ושוב מנורמל כל מה שהוא בלתי נתפס:

1

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.

"בתום 100 ימים למלחמה אנו מגיעים לצומת החלטה קריטי. הנהגת ישראל צריכה לקבל החלטה אחת: מה חשוב יותר? חזון מדיני לא פופולרי, אך שיבטיח את שינוי המציאות הביטחונית במזרח התיכון, והשגת מטרות המלחמה באופן חלקי; או לחלופין נחישות צבאית להעמקת תבוסת חמאס, ואולי פתיחת חזית מלחמה נוספת בצפון שתחליש את חזבאללה.

"המלחמה תזכה לתמיכת רוב הציבור, אך ספק אם בסופו של דבר תשיג לנו את השינוי היסודי של מאזן הביטחון הלאומי. ואגב, גם פה השגת כל מטרת המלחמה מוטלת בספק. בעיקר זו הנוגעת בהשבת החטופים" (אלוף במיל' תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS).

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

השיח הציבורי מתייחס לפסיקה החשובה של בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות סביב דוקטרינת התיקון החוקתי הלא־חוקתי כאילו מדובר בחלוקה בין שופטים שמרנים ושופטים אקטיביסטים; כאילו שמונת השופטים מתוך ה-15, שביטלו את התיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין הסבירות – הם אקטיביסטים ואילו השמרנים הם "המאופקים" המתנגדים לדוקטרינה ואלו שקבעו שגם אם יש סמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, לא זה המקרה להתערב. על כך חשוב לציין שני דברים.

ראשית, לדעתי מסגור זה של שתי העמדות שגוי. הקביעה של שופטי הרוב – 12 שופטים לפחות (ואף 13 לפי קריאה מסוימת), לפיה יש סמכות לבית המשפט לפסול גם חוק יסוד היא קביעה שמרנית ביותר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

באוקטובר 1986 הופל מטוס פנטום ישראלי מדגם F4 מעל העיר צידון שבלבנון לאחר שאחת מהפצצות שנשא התפוצצה מתחת לכנף. בעקבות הפיצוץ נטשו הטייס והנווט את המטוס וצנחו בשלום אל הקרקע. אך בעוד שהטייס חולץ לישראל במבצע נועז תחת אש על ידי מסוק קוברה ישראלי, הצליחו אנשי ארגון אמאל, מיליציה לבנונית-שיעית תחת הנהגתו של עמד נביה בארי, לשים את ידיהם על נווט המטוס, רון ארד, ולקחתו בשבי.

כשנה לאחר מכן עוד קיבלה משפחתו של ארד מספר מכתבים מארד השבוי ואף תמונה; אלו היוו אישור לכך שעודו בחיים, וכן שהוא מוחזק בשבי הארגון. אך ניסיונות רבים להשיג מידע נוסף בדבר מיקומו של ארד העלו חרס.

ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה