אין יום שהכותרות לא מזכירות לי את דרום אפריקה. לא ההשוואה לאפרטהייד (האם בכלל, ואם כן – כמה, מאמר בפני עצמו), אלא התרחשות שמכונה בכתובים "הרעב והרג הבקר של הקוסה (XHOSA) 1856-1857" ובשפת העם "ההתאבדות הלאומית של אומת הקוסה".
באפריל 1856, בעת מתיחות גוברת מול השליטים הבריטים וכאשר מחלה תקפה את הבקר, נונגקאווסה, יתומה בת 15 שכנראה קלטה את חרדות הסובבים אותה, נשלחה בידי הדוד שלה לגרש ציפורים משדותיו. היא יצאה לשדות, ובשובה היא דיווחה על מפגש עם רוחות של אבות המשפחה. אלו הורו לשבט להשמיד את אמצעי הייצור שלו, להרוג את הבקר ועוד. אזי הזרים יסתלקו אל הים, המתים יקומו לתחייה, מהקרקע יצוצו שדות בשלים ובקר נפלא, ובא לקוסה גואל.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה,
אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם