלק רשמי מן הגוש.
ההצבעה, שהתקיימה החודש, עוררה ויכוח נוקב בין התומכים, הגורסים כי מילה פוגעת בזכויות הילד, לבין המתנגדים, ובהם ראשת המפלגה אני לוף, שטענו כי האיסור יאיים על האוכלוסייה היהודית והמוסלמית במדינה.
"איסור על מילה יהפוך את חיי היהודים בשוודיה לבלתי אפשריים", אמר בתגובה אהרון ורסטנדיג, יו"ר המועצה הרשמית של הקהילות היהודיות בשוודיה.
על פי החוק השוודי, רק אנשי מקצועות הרפואה או מורשים מטעם מועצת הבריאות והרווחה הארצית רשאים לבצע מילה.
הקהילה היהודית בשוודיה מונה כ-20,000 נפש ובשנים האחרונות נאלצה להתמודד עם אתגרים רבים – החל מאנטישמיות גואה שהגיעה לעתים לאלימות, ועד להצעות חקיקה הכוללות איסור על ברית מילה ועל יבוא של בשר משחיטה כשרה בשם זכויות הילד וזכויות בעלי החיים.
עמרי אסנהיים, עיתונאי מוכשר שחשף בעבר כמה סיפורים מדהימים בתכנית "עובדה", הבטיח כי "הסודות של הליכוד נחשפים" בסרטו "הליכודניקים". אך הפעם הוא לא עמד במשימה. הסרט הארוך על הליכוד, שנמתח על פני שלושה חלקים ששודרו בשני ערבי שידור רצופים, היה בעיקר סיפור פולקלוריסטי, לפעמים חביב ומעניין ואפילו בעל ערך דוקומנטרי – אבל אז רזי מפלגת השלטון הוא לא גילה.
הליכוד זו תעשייה. אסנהיים הצליח לציין פה ושם מעשי שחיתות, אבל הוא לא ירד לעומק הקשר המתהדק והמסתבך בין השלטון, ההון והליכודניקים. הוא הגיע לקצה הבור, אבל לא חפר.
מאד נחמד שחבר מרכז מבקש משרת החינוך שתעלה את הבן העצל שלו לכיתה י"ב, אבל תחקיר אמיתי היה צריך לרדת לשורש הקשרים בין השרים והפעילים, יחסי התן וקח, הכספים שעברו מיד ליד, רישיונות הבנייה והמסחר, המינויים הפוליטיים והג'ובים שחולקו ולפעמים נסחטו לאורך השנים, קבלני הקולות שעבדו ועובדים בפריימריז בשיטות אפלות, הגורמים העברייניים שניסו להשתלט על הליכוד.
חומר שחור לא היה כאן, וחבל. אין מפלגה שהיא עדיין כל כך פעילה ותוססת כמו הליכוד. אולי רק ש"ס. בית הקלפים זה כאן, וככל שהליכוד הלך והתבסס בשלטון, כך חברו והתבססו גם הקשרים האסורים. השררה גם עיוותה לגמרי את ראש הממשלה ושרים בליכוד, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך.
נתניהו הוא ראש החץ ברגע זה, ולא ברור איך ענייניו הפליליים יסתיימו, אבל בוגרי ליכוד אחרים מצאו את עצמם בכלא או שנחלצו בעור שיניהם ממשפטים וכתבי אישום רק בגלל שלא עמדו בפיתויים הכספיים והאחרים שסיפק להם כוח השלטון. כך אהוד אולמרט, משה קצב, אברהם הירשזון, נעמי בלומנטל, אביגדור ליברמן, חיים כץ ואחרים.
ככל שהליכוד התבסס בשלטון, כך התבססו גם הקשרים האסורים. השררה עיוותה לגמרי את ראש הממשלה והשרים, והם הרגישו כי הציבור מחויב לשרת אותם ולא להיפך
ועם זאת, הסרט של אסנהיים הצליח לתאר היטב את ההתפתחות הפוליטית-חברתית של הליכוד לאורך השנים, את החיבור הבלתי נתפס בין לוחמי האצ"ל והלח"י ובני עדות המזרח, שתי אוכלוסיות מקופחות שמנחם בגין גיבש לעוצמה פוליטית מנצחת.
ברית המקופחים הזו נשמרה לאורך השנים, גם אם היו באמצע פיצוצים עדתיים בלתי נמנעים, שהגיעו לשיאם בפרישה של דוד לוי מהליכוד והקמת גשר. בסופו של דבר לוי חזר לליכוד, גם אחרי סיבוב שעשה בשמאל. יפה הסביר ח"כ דוד ביטן כי תחושות האפליה עוברות מדור לדור בתוך המשפחות. הבנים לא הכירו את מפא"י, אבל הם יודעים איך היא דפקה את הוריהם וסבותיהם עולי מרוקו.
לתוך התפר הזה נכנס גם בנימין נתניהו, שמצליח לעורר תמיד את הרושם האנטי-ממסדי בעיני בוחריו, גם אם הוא ראש הממשלה שמכהן הכי הרבה שנים בהיסטוריה. זה הדי.אן.איי של הליכודניקים, ונתניהו חקר אותו והתלבש עליו. אבל כאן קרה פנצ'ר.
ברגע שהרגשת העליונות של נתניהו ותאוות השלטון והכסף שלו ושל הפעילים גברו על תחושת השליחות של פעם; ברגע שראש הממשלה הלך והסתבך בפלילים וצירף לרשימת האויבים שלו גם מוסדות ממלכתיים כמו המשטרה והפרקליטות; ברגע שחברי המרכז סירבו להירגע, ותבעו לעצמם עוד ועוד; ברגעים הללו חל השבר בליכוד שגרם לנתניהו להפסיד, הלכה למעשה, בבחירות האחרונות.
אנשים כמו דן מרידור, לימור לבנת (שהתראיינה בסרט על תקן של קדושה מעונה, אבל מי שמכיר יודע שהיא הייתה אחת הקילריות הפוליטיות הידועות בליכוד) וגם דן תיכון, מיקי איתן, רוני מילוא ונסיכים אחרים מייצגים כנראה קבוצה גדולה של ליכודניקים מסוייגים, שסירבו לבוא לקלפי, או שהלכו למפלגות ימין אחרות.
נתניהו זועק בסוף הסרט, בסצינה שצולמה יומיים לפני פתיחת הקלפיות, מול הפעילים שהזמין לביתו – ובהם הוא נזכר בעיקר ערב בחירות ובעתות אחרות של מצוקה פוליטית – שייצאו להביא את הליכודניקים שנשארים בבית. זה לא עזר. הם לא באו. את האנשים האלה נתניהו לא מייצג יותר. אם יעמוד מישהו אחר בראשות הליכוד, הם אולי יחזרו הביתה.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם