התמיכה החזקה שנותנת ארה"ב לישראל בזמן המלחמה בעזה מעניקה לה מרחב נשימה אסטרטגי גדול אך גם מבליטה את תלותה של מדינת חסות בפטרונית שלה שמעבר לים.
כמו כן, העזרה שמעניקה ארה"ב לבת חסותה משקפת אינטרסים אמריקאיים ברורים, במקרה הזה – הבסת חמאס והרתעת איראן, ששואפת להחליש את מעמד האמריקאים במזרח התיכון, וגם נותנת ביטוי למערכת ערכים משותפת בין שתי מדינות דמוקרטיות-ליברליות.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
משבר ונצואלה הוא קודם כל עניין של יבשת אמריקה, אבל יש לו השלכות גם על המזרח התיכון הנוגעות לישראל – הזדמנויות וסכנות.
ראשית כל, ונצואלה הייתה חלק בלתי נפרד מן הבריתות האיראניות בעולם, והייתה העורף העמוק של טבעת האש של קאסם סולימאני שתוכננה לחנוק את ישראל: חזבאללה, סוריה, עיראק, איראן, תימן וחמאס.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
ארצות הברית פרסה כוחות צבאיים ליד ונצואלה, הדיחה את הנשיא ניקולאס מדורו מהשלטון והטיסה אותו לארה"ב, שם הוא יעמוד למשפט. הרטוריקה המוכרת חזרה: שיקום הדמוקרטיה, שחרור עם מדוכא, חיסול דיקטטור המאיים על היציבות האזורית.
שמענו את השיר הזה בעבר – בעיראק, בלוב, ובאינספור התערבויות אחרות שהבטיחו ניצחונות מהירים ומעברים דמוקרטיים, אך בפועל הביאו כאוס, כיבוש ממושך ואסון אסטרטגי.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכותב מקדם אג'נדה אישית ללא זיקה לעובדות. בכל הנוגע לטענה בדבר פלישה לוונצואלה, לא נטען על ידי טראמפ או מי מיועציו כי מדובר במהלך שנועד לשיקום הדמוקרטיה או למאבק בטיראניה. מדובר בייחוס שגוי שהכותב ממציא ביחס למקרה זה.
מי שכן השתמש בנרטיב כזה היה אובמה, בהתייחסו ללוב ולמדינות המזרח התיכון, מה שהוביל ל"האביב הערבי" ולערעור היציבות ולהרס נרחב באזור.
טראמפ, לעומת זאת, הצהיר באופן עקבי כי מטרתו היא קידום שלטון שישמור על האינטרסים האמריקאיים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
א. לא רק שאף אחד בירושלים (חוץ מ3-4 עובדי משרד החוץ) לא מדבר מנדרינית, אלא שרוב שרי הממשלה לא שולטים באנגלית (ראה: גרנדמייזר של שר האוצר), ורובם גם לא יודעים עברית תקינה.
ב. חבל שישראל פיתחה תלות בארה"ב, ועוד יותר חבל שארה"ב סייעה לישראל לפתח תלות זו. היו יוצאים מן הכלל שידעו איך להתייחס לישראל – ללטף אותה ביד אחת, להכות אותה ביד שנייה – אבל רובם רק ליטפו. התלות המוחלטת מחד גיסא, והפטרונות המוחלטת מאידך גיסא הם אבות הטומאה המכונה "מפעל ההתנחלויות", שתוך 20-30 שנה תצעיד את ישראל הדמוקרטית, היהודית והחילונית אל אובדנה.
מאמר חשוב מאוד! העולם זורם ומשתנה, אינטרסים גלובליים וכלכליים משתנים, וכדאי להתכונן לכך.
בזמנו, כשנתניהו עיצבן את אובמה התחלתי לדאוג.
אילו הייתי צעירה יותר הייתי שוקלת ללמוד מנדרינית.
לפעמים אין ברירה.