"האטום המטאפורי" שהטיל שר המורשת עמיחי אליהו על עזה הימם את הציבור הישראלי והעולם כולו, אך הבהרתו השאירה באוויר אמירה אחרת של השר באותו ראיון: "בעזה אין בלתי מעורבים".

מבחינת אליהו, העזתים כולם מחבלים ולפיכך צריך להרוג אותם. אולם אליהו הוא "רק" שר המורשת אז הוא פונה לאמצעי הלחימה שבידו – "לספר את הסיפור של כולנו" ובכולנו הזה, אין מקום למי שאינו יהודי.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".

זוהי תשובה פומבית למשפט שאמר לי צעיר בן שלושים ומשהו: את צודקת, אבל ככה זה בפוליטיקה. לטובת מי שתודעתו הפוליטית התפתחה בימי שלטון בנימין נתניהו, הנה כמה סיפורים אמיתיים על נורמות שנהגו פה לא מזמן, ועל מנהיגי עבר. וכן, איש מהם לא היה מושלם, על כולם אפשר להעביר ביקורת.

בשנת 1997, כאשר יצחק רבין היה ראש ממשלה, נחשף שבניגוד לחוק שהיה קיים אז, חשבון הבנק שפתחו בני הזוג רבין כשהוא כיהן כשגריר בוושינגטון, לא נסגר בסיום השליחות. מי שעמד בקשר עם הבנק היה דוד של רעייתו לאה. היה אפשר להטיל את מלוא האחריות עליה, אך יצחק התעקש שהוא שותף מלא. כשהוחלט להעמיד אותה לדין (ולהסתפק בהטלת כופר עליו), הוא הודיע שהוא מסיר את מועמדותו לראשות הממשלה בבחירות שהתקיימו באותו שנה (ובהן הליכוד עלה לשלטון).

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

אחת הדרכים לכתיבת כתבי שטנה יעילים היא לכתוב הודעה/מאמר/מסמך/גילוי דעת וכו' תמים, שאינו מעורר מחלוקת ובמסר גלוי – ובדרך אגב להפיץ דברי שטנה ובלע במסר נסתר. דוגמה טובה היא גילוי הדעת החתום ע"י מספר רופאים ואשר הופץ במהלך המלחמה תחת הכותרת "רופאים לזכויות חיילי צה"ל".

גילוי הדעת עוסק בנושא הפצצת בתי החולים בעזה. הוא מתאר את מצב העניינים כך שהקורא הממוצע יכול להזדהות עם רוב הכתוב. לדעת החתומים: "הפקרת אזרחי ישראל והגנה לרבי מרצחים רק בשל הסתתרותם בבתי חולים – לא תעלה על הדעת".

אמיר פלדשטין הוא ליברל, ארכיאולוג עצמאי וחקלאי.

בשלושת העשורים האחרונים אזור המזרח התיכון חווה טלטלות ששינו את הסדר האזורי ואף השפיעו על הסדר הבין-לאומי. השינויים הביאו לערעור היציבות בחלק מהמדינות ואף לקריסת חלק מהן. כמו כן, התמורות האזוריות הובילו לצמיחתם של ארגוני טרור שקיבלו תמיכה ומעמד של לגיטימיות מחלק מהמדינות, השואפות להשיג הגמוניה אזורית.

יתרה מכך, התמורות והשינויים האזוריים שמשפיעים על המערכת הבינלאומית והמערכת האזורית הביאו לשינוי באסטרטגיה של חלק מהמדינות האזוריות. אירועי השבעה באוקטובר הוכיחו כי  מדינת ישראל לא עשתה זאת, היא המתינה ליום פקודה וחשבה כי היתרון האיכותי והפיתוח הטכנולוגי הינו מהות הכל.

עירן קייס הוא חוקר עצמאי ובוגר תואר שני ביחסים בינלאומיים ואסטרטגיה ימית