בעקבות האירועים המזעזעים שטילטלו את אזרחי מדינת ישראל, והלחימה הנמשכת, נשמעים קולות המורים "לא לעסוק בפוליטיקה". אם בפוליטיקה הכוונה לפעולה המונעת מאינטרסים אישיים או צרים, או מרצון לצבור כח, כבוד וכסף (כ-כ-כ), אז הקריאה היא מוצדקת. אבל זה נכון בכל עת.

לפוליטיקה יצא שם רע. היא נתפסת כדבר בזוי. אבל בבסיסה, היא לא דבר שלילי – פוליטיקה היא העיסוק בענייני המדינה, ומערבת שאלות של ערכים וסדרי עדיפויות חברתיים. היא אמורה להוות דרך לא-אלימה ליישוב חילוקי דעות ולהגעה להסכמות בחברה. היא קשורה בהנהגה, באחריות ובסמכות.

ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

ראש ארגון חמאס יחיא סנוואר חוסל במקרה כאשר יחידה של צה"ל, שהייתה במשימת חיסול מחבלים באזור תל א-סולטן, נתקלה במחבלים שאחד מהם התגלה בדיעבד כסנוואר.

כל הפרשנים מיהרו להצביע על החיסול כ"מקרי", אך היה ברור שבקהיליית המודיעין וגם בדרג המדיני יתקשו לחיות עם אירוע שכזה כ"מקרה" ויעשו כל מאמץ לשנות את הנרטיב ולהצביע על כך שהדבר היה מתוכנן.

ד"ר אבנר ברנע הוא עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה, בכיר לשעבר בשב"כ ואוהד ספורט.(אוהד מנצ׳סטר יונייטד מילדות). מתגורר בתל אביב

אחרי למעלה משנה של מלחמה, כשיש כל כך מעט על מה לשמוח, כשהלב נמעך מדי יום להודעה טרגית בחדשות, וכשאולפני הטלוויזיה כבר פועלים על אוטומט קהה של פועלי יצור, וכתבים צבאיים הופכים לדוברי צה"ל, אין להתפלא שערכים כמו שיקול דעת, פרופורציות או מקצועיות נשחקים ולעיתים פשוט נדרסים.

הדיווח על חיסולו של יחיא סנוואר שיקף את כל אלו ויותר. לצד פרסום תמונות ראשו המחורר שלא היו מביישות סרטי סנאף, אם לשפוט לפי גילויי השמחה והחגיגות הספונטניות והאקסטטיות מייד עם היוודע על חיסולו המקרי של רב המרצחים, ניתן היה לחשוב שתמה המלחמה וחזרו החטופים.

נדב שטרית הוא איש תקשורת לשעבר, חושב במטאפורות, עוסק בזירות טכנולוגיה ויעוץ ארגוני.

גם לאחר חיסול רוצח ההמונים הפסיכופת יחיא סנוואר, אכתוב כך:

אני עדיין חושב שלא היה מנוס מעסקת שליט.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.