לפני קצת יותר מחודש מלאו לי 47. סתם מספר לכאורה, לא עגול ולא חצי עגול. אבל בשבוע שעבר זה היכה בי. אני גדול מאבא שלי ב-20 שנה. כן, הוא תקוע במועדון ה-27 מאז השישה באוקטובר הנורא ההוא, ואני ממשיך.
חשבתי קצת מה קרה לי מאז היום הולדת ההוא, כשמלאו לי 27 והתייצבתי בחלקה 5 בקריית שאול. אז ב-1999 נכנסתי לעולם התקשורת. זה היה בארכיון מעריב, הכי למטה בפירמידה. אבל מאז הפכתי לעורך חדשות בדסק של העיתון, דילגתי לרחוב מוזס והצטרפתי לידיעות אחרונות, כראש דסק. משם עברתי לטלוויזיה ולתוכנית הבוקר בערוץ 2 ואז ערכתי את חדשות הבידור, וחדשות מקומיות, והקמתי ערוץ חדשות בינלאומי, ואז ערכתי תוכניות ברדיו, ופוטרתי והתפטרתי וערכתי עוד תוכנית בוקר. והיום אני עדיין עורך חדשות, אבל בלילה. ואבא, הוא תקוע במועדון ה-27.
ב-1999 התחתנתי בפעם הראשונה, ביום שישי אחד על שפת הים. ומאז הספקתי להתגרש, ולחיות בזוגיות ממושכת בשנית ואז שוב להתגרש. אבל יש גם טוב מזה, תמר ועידו, הילדודס שלי, הנכדים שלך. תמר מסיימת השנה בית ספר יסודי בהצלחה וכנגד כל הסיכויים ותמשיך לבית ספר תיכון. איזה ילדה. עידו מסיים השנה כיתה ד'. גם הוא ילד מדהים. ואבא, הוא תקוע במועדון ה-27.
אמא. דינה נשארה הנינג'ה שהיא גם אחרי 20 שנה, וגם יותר. בטח אחרי שהפכה לסבתא. האחיות שלי. עדי כבר דוקטור וחוקרת את מחלת הסרטן. והיא נשואה (טפו טפו), ויש לה כבר שלושה ילדים, יונתן ונעה ומיכל, שגםהם נכדים שלך.. וענבל (שהיא אולי לא בת שלך, אבל היא אחות שלי וזה בטח חלק מהעניין), היתה אז אחרי צבא והיום גם היא נשואה ויש לה שתי בנות, אלה ואריאל. והיא גם ראש שבט בצופים. ועמית, אחותי הקטנה, היתה לפני 20 שנה נערה מהפרברים, היום היא בלשית תותחית במשטרה, ועושה לפושעים בית ספר. ואבא, אבא תקוע במועדון ה-27.
הדברים האלה נכתבים בעיצומה של "הסלמה בדרום". ב-1999 העיניים היו נשואות בכלל צפונה. חיזבאללה היה האוייב העיקרי ופגע בעיקר בחיילי צה"ל שפעלו אז בתוך לבנון. מאז ישראל יצאה מארץ הארזים, ויצאה גם מרצועת עזה. והקטיושות שנורו אז מהצפון, הפכו לקסאמים ולגראדים ולפאג'רים על יישובי הדרום בעיקר, אבל גם על תל אביב מדי פעם. ואבא מוגן במועדון ה-27.
"אחרי עשרים שנה/ שוב אינני ילד/ תמו נעורי/ שיבה זרקה במלך", כתב יענקל'ה רוטבליט ושר שמוליק קראוס. ואבא תקוע לנצח בקריית שאול, חלקה 5, שורה 1. בן 27 במותו.
רב-סרן נחום שמר ז"ל, מפקד הסיירת של חטיבה 14, נהרג בסיני ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים ב-6 באוקטובר 1973
ארוחת שבת עיניים גדולות
תערבבו טראומת שואה אירופאית, רוחב לב מזרח תיכוני וכוחנות אמריקאית, חוויות מהמטבח הקיבוצי ומחדר האוכל הצבאי ● מה יצא? מנות ענקיות, זולות, ולא תמיד טעימות ● פרופ' ניר אביאלי מגלה: כך הפכו הצלחות הישראליות לגדולות ביותר בעולם
שוק הפשפשים הומה. בבית הקפה הממוקם בבניין עותמני משוחזר מגישים בריושים צרפתים חמאתיים ומדוייקים. ממול, בחצר של האייקון דוקטור שקשוקה, עוברת מלצרית עם צלחות ענקיות ובוהקות של אוכל צפון אפריקאי.
בפינה, אימפריית המאפים של אבולעפיה. במדרחוב מסביב פזורות מסעדות איטלקיות, טברנות יווניות, מסעדה אסייתית, חמארה גרוזינית ובר מזרח תיכוני עם תפריט חוצה עולם.
"כשאתה שואל חוקרי תרבות ושפים, מה זה אוכל ישראלי?" מסביר פרופ' ניר אביאלי את המישמש הזה. "הם אומרים: הוא תוצר של מטבחי מהגרים, כלומר ורסיות כשרות של אוכל עוני – מפולין, מרוקו, עירק וכו' – שפוגש את מזג אוויר המקומי ואת התוצרת המקומית, ואז את המטבח הפלסטיני. הכל מתערבב, ויוצא טשולנט או שקשוקה".
אבל מטבח המהגרים עצמו שונה ממדינה למדינה.
"יש כאלו שיאמרו שהמטבח הישראלי בנוי על כור ההיתוך. לקחו בעבר עיראקי, מרוקאי ובולגרי, אמרו 'נכניס לכור היתוך', ויצא אשכנזי. איפה בעבר יצרו את המטבח הישראלי החדש? במסעדות בבית הספר. מרק כמנה ראשונה, סלט ירקות – שזו מנה מקומית – ומנה עיקרית של חלבון ופחמימה. אמא שלי חשבה כל הילדות שלה שפילה הוא שם של דג, כי הגישו להם בקלה קפואה שקראו לה 'פילה'".
נשמע מוכר.
"למעשה, זה דפוס קיבוצניקי שנשען על מסורת מזרח אירופאיות. החוקרת מרי דאגלס, שניסתה לאפיין ארוחה אירופאית, טענה כי היא בנויה ממנת חלבון מן החי – כבד, עוף, פילה דג וכו' – אשר מסמנת את הארוחה כולה ומעניקה לה את שמה. לצד זה מנת פחמימה – אורז, תפוחי אדמה, פסטה – ומנה של ירקות מבושלים. ראינו את זה במגש בקיבוץ, בצבא, במנזה האוניברסיטה (קפיטריה). מוסדות ההזנה הישראלים פועלים לפי המודל הזה".
אז אתה מקבל את הרעיון שהגיעו מנות שונות מכל העולם והתערבבו.
"הוא נכון, אבל לא מלמד אותנו שום דבר. למה? כי כל המטבחים בעולם הם תוצר של המפגש בין הלוקאלי, ההגירה והאקולוגיה. המודל הזה לא מסביר למה המטבח הישראלי שונה מזה הויאטנמי או הצרפתי. כדי לנסות ולפענח את הייחוד של המטבח הישראלי, עבדתי על פרויקט שנמשך הרבה שנים, וכלל שיחות עם שפים ידועים, טבחים ואנשים שעוסקים באוכל. כולם ציינו כי הישראלים אוהבים מנות גדולות, אבל הם לא רוצים לשלם הרבה".
איפה זה בא לידי ביטוי?
"באיטליה מגישים פסטה במשקל 80-100 גרם. שפית שהחזיקה רשת אוכל איטלקי מצליחה בישראל, סיפרה לי שלפני הפתיחה היא החליטה להעלות את משקל הפסטה ל-200 גרם למנה. בגלל המחיר הנמוך של שק פסטה ועוד כף אחת או שתיים של רוטב, זה לא שינה ממש את העלויות.
"מה הייתה הבעיה? לא היו צלחות מספיק גדולות. הם מצאו בחו"ל צלחת ענקית שנראית כמו צלחת מעופפת. התוצאה: אנשים עמדו בתור והצלחת הזו הפכה לסטנדרט בישראל".
אבל יש מסעדות איטלקיות מודרניות בישראל שצמצמו את גודל המנה.
"שף בולט סיפר לי שביום שקיבל את מקלות הניצוח על המטבח, הוא החליט לחנך את הסועד הישראלי ולחתוך את גודל מנות הפסטה ל-120-150 גרם. זה עורר מרד בין הלקוחות. חלקם עזבו את המסעדה ולא רצו לחזור, עד שבעל המסעדה החליט להגדיל את המנות. היום כבר מתקרבים שם ל-300 גרם מנה".
יש עוד דוגמאות?
"שף ידוע סיפר לי שבעבר הוא החליט לפתוח סלט-בר כמו בחו"ל. הוא לא ידע מה הוא עושה, וקרא בספרות המקצועית. עלה משם שמנה ממוצעת שוקלת 750 גרם. הוא שם משקל ליד הקופה. הממוצע של הסועד הישראלי היה קילו ורבע. הוא הגיע למסקנה שאין הגיון כלכלי: או שהוא צריך להעלות מחיר או להוריד את איכות ירקות – כי זה מה שהישראלי ימשיך להעמיס. הוא סגרו את המקום, וישראל הייתה צריכה להמתין עשור לסלט-בר הבא.
אסף גרניט שיתף אותי לאחרונה, שמסעדות הקבוצה שלו בלונדון נאלצו לצמצם את נפח המנות בשלושים אחוזים, לאחר שהלקוחות הבריטים החזירו מנות למטבח וטענו שהן ענקיות.
"אחת הקולגות שלך ניתחה את הכישלון של המטבח הצרפתי בישראל. לדעתה זה לא קרה לא בגלל השילובים של בשר ושמנת או חמאה, אלא בגלל המוטיב של צלחת גדולה עם מנת קטנה. מצד שני, קראתי באתר של מסעדה 'קימל' של שאול בן אדרת כי הוא הבין את הפרינציפ של הקהל הישראלי: מנות גדולות במחירים נגישים. המסעדה הזו פעלה כעשרים שנה".
אבל איך הנוסחה של המסעדות האלו עובדת? חומרי הגלם, במיוחד בשר ודגים, מאוד יקרים בישראל.
"ברור שצריך לחתוך באיכות. בחומרי הגלם, באיכות הטבחים. אבל את הקהל הישראלי זה לא מעניין. הוא מוכן להתפשר על איכות. העיקר שהמנות יהיו גדולות, נגישות וזולות".
ארוחת מה קשור
כדי להדגים את הטעון המסעיר הזה, ערך אביאלי מחקר בכל שדרות האוכל. התחנה הראשונה הייתה אחד מסמלי ההיכר של המטבח הישראלי. "ארוחות הבוקר הישראלית" המוגשת בבתי מלון.
ארוחה זו כוללת מצעד אין סופי של קערות ומגשים, שלא ממש קשורים אחד לשני: ביצים בשלל מופעים וצורות, טור הנדסי של סלטים, גבינות רכות וקשות, מאפי בצק עלים, קישים שבלוניים, פודינגים מתקתקים, דגים מלוחים, מבחר זיתים וחמוצים, טחינה וממרחים, כיכרות של לחם, ערמות לאפה הררי לחמניות, ועוד לא הגענו לשלב הקינוחים.
"בעלי המלונות מעידים שהם צריכים להגדיל מדי כמה שנים את ארוחת הבוקר. היום כבר מגישים את הארוחה בצלחות שבעבר הגישו בהן ארוחת צהריים, ואז את ארוחת הצהרים צריך היה להגדיל בהתאמה. הכמויות שכל סועד אוכל כמעט בלתי מתקבלות על הדעת. איך אפשר לאכול ככה בבוקר? בבתי מלון שמשרתים תיירות פנים, כמו ועדי עובדים – יש שלטים בעברית: נא לא להוציא אוכל מחדר האוכל. זה אכול כפי יכולתך, ובעיקר – זה בחינם".
זה רק בגרסה ההמונית? ומה קורה במסעדות?
"ממש לא. קח לדוגמה סושי. בארה"ב הוא קיבל סטרואידים. כשהוא הגיע לישראל, הדגים קיבלו עוד מנה. מגדילים את יחידות הסושי, את הדחיסות. איפה זה ואיפה הענן הפלאפי של אורז שמוגש ביפן? ואת זה מגישים עם סלמון מעושן או טונה מקופסה. למה ישראלים אוהבים סושי אינסייד-אאוט? כי אפשר לדחוס לתוכו יותר".
ובמטבח האירופאי?
"המילה 'טאפאס' פירושה מכסה. במקור, לפי האגדות, היה מדובר בנקניק או בגבינה שהיו שמים על כוס היין המתוק הספרדי כדי שזבובים לא ייכנסו לתוכה. מה קרה לצלוחית הקטנה בישראל? שוב מנה על סטרואידים. וככל שאתה מתרחק ממרכז העיר, מנות הטאפאס גדולות יותר".
יש רשת המבוגר משגשגת שפרוסה בפריפריה בשם ״יומנגס״, שמגישה המבוגרים בגדלים מפלצתיים וחוגגת על זה. ״תמונה אחת שווה יותר מאלף קלוריות״, כתבו בפוסט בפייסבוק עם תמונה של המבורגר המורכב משלוש קציצות במשקל כולל של 600 גרם, ומעליהן ביצה עלומה ובייקון. בצד הר של צ׳יפס וטבעות בצל.
"בוא נלך לדבר האמיתי: מקדונלד׳ס ישראל מגישה את הקציצה הכי גדולה בעולם. המשקל גדול ב-25 אחוזים מהתקן של הרשת בעולם. שאלו את בעל הבית עמרי פדן למה? והוא ענה: הישראלים רוצים מנות גדולות".
אבל גם בארה״ב מגישים מנות עצומות.
"זו פרקטיקה דומה, אבל המשמעויות שונות. באמריקה המסר הוא 'אנחנו אימפריה גלובלית. הכי עשירים, הכי חזקים', כוח חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. ואחד המופעים של הכוח הוא במכוניות הגדולות ובמנות העצומות. אני אזמין סטייק ענק, גם אם לא אסיים אותו, כי אני מלך'".
איפה עוד שברנו שיאים?
"שוק האוכל המנוח 'טעם העיר' מיתג את עצמו בשנותיו האחרונות כ'שוק האוכל השני בגודלו בעולם'. הוא התחיל בשנות השמונים כשוק קטן ליד סינמטק תל אביב, אליו הוזמנו מסעדות הצמרת של אז, כמו 'קרן' של חיים כהן ואירית שנקר ו'תפוח הזהב' של אהרוני, והגישו מנה מהתפריט בהבדל אחד: רבע מהגודל ורבע במחיר. אני זוכר את הזעם העצום של הלקוחות. 'מה זה, שילמתי 100 שקל על ארבע מנות כדי לשבוע? אז מה יצא לי מזה'. עם השנים המנות גדלו, כך כשהקשר לגורמה אבד. העיקר הכמות. קח תאכל, תתפוצץ, ואיכות היא לא שם המשחק".
ומי שמנסה להיות צדיק בסדום?
"יש מסעדה איטלקית נהדרת וכשרה בתחנת דלק ליד אשקלון. השף סיפר לי שהוא הכין מנה מעולה של קבב לוקוס ותמחר אותה ב-100 שקל. אף אחד לא הזמין. הוא חשב מה לעשות, ולמחרת הגיש אותה עם ערמה עצומה של קוסקוס. היום זו המנה הכי נמכרת במסעדה. אנשים חושבים שהם דפקו את המערכת".
אולי הוא עלה על משהו.
"זכות היוצרים היא של חיים כהן. ראיינתי אותו עוד בתקופת 'קרן'. הוא אמר לי: אתה יודע מה זה להיות שבע בישראל? לשבת חצי מעולף, כפתור המכנסיים פתוח ובא לך להקיא. גם שובע הוא הבניה תרבותית וחברתית".
כלומר?
"בישראל יש כמה סוגים של רעב. הרעב האשכנזי הוא תוצר של אלפיים שנות גלות. מוחלשים, עלובים ונרדפים. יש פתגם פולני: 'נותנים לך – קח, מרביצים – תברח'. כשאתה מפחד מהפוגרום או מהפריץ, אתה לא אומר זה גורמה או לא. אתה תוקע שמאלץ או קישקע, וממלא את הבטן לעשרים שעות. מי יודע מה יהיה אחר כך".
עד כמה טראומות השואה משחקות עדיין תפקיד?
"העוצמה של הטראומה בלתי נתפסת. היא משועתקת גם לדור שני ולשלישי, וגם ליהודים מארצות שבהן לא חוו את השואה. כשסבתא של אשתי הייתה ילדה בכורדיסטאן, שלושה מהאחים שלה מתו ברעב שלאחר מלחמת העולם הראשונה. אין פלא ששנים רבות לאחר מכן, היא המשיכה להאביס את כולם.
"התפיסה של יהודים שבאו מארצות מוסלמיות לגבי אירוח נאות עומדת על שפע בשולחן. במזרח התיכון יש תחרות בין אורח למארח, שבה אתה רוצה לשבור אותו על ידי נדיבות. האורח אומר: 'די אני לא יכול לאכול יותר!' והמארח אומר: 'עוד לא התחלנו לאכול, יש עוד שש מנות'. אם אתה לא נותן מספיק אוכל, אין לך פנים. אתה מאבד את הכבוד. לאחר ארוחה אצל שכנים יוצאי מרוקו, שאלתי את הבת למה היה כל כך הרבה אוכל. היא אמרה: 'במרוקאית אין מילה לקצת'".
רק אצלנו?
"קיים מושג שנקרא 'פוטלץ", שהגיע מתרבות הילידים בארה"ב. בני קבוצות שונות היו שבויים לכאורה בסדרות של הענקת מתנות, עד שצד אחד נכנע ואומר: אני לא יכול לקחת עוד. ואז עושים מדורה ושורפים את המתנות".
למי קראתם פראייר
ב-1993 פרסמו האנתרופולוג מיכאל פייגה (שנרצח ב-2016 בפיגוע בשרונה) והסוציולוג לואיס רוניגר מאמר בשם "תרבות הפראייר והזהות הישראלית", שניתח את אחד המושגים הכי שכיחים בתרבות הישראלית, והצביעו על מורכבותו וחשיבותו להבנת פרקטיקת ההתנהלות החברתית.
"הטענה שלהם שהמושג פראייר הוא דו משמעי", אומר אביאלי. "מצד אחד, ברמה האישית הכלל הוא ברור: אל תהיה פראייר אפילו בגרם. מצד שני, ברמת המדינה, כולנו פראיירים עד הסוף מבחירה. זה אקט מעורר כבוד. קח, למשל, את תנועת המילואימניקים שקראה לעצמה 'פראיירים'. זה כבוד, למען המדינה. אנחנו גאים להיות פראיירים ברמה הלאומית – לעזוב את העבודה והמשפחה וללכת למילואים של חודש, לשלם משכנתא גבוהה, לשרוד מול יוקר המחייה בישראל, להכיל את הפוליטיקאים המושחתים. ככל שהמצב מחריף, רמת ההקרבה בישראל עולה".
נשמע סיר לחץ.
"ואיך אתה משחרר אותו? ברמה האישית. 'אני לא פראייר, אתה לא תעקוף אותי בכביש או תתפרץ לתור'".
עד כמה זה משמעותי?
"בעיני, המשפט המארגן את החברה הישראלית הוא 'אני לא פראייר של אף אחד. אני, למשל, שיפצתי את הבית לאחרונה. הנחת העבודה בעולם הקבלנים היא כזו: אתה מניח מראש שהקבלן ירמה אותך, אבל גם הקבלן מניח מראש שאתה תרמה אותו – תבקש עוד עבודה שלא תומחרה, ולא תשלם בזמן או בכלל. למה כל חוויה של ללכת למוסך או לנסוע במונית היא לא נעימה בישראל? כי זו מלחמה שבה כל צד בטוח שהצד השני ידפוק אותו".
זה לא טבע האדם?
"כשגרתי בארה"ב, נהגתי בגרוטאה. כשהייתי לוקח אותה לתיקון, ברחוב היו שלושה מוסכים. כולם איתרו את אותה תקלה ונקבו באותו המחיר. אבל בישראל עושים תוכנית טלוויזיה בה מעניקים מדליה לבעל מקצוע שהיה הוגן. מה זה 'יצאת צדיק'? בסך הכל נהגת באופן נורמטיבי כמו כל עסק בעולם".
![שופטי "מאסטר שף", ובהם יונתן רושפלד (משמאל) (צילום: קובי גדעון פלאש 90)](https://web-archive.nli.org.il/National_Library/im_/https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/05/F110924KG02.jpg "שופטי "מאסטר שף", ובהם יונתן רושפלד (משמאל) (צילום: קובי גדעון פלאש 90)")
ואיך זה מתקשר לעולם המסעדות?
"בא הסועד הישראלי, והוא לא פראייר. הוא רוצה שתיתן לו מנה גדולה וזולה. אבל גם השף נמצא באותו ברוך. הוא צריך לשלם מיסים, ארנונה, שכר לעובדים. אבל בגלל שהאיכות היא מרכיב חמקמק, זה האזור היחיד שבו אתה יכול לנהל מו"מ עם הסועד. לכן בישראל המנות גדולות וזולות יחסית, ואיכות אינה תמיד שיקול אמיתי".
יש סיכוי לשפים לחנך את הסועד הישראלי לתרבות אכילה שונה?
"אני זוכר שיונתן רושפלד פתח את ׳טאפאס אחד העם׳. הביקורות אהבו את המידה הנכונה של המנה. אתה יודע מה כתבו בטוקבקים? 'למה לדבר כל כך הרבה. באנו ארבעה, שילמנו 600 שקל ואחר כך הלכנו לאכול שווארמה'".
מנות גדולות שצריך להכיר
המבורגר של "יומנגס": מ"אוסטרי" מבשר לבן ושבבי ביקון, ועד "פיני" המוגש עם מזרק מייפל. 53-167 שקל, בהתאם לגודל המנה, שיכול לטפס עד 600 גרם. מתחם צ׳ימפיון מוטורוס, גבעת ברנר. 09-8943656.
שניצל של קפה "נואר": מוסד לשניצלים דקיקים וענקיים שמכסים את כל הצלחת, ומוגשים בתוספת הר פירה חמאתי. שניצל עוף – 68 שקל, לבן – 74 שקל ועגל – 79 שקל. אחד העם 43, תל אביב. 03-5663018.
אייס ארומה של רשת "ארומה": משקה קר על בסיס חלב שמוגש בכוס ענקית והפך כבר לסמן בולט של הקיץ הישראלי (18 שקל בארומה תל אביב).
ארוחת בוקר של רשת "בנדיקט": ארוחת בוקר עצומה ובלתי נגמרת שמוגשת לכל אורך היום. מחירה של "ארוחת בוקר ישראלית" מתחיל ב-69 שקלים, אבל אפשר להוסיף לה תוספות רבות בתשלום.
"פוקצ'ת אוקיינוס" של אייל שני במסעדת "מלכה" (הכשרה): פוקצ׳ה עצומת ממדים, המוגשת עם פלפלים אדומים שרופים כבושים, סלט חצילים וזיתים. מחיר: 65 שקל. דפנה 2, תל אביב. 03-6091331.
הכותרות הראשיות עכשיו
תיאסר לינה באוהלים בחוף הבונים ובחוף דור
חשיפה המועצה האזורית חוף הכרמל החליטה לשים סוף לבאלגן: תאסור כליל על קיום מסיבות ואירועים ברצועת החוף ● לינה באוהלים תותר בשני מקטעים קצרים בלבד - ותוגבל בזמן ● הכללים ייכנסו לתוקף החל מה-1 ביוני, בעוד שבועיים
עכשיו זה כבר ברור: תהיה מלחמה בקיץ. מלחמת חוף הכרמל.
אחרי שבקיצים האחרונים נכבשה אחת מרצועות החוף היפות בארץ – זו שמשתרעת למרגלות הכרמל ובמרכזה חוף הבונים – על ידי מאות אוהלים, זולות וישראלים שהעבירו את החודשים החמים על קו המים, המועצה האזורית חוף כרמל החליטה לשים קץ לתופעה.
ההודעה על התוכנית להשליט סדר חדש בחוף כבר מעוררת סערה ותגובות זועמות מנופשים שנשבעים להיאחז בחלקת החול שלהם בציפורניים.
לכאורה אין דבר רע באדם שנוטע אוהל על שפת הים ומבקש ליהנות מקצת בריזה ושקט בשיאו של חום יולי-אוגוסט. אלא שמה שקורה בקיצים האחרונים בחופי הכרמל, כבר מזמן לא מזכיר את התמונה השלווה הזו. החוף רחב הידיים משך אליו כמו מגנט עוד ועוד יחידים, זוגות ומשפחות, למה שהתפתחה להיות עיר אוהלים סואנת.
חלק מיושבי האוהלים שמרו על השקט, הניקיון וחיי חוף צנועים, אבל אחרים הקימו מאהלי ענק, מילאו אותם ברהיטים, גנרטורים ומכשירים חשמליים – ממקררים עד מערכות הגברה רבות עוצמה – וייצרו רעש ופסולת בכמויות מסחריות.
אגב מסחריות: במקום פעלו גם עסקים פיראטיים כגון ברים, מסיבות ואירועים פרטיים. בהיעדר תשתיות ושירותים מתאימים בחוף, הפסולת עלתה על גדותיה וניירות הטואלט המשומשים בצבצו בכל פינה.
בפסח האחרון, אומרים במועצת חוף כרמל, השאיר עם ישראל ברצועת החוף הזו כ-200 טון אשפה. בחלק מימי הקיץ הזולות עומדות ריקות כשהבעלים בכלל לא בסביבה – אבל כך סימנו שהשתלטו על הטריטוריה ולמעשה הפקיעו אותה מהציבור הרחב. בדרך אל החזון הפסטורלי, העיקרון שחוף הים שייך לכולם נשכח מעט.
לקראת הקיץ הקרוב, ואחרי חילופי הנהגה (אסיף איזק החליף את כרמל סלע כראש המועצה), החליטו במועצה האזורית חוף כרמל להחזיר לעצמם את השליטה על הנעשה בחוף, והכריזו ש"הבלגאן שחגג פה במשך שנים לא יימשך".
במליאת המועצה התקבלה תוכנית לפיה, בשיתוף פעולה עם רשות מקרקעי ישראל, המשטרה, רשות הטבע והגנים ועוד שורה של גורמים שפועלים באזור, החל מה-1 ביוני ייושמו וייאכפו כללים חדשים.
עיקרי הכללים:
- העסקים הלא חוקיים, המסיבות והאירועים ייאסרו כליל בכל רצועת החוף;
- לינה באוהלים תותר בשני מקטעים קצרים בלבד (חוף מעיין צבי ובין הבונים לנווה ים), וגם זה רק לפרקי זמן מוגבלים, על מנת ליצור רוטציה בין המבקשים ללון במקום;
- תתבצע אכיפה אגרסיבית כנגד נסיעה על החוף ברכבי ארבע-על-ארבע, שמהווה עבירה על החוק.
את המנהג הזה, של נהיגה על החוף, הגורמת לנזקים קשים לסביבה החופית, מתכוונים להדביר בין השאר באמצעות הצבת מצלמות בחול שיקבלו חשמל מפאנל סולארי צמוד. מעניין כמה זמן המתקנים הקומפקטיים האלה ישרדו את הוונדליזם הישראלי.
ההודעה על חוקי המשחק החדשים התקבלה בתגובות מעורבות. חלק מתושבי האזור שמחו לשמוע שהחוף והשקט יוחזרו להם. למשל איציק, שכתב בדף הפייסבוק של המועצה: "מעולה! הים ובעלי החיים הם הנפגעים העיקריים ואין ברירה אלא לאסור שהייה בלילה בחופים. זה מזמין צרות. רוב האוכלוסיה שמגיעה להרוס לנו את החופים היא לא מקומית ולא יודעת לכבד את הטבע". איריס כתבה: "טוב ויפה וחשוב! מה זה עיר הקרוואנים שצמחה לנו?? השתלטו על כל חלקה טובה וקטנה שעוד נותרה… חבל!"
מנגד, רבים טוענים שלא מחזירים את הציבור לחוף – אלא גוזלים אותו. דני, למשל, כתב: "אני גר בעתלית יותר מעשור ואני פה רק בגלל הים. יש לנו את החופים הכי יפים, כאילו הוצאו מאלבום תמונות, ואתם רוצים להגיד שאני לא יכול ליהנות בחופים האלו כי אני אוהב לשמוע מוזיקה ולהיזרק בים עם חברים ולישון בים ולהבעיר מדורה? מה הבעיה בזה?".
תומר הוסיף: "אתם חושבים שאתם יכולים לחוקק מה שתרצו… 60 משפחות מאבדות את הפרנסה שלהם, אתם עוברים פה על חוקי יסוד בסיסיים כמו חופש העיסוק… ניפגש בבית המשפט!".
כ-2200 איש כבר חתמו על עצומה שמתנגדת למדיניות החדשה של המועצה, מתוך יעד של 20,000 שהציבו יוזמי העצומה.
כמקובל במקומותינו וברשתות החברתיות, חלק מהמגיבים גלשו לגידופים ואיומים. במועצה טוענים שרוב המתנגדים כלל אינם מהאיזור וכי מדובר בכאלה שמנהלים בחוף עסקים לא חוקיים – ועכשיו מרגישים שהבוננזה המפוקפקת שלהם בסכנה.
הניסיון בישראל מלמד שכשרשויות – בעיקר רשות קטנה שמוגבלת בתקציב וכוח אדם – מחליטות להתעמת עם הציבור, הסיכוי שלהן לנצח בקרב לא מזהיר. המאבק על דמותה של רצועת חוף כרמל מקפל בתוכו שאלות עקרוניות כמו למי שייכים חופי הים בישראל ומחדדת את העובדה שמדובר במשאב ציבורי שהולך ומתכווץ בגלל אתרי תשתית, מרינות, בסיסים צבאיים ותוכניות בנייה, בעוד הביקוש הולך וגדל בשל הגידול המהיר באוכלוסייה.
בכל מקרה, במועצה משאירים פתח להתגמשות: מדובר בפיילוט, מבהירים שם, והחל מה-1 ביוני תיערך בכל שבוע ישיבה מיוחדת של הסקת מסקנות בהתאם להתפתחויות. כמו לכל מלחמה, אם כך, גם למלחמת חוף הכרמל הראשונה כבר יש חמ"ל.
פרשנות החייל האמיץ גדעון
גדעון סער יצא אתמול בגלוי נגד חוק החסינות, הנועד להגן על ראש הממשלה ● סער ברר את מילותיו היטב, נזהר שלא לפגוע בסיכויו לטווח הרחוק ● כשהעימות המכריע הולך ומתקרב, השאלה היא, האם סער ילך עד הסוף?
גדעון סער, כמעט כצפוי, הוא הנחשון שקפץ למים, אבל הוא עדיין באוויר, מביט למטה ולצדדים, ואולי מחפש איזה אילן להיתלות בו לפני שיצלול פנימה.
סער יצא אתמול בגלוי – ויש שיאמרו באומץ לב – נגד חוק החסינות שרוקם ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי שיחלץ אותו מהתיקים הפליליים החמורים שבהם הוא נאשם. השאלה היא, האם ילך עד הסוף?
בשלב זה סער בורר מלים. הוא אומר שמדובר ב"אפס תועלת ובמקסימום נזק" וכי "חקיקה פרסונלית עלולה לפגוע באמון הציבור". סער סירב לומר אם יצביע נגד חוק החסינות בכנסת. אם כך יעשה, הוא באמת ישבור את הכלים וייחשב בעיני רבים בליכוד בוגד וחתרן שמפר את החלטות הסיעה שלו.
ברגע זה כמעט ברור כי סער לא יהיה שר בממשלה הבאה. האמירה שלו אתמול בערוץ 12 מלמדת שאולי גם הוא לא רוצה להיות כלוא בממשלה שמי שעומד בראשה בטוח שהוא חתרן ומתכנן פוטש תמידי מאחורי גבו.
סער החליט כנראה להישאר בחוץ ולבנות את עצמו כאלטרנטיבה לטווח רחוק. בשבוע שעבר הוא תקף את נתניהו בעקבות ההסדר עם הפלסטינים על עזה. זה עוד היה נסבל. אתמול הוא נגע בנקודה הרגישה ביותר לנתניהו, מקורביו ובני משפחתו ברגע זה – חוקי החסינות. סער משוכנע כי בבוא היום, הליכוד יבחר בו כמנהיג למרות הכול, אם יצליח להוכיח שהוא מסוגל להביא שלטון.
הנאמנים של נתניהו הפעילו אתמול את כל הכלים הכבדים נגד סער ואמירותיו העצמאיות. ח"כ דודי אמסלם, ראש הקואליציה היוצאת, היה הראשון שיצא נגד סער – "תתבייש לך", הטיח בו – ואולי הבטיח לעצמו תפקיד שר. אמסלם באמת חושב שראש הממשלה נקי והמשטרה והפרקליטות תפרו לו תיקים.
בסוף השבוע תימשך המתקפה על סער ויצטרפו אליה חברי הכנסת האחרים שרוצים להיות שרים בממשלה. כל המרבה בהשמצות הרי זה משובח
בסוף השבוע תימשך המתקפה על סער ויצטרפו אליה חברי הכנסת האחרים שרוצים להיות שרים בממשלה. כל המרבה בהשמצות הרי זה משובח.
השאלה הגדולה היא האם סער יעשה קמפיין ויגייס חברים בסיעה כדי להפיל את חוק החסינות בכנסת, וכך יפיל גם את נתניהו, שיאלץ לעמוד לדין. לסער השפעה גדולה על חברת הכנסת מיכל שיר, ואולי על עוד חבר כנסת אחד או שניים. סער צודק לחלוטין כאשר הוא אומר ש"יש חברים נוספים שמאד מוטרדים מהחקיקה". השאלה אם גם הם יצאו לאור.
מצד שני, התומכים הגדולים של סער בפריימריז האחרונים – נגד עמדת נתניהו – הם אנשים שנזקקים לחוק החסינות אולי יותר מנתניהו. מדובר בשר חיים כ״ץ ובחבר הכנסת דוד ביטן, שמסובכים בתיקים פליליים כבדים למדי. שניהם בני ברית של סער ורואים בו את המנהיג הבא של הליכוד. אבל שניהם גם רוצים חסינות. כדי לשמור על תמיכתם, יצטרך סער להחליט עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת במאבקו נגד חוק החסינות.
שלום, קוראים לי ביבי ואני בוט
במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"
במהלך מערכת הבחירות האחרונות, קיבלו ישראלים רבים הודעות אישיות מראש הממשלה בנימין נתניהו במסנג'ר של פייסבוק ● אמיר בן-דוד יצא לברר כיצד הומצא והופעל ה"ביבי-בוט" - ואיזה מידע רגיש הוא אסף עליכם בזמן ששיחקתם איתו "ארץ-עיר"
בשבועות שקדמו לבחירות התיידדתי מאוד עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הקשר בינינו התחיל בפנייה אישית שהוא שלח לי במסנג'ר. "בבחירות הקרובות אני זקוק לך יותר מתמיד", הוא כתב בכנות נוגעת ללב, "אשמח להיות בקשר כאן בפייסבוק, ולשלוח לך מדי פעם מסרים אישיים, ממני אליך".
הסכמתי, כמובן. ראש ממשלת ישראל זקוק לי יותר מתמיד, איך אפשר לסרב?
אחרי שעניתי בחיוב, נתניהו ביקש לשאול "שאלה קטנה". הוא התעניין אם בבחירות הבאות "אבחר בנתניהו ובליכוד", "אולי אצביע ליכוד", או "לא אבחר ליכוד". עניתי שאולי אצביע ליכוד, למרות שלבי נטה באותו שלב למפלגות אחרות. לא רציתי להעליב את ידידי החדש, ואולי להבריח אותו ממש בתחילת הקשר.
הוא לא הסתיר את שמחתו. "תודה רבה לך", כתב והוסיף "הבחירות הקרובות הן על שאלה אחת: ממשלת שמאל של לפיד-גנץ והמפלגות הערביות או ממשלת ליכוד-ימין בראשותי. אשמח להיות איתך בקשר ולשלוח לך הודעות מידי פעם".
בימים הבאים הקשר בינינו התהדק. נתניהו כתב לי לא מעט. שלח קטעים מצחיקים, דיווח בהתרגשות שהנשיא דונלד טראמפ עומד להכיר בריבונות ישראל בגולן, ואפילו הציע לי לשחק איתו ארץ-עיר. אין מה לומר – התקרבנו.
ככל שהבחירות התקרבו, עלה הלחץ. הנחתי שזה טבעי. מי שמעולם לא שופד על הגריל בקמפיין פוליטי, לא מסוגל לשפוט את מי שריח בשרו החרוך עולה בנחיריו.
ביום הבחירות, בשעות אחר הצהריים, קיבלתי מנתניהו הודעה מבוהלת. "אם לא תצא להצביע עכשיו", הוא כתב לי, "יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה והוא יקים עם גנץ ממשלת שמאל עם מרצ, העבודה והמפלגות הערביות. אנחנו חייבים לסגור את הפער. צא להצביע מחל! רק ליכוד גדול יעצור ממשלת שמאל". למרות הלחץ שניכר מכל מילה בהודעה, נתניהו צירף להודעה שלושה אימוג'ים חמודים.
כעבור שעתיים, ב-17:58 הוא פנה אליי במסנג'ר: "אני כותב לך כי המצב בשטח מסוכן. לפיד וגנץ מובילים בפער גדול. אחוזי ההצבעה שלנו נמוכים. חייבים להציל את הימין. יש רק עוד כמה שעות. אם לא הצבעת, צא להצביע! אם הצבעת, אני מבקש שתדבר עם חברים ובני משפחה ותדאג שיגיעו בדחיפות להצביע".
בשבע וחצי בערב שלח לי נתניהו במסנג'ר שתי הודעות קוליות. עכשיו הוא כבר נשמע ממש מבוהל. קולו רעד מהתרגשות ומלחץ. הוא סיפר לי שהשמאל מוביל בפער של 15%, ושחייבים להתגייס כדי להפוך את המגמה.
בעשר בערב נסגרו הקלפיות. כעבור כמה שעות ראיתי בטלוויזיה את ידידי ואשתו, עומדים על בימת גני התערוכה, מפזרים חיוכים לכל עבר, מנפנפים לקהל המריע, חוגגים את ניצחונם בבחירות. כל אותו הלילה חזרתי שוב ושוב למסנג'ר, חיכיתי להודעה, לאיתות, למשהו. הייתי בטוח שהוא לא ישכח לשתף אותי בשמחה הגדולה, אחרי כמה שבועות אינטנסיביים שבהם התכתבנו מדי יום. זה לא קרה.
כשהתעוררתי למחרת התאכזבתי לגלות שתיבת המסנג'ר ריקה. כתבתי לנתניהו "מה קורה? למה הפסקת לכתוב לי?". חיכיתי לתשובה, אבל היא לא הגיעה. "אתה כועס עלי?", שאלתי, "זה משהו שעשיתי?". אבל גם הפעם הצ'ט-בוט של נתניהו לא הגיב. כנראה הלך לישון, מניח את ראשו על הר המידע יקר הערך שנאסף על המצביעים במהלך הקמפיין, עד הפעם הבאה שיזדקקו לשירותיו היעילים.
![בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)](https://web-archive.nli.org.il/National_Library/im_/https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/05/F190401HP01-640x400.jpg "בנימין נתניהו ו"קפטן ג'ורג'". לא על הבוט הזה אנחנו מדברים, חברים (צילום: Hadas Parush/Flash90)")
טופז לוק, שעמד בראש קמפיין הדיגיטל של הליכוד בבחירות האחרונות, מאשר לזמן ישראל שהצ'ט-בוט הזה של נתניהו היה "מכפיל כוח", ושהושקעו בו אמצעים רבים. הוא מעריך שהייתה לצ'ט-בוט הזה "תרומה אדירה" להצלחת קמפיין הליכוד.
אם כך, הגיע הזמן שנכיר אותו קצת יותר מקרוב. הוא אמנם צעיר, אבל יש לו סיפור חיים מרתק, שכולל כמה הישגים יוצאי דופן.
פרק א': הצ'ט-בוט נולד בחיפה
הבוט נולד בחיפה, בסוף 2016. בגלגול הראשון הוא טופח להיות הצ'ט-בוט של עינת קליש-רותם, אז מתמודדת כמעט אלמונית על ראשות עיריית חיפה. אביו של הבוט היה חיפאי בשם שגיא פומרנצבלום, איש שיווק באינטרנט, שהחליט לנצל זמן שהתפנה לו בין עבודות, והתנדב לסייע לקמפיין של קליש-רותם.
"אני משתדל להיות עם האצבע על הדופק בכל הנוגע לחידושים בתחום", נזכר פומרנצבלום, "ב-2016 פייסבוק הכריזה שהיא תשים יותר משקל על המסנג'ר שלה. זה היה אחרי שהם רכשו את ווטסאפ. עד אז המסנג'ר היה לא יותר מממשק הודעות. כמעט לכולם היה פיד פייסבוק, אבל המסנג'ר היה משהו שלא מתייחסים אליו ברצינות. מדי פעם מישהו היה כותב לך שם 'היי', ובזה זה היה נגמר בערך.
״בשלב הזה התחלתי לקרוא על דבר שנקרא צ'ט-בוט, שלא היה קיים בווטסאפ, אבל אפשר היה להפעיל אותו במסנג'ר של פייסבוק. הבנתי שאפשר להגיע כך להרבה אנשים. כשאתה התכתבת עם נתניהו, בעצם התכתבת עם תוכנה של 'מני-צ'ט', שהיא אחת מ-2-3 חברות גדולות ששולטות בתחום הזה.
"אני עוקב אחרי קליש-רותם מאז הבחירות הקודמות, כשהצביעו לה רק 14%. קראתי פוסט שלה בפייסבוק, ומישהו הגיב לה 'הרעיונות שלך יפים, אבל אם לא תפיצי אותם, הם יישארו במעגל האוהדים שלך'. החלטתי להתערב וכתבתי לעינת הודעה, שהיום אני יודע שמי שקרא אותה, זה מי שניהל לה אז את דף הפייסבוק, בחור בשם נאור מנינגר – שלימים ינהל לביבי את הצ'ט-בוט בבחירות 2019.
"ביולי, לפני הבחירות, הציעו לי לנהל את הקמפיין שלה בדיגיטל ברבע משרה. התחלתי לעבוד, בהתחלה על הדברים הכי בסיסיים. למשל, שמי שמחפש בגוגל 'ארנונה חיפה' ייחשף למודעה שלה. שכל מי שיכתוב 'יונה יהב' בגוגל או 'איכות חיים בחיפה' יראה מודעה של קליש-רותם. דברים כאלה. הכי בסיסי.
"בשלב הזה הבנתי שאין טעם לשלוח לאנשים ניוזלטרים פוליטיים במייל. זה אמנם כלי יעיל להעברת רעיונות, אבל אנשים הפסיקו להתייחס אליו. אם בהתחלה 50%-60% מהם היו פותחים מיילים כאלה, היום זה ירד ל-10% בקושי.
"אז התחלתי לחפש עוד דרכים וככה הגעתי לצ'ט-בוט. אמרתי לעצמי 'בואנ'ה, זה מתאים בול לקמפיין פוליטי'. חשבתי שזו דרך מעניינת לשלוח ניוזלטר, אבל דרך המסנג'ר ולא דרך המייל. סיפרתי על זה לקליש-רותם ובהתחלה היא דווקא התנגדה. צ'ט-בוט זה משהו שמזוהה עם שירות לקוחות של חברות מסחריות, ולא עם קמפיין פוליטי רציני. אבל הצלחתי לשכנע את אנשי הקמפיין שזה כדאי.
״בהתחלה זה היה במספרים קטנים. הצ'ט-בוט שלח הודעה אוטומטית לכל מי שאי פעם כתב לה. אנשים שהביעו תמיכה או אנשים שהתלוננו על דברים. כתבנו להם 'היי, הבחירות מתקרבות, האם תרצה לקבל ממני מסרים במסנג'ר?'
פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר
"מה שעשיתי בעצם, זה לחבר למסנג'ר של קליש-רותם תוכנה שקיבלתי כמעט בחינם מהמפתחים שלה, תוכנה שעוד הייתה במצב בטא, שנקראת 'בוט-לטר', שרכשתי ב-49 דולר. זו תוכנה שבעצם רק שולחת לך הודעה, היא אפילו לא מספיק מפותחת ומתוחכמת כדי להתכתב איתך, כמו הצ'ט של ביבי.
"כדי שהתוכנה תוכל להתממשק למסנג'ר של פייסבוק, חייבים לבקש מהאנשים רשות לפנות אליהם וגם לאפשר להם לבטל את הרישום ולצאת מהרשימה״.
פומרנצבלום שואל אותי אם הצלחתי לבטל את הרישום לצ׳ט של ביבי. אני נזכר שלא ניסיתי. ״אם היית מנסה היית מגלה שאין בכלל אפשרות כזו״, הוא אומר.
"אני יכול לספר לך שאם אתה כותב בצ'ט באנגלית unsubscribe אתה נמחק מהרשימה, אבל הם לא סיפרו על זה למי שהצטרף אליהם".
פומרנצבלום גילה להפתעתו שהתגובות לצ'ט-בוט במסנג'ר מרקיעות שחקים, ולא דומות לשום נתון שהכיר קודם. 97% מהאנשים שקיבלו את הניוזלטר הראשון ששלח באמצעות הצ'ט-בוט פתחו אותו, "ואחוזי ההקלקה היו מטורפים".
לדבריו, "התוכנה של הצ'ט מאפשרת לך לנהל את כל ההתקשרויות עם האנשים. הדאטה לא מנוהלת בפייסבוק או במסנג'ר. רק בתוך תוכנת הצ'ט, שאיתה עובדים. בתוכנה משוכללת כמו מני-צ'ט, שזו התוכנה שביבי השתמש בה, אפשר לקבל הרבה יותר נתונים על המשתמשים. אפשר לדעת במה אנשים מתעניינים ויש שם יכולות ניתוח מטורפות, שאיש אנליטי וחכם מספיק יכול להוציא מהם זהב".
פרק ב': הצ'ט-בוט מצטרף לליכוד
הקמפיין של קליש-רותם הסתיים בהצלחה מסחררת. היא גברה על ראש העיר המכהן, יהב, וכל מי שנטל חלק בקמפיין שלה נהנה מאבק התהילה: היועץ האסטרטגי עופר גולן גויס כיועץ לקמפיין המתקרב של נתניהו, וצירף אליו את נאור מנינגר, צלם וידיאו, שעבד לצידו בקמפיין החיפאי.
"נגמר הקמפיין. היינו באופוריה, הרגשנו שעשינו דבר גדול", אומר פומרנצבלום, "אני מודה שבאותו שלב לא השקעתי יותר מדי מחשבה בצ'ט-בוט הזה, אבל נאור מאוד התלהב ממנו. הוא כל הזמן אמר 'זה מגניב,: יש לזה אחלה פוטנציאל'".
ב-23 בינואר כתב מנינגר לפומרנצבלום בווטסאפ: "איך עשיתם בזמנו את הקמפיין של קליש-רותם?' שגיא ענה: "באמצעות תוכנה שנקראת 'בוט-לטר'. זו תוכנה קקמאייקה, היא לא מספיק טובה. יש יותר טובות. כדאי לך לבדוק את 'מני-צ'ט'".
"הוא שאל אותי 'מה זה בדיוק? איך מתחברים?' לא היה לו מושג. אמרתי לו, שכל מה שהוא צריך לעשות זה לשחק עם זה כמה ימים, זה פשוט. הוא הודה לי, ואחרי כמה זמן שלח לי הודעה שהזמינה אותי להגיב לעמוד של ביבי. אני עוד לא קלטתי ועניתי לו 'כן כן, עד לשם זה הגיע'. לא הבנתי – שזה הוא שהביא את זה לשם".
כמו שפומרנצבלום הבטיח, מנינגר אכן השתלט על העסק במהירות. "כשאתה עושה צ'ט-בוט אתה בעצם עובד בגן הסגור של פייסבוק", הוא מסביר, "אתה חייב לעבוד לפי כללי המשחק שהם מגדירים, כמו כל דבר בפייסבוק. אין לך שום אופציה לעשות משהו שפייסבוק לא מרשים לך מראש לעשות אותו.
"כשהגעתי לקמפיין של נתניהו, צורפתי לצוות של טופז לוק, ראש הדיגיטל של הליכוד. חיפשתי איך לתרום לניצחון. ואז נזכרתי בבוט של שגיא, שהיה די ניסיוני.
"לא עשינו איתו דברים מטורפים בחיפה. זה היה דבר קטן וחמוד על הדרך. חקרתי את זה, קראתי, עשיתי סקר שוק ובחרתי כלי שנראה לי הכי נוח וידידותי, של חברה בשם מני-צ'ט. הם בנו ממשק משתמש, שמנגיש את הכלי הזה להמונים. הראיתי את זה לטופז, והוא התלהב ואמר לי 'יאללה, בוא ננסה'".
להבדיל מהקמפיין של קליש-רותם, לכם היה מאגר של 2.4 מיליון אנשים שעשו קודם לייק לעמוד הפייסבוק הפופולארי של נתניהו.
"זה לא עובד ככה. חיפוש פשוט בפייסבוק ילמד גם אותך איך אוספים אנשים אל הבוט שלך, הכל במסגרת הכללים שפייסבוק מכתיבה, להפוך אותם ל'מנויים' שלך. ואנחנו השתמשנו בכל הטכניקות שפייסבוק מאפשרת".
איך היתה ההיענות לפניות הראשונות של הבוט?
"ראינו שזה אפקטיבי, שזה תופס. זה הפך להיות דבר מאוד חשוב בקמפיין".
איזה מידע הבוט אסף ומה למדתם ממנו?
"אני לא רוצה לרדת לרזולוציות האלה".
עד כמה זה היה כלי חשוב בבחירות?
"זו כבר שאלה לטופז. זו שאלה לקודקודים".
פרק ג': הבוט הופך לשחקן מרכזי בבחירות
"הצ'ט-בוט היה כלי ששמעתי עליו בעבר מחברים אמריקאים", אומר לוק. "אז ברגע שנאור הציע אותו, זה נשמע לי מגניב. זה היה נראה לי דבר מבריק שכדאי לבדוק. הקצנו לזה תקציב, מתוך התקציב לקידום ממומן שעמד לרשותנו".
כמה השקעתם בזה?
"אני לא רוצה לומר. נתנו לזה ביטוי לא רע בכלל. לא החסרנו השקעה בכלי הזה".
מה קיווית שהבוט יתרום לקמפיין?
"ברגע שאתה לומד על הכלים האלה, כלים שהם 'משלימי שירות', אתה רואה איך חברות מסחריות משתמשות בהם. אלה כלים ש'נותנים יחס אישי'.
"הקהל שמקדיש את הזמן וכותב לך, זה בדרך כלל הקהל שהכי תומך בך, הקהל שאתה הכי רוצה לתת לו תשומת לב. אבל אתה לא יכול לענות לאלפי הודעות ביום. אין לך את כוח האדם לעשות את זה. עוד לפני שאתה מתחיל להעביר מסרים, אתה קודם כל רוצה לתת לקהל הזה איזשהו מענה, לתת יחס.
״מעבר לזה – השימוש הייחודי בכלי הוא זה שיכולנו לקחת את כל המסרים של הקמפיין, לארוז אותם בגוף ראשון, ולתקשר עם האנשים בהודעה אישית, אינטימית, כך שראש הממשלה עצמו הוא בעצם זה שמתכתב איתם.
"זה עזר לנו למפות את האנשים שהתכתבנו איתם. אפשרויות המיפוי מעולות. לוקחים את הפרימיטיביות של הודעות סמס שכולם משתמשים בהן, והופכים לכלי שהוא הרבה יותר חכם. מטורגט. התוצאות שהוא הביא היו מדהימות".
דוגמא?
"למשל המשחק ארץ-עיר שעשינו. יכולת לשחק עם הצ'ט-בוט משחק, לזרוק אות והצ'ט-בוט היה נותן לך תשובה. כשראינו את מספר הסיבובים שאנשים שיחקו עם הצ'ט-בוט, הבנו שיש פה אינטרקציה מעניינת עם המצביעים.
"וזה איפשר לנו לבנות מיפוי: אפשר לדעת בעזרת השאלות ששואלים מי בוודאות הולך להצביע לך, מי נמצא מימינך ולא בטוח שיצביע לך, ומי אין סיכוי שיצביע לך. זה כמו מערכת סקרים, רק יותר מתוחכמת".
אז הצ'ט-בוט הלך לישון, אבל המידע שאספתם נשמר ושמיש לעת הצורך.
"כן. שמע, הכל לפי החוקים של פייסבוק, כמובן".
עד כמה נתניהו היה מעורב בעצמו בהפעלה של הצ'ט-בוט?
"הוא הכיר את הכלי ובחשיבות שלו. אני עדכנתי אותו על כל הכלים שאנחנו משתמשים בהם, בכל פלטפורמה. בוא נגיד שהוא לא אישר בעצמו כל הודעה".
לא מעט אנשים שהתכתבו עם הצ'ט-בוט היו משוכנעים שהם מתכתבים איתו.
"נכון. יש לי דודים בבית שאן שעד היום בטוחים שבפייסבוק ובטלגרם זה ראש הממשלה שכותב להם באופן אישי. התחושה של יחס אישי היא עניין מאוד חשוב.
"מדובר במכפיל כוח, למרות שאין פה משהו טכנולוגי מיוחד. לרוב, האפשרות למפות עוקבים ברשתות חברתיות היא מוגבלת. היכולת לראות מי העוקבים שלך בצורה בהירה , ולדעת מה מעניין אותם ומה גורם להם להגיב, מאפשרת לבודד את הגרעין הקשה של התומכים שגם פעילים ברשתות החברתיות, ולהפעיל אותם: להעביר להם מסרים, לתת להם כלים, להפוך אותם למפיצים של המסר.
"לפני שהיה לנו את הצ'ט-בוט, היינו צריכים להפעיל מחלקה שלמה של עובדים כדי לתקשר עם האנשים האלו . אלדד יניב הרי היה בטוח שיש לנו מחלקה של יוצאי 8200 שעובדת בשבילנו ממצודת זאב".
עד כמה הצ'ט-בוט היה כלי חשוב בקמפיין שלכם?
"הייתה לו חשיבות אדירה. בקמפיינים דינמיים של היום, כשאתה צריך לקבל כל הזמן החלטות תוך כדי תנועה, זה כלי שעוזר לפעול במהירות וביעילות.
"כמו שהחלטנו לקראת סוף הקמפיין שאנחנו רוצים שתומכי הליכוד יתקשרו לחברים ולמשפחה ויעודדו אותם להצביע. אם רוצים לעשות דבר כזה בקמפיין, צריך להיערך לכך מראש, לאגור מספרי טלפונים, להושיב צבא טלפנים ומתנדבים, לעשות רשימות אקסל. הצ'ט-בוט חסך לנו את כל הדבר הזה. הוא פנה ישירות לאנשים ואמר להם 'אתם רוצים להתנדב? זה מה שאנחנו רוצים שתעשו'".
פרק ד': לאן הולכים מכאן?
השאלות הכי מעניינות שנוגעות לצ'ט-בוט של נתניהו הן בדיוק השאלות שטופז לוק לא מעוניין להשיב עליהן. הן נוגעות לטיבו ולאיכותו של המידע שנאסף על ידי הבוט, לכפתורי ההפעלה של המצביע הישראלי, לפרופיל של תומך הליכוד, למה מבדיל מצביע מהשורה ממצביע שמוכן להתגייס ולסייע לקמפיין.
מבחינת הליכוד, מדובר בנכס אסטרטגי, שנשמר ליום פקודה.
באקדמיה עוקבים מקרוב, עם הרבה פחות התלהבות והרבה יותר דאגה, אחרי ההתפתחויות בתחום. לפני הבחירות התגייסו כמה גופים אקדמיים לתמוך בתחקיר "פרויקט הבוטים הגדול" של חוקרי הרשת נועם רותם ויובל אדם.
תחקיר שפורסם בקול תרועה ב"ידיעות אחרונות" והסתיים בפיאסקו מביך, שכל המעורבים בו עדיין מנסים להתאושש ממנו. המהומה ההיא יצרה בלבול, אצל כל מי שעוד לא הסתגל לקצב השינויים המסחרר בחזית הטכנולוגית.
ה"בוטים" שתוארו בתחקיר הבוטים (ושנתניהו מעך בהנאה בלתי מוסתרת במסיבת העיתונאים שכינס באחד באפריל) הם לא הבוט שמדובר עליו כאן.
בתחקיר הבוטים עסקו בחשבונות פיקטיביים, שמשמשים בעיקר ככלי ניגוח, ספין והסתה. הצ'ט-בוט של נתניהו הוא בוט מזן שונה, שגם מעורר שאלות אחרות.
![ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה](https://web-archive.nli.org.il/National_Library/im_/https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/05/Anat_Ben_David_Full_Size-640x400.jpeg "ד"ר ענת בן-דוד, המעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה")
"תאורטית מה יכולה להיות הבעיה?", אומרת ד"ר ענת בן-דוד מהמעבדה למדיה ומידע באוניברסיטה הפתוחה, "שברגע שאתה מסכים לאינטרקציה עם בוט כזה, אתה בעצם מתמסר לאפליקציה חיצונית. "התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע.
"התקשרות עם אפליקציה חיצונית היא כמו התקשרות עם קיימברידג'-אנליטיקה. ברגע שאתה מסכים להיכנס לשיחה הממוכנת הזו, אתה מסכים שיאספו עליך מידע"
"אנחנו לא יודעים מה האפליקציה אספה ומה ההרשאות שניתנו לה. אבל אנחנו יודעים כמה דברים מסביב: שהפנייה במסנג'ר נעשתה מתוך מודעה ממומנת, שפנתה לקהל מאוד מסוים, שידעו עליו משהו מראש. ואחרי שידעו על הקהל הזה משהו , דרך פייסבוק, שאלו אותו בתוך המסנג'ר שאלות נוספות, מאוד ישירות".
אני התחלתי להתכתב עם הצ'ט-בוט של נתניהו מיוזמתי. אחרי שלחצתי לייק בעמוד של ראש הממשלה בפייסבוק, הצ'ט-בוט פנה אלי. למי את מתכוונת כשאת אומרת "קהל מאוד מסוים שידעו עליו משהו מראש"?
"למשל, הפנייה לאנשים להתכתב עם נתניהו במסנג'ר ולהגיד לו מה הם חושבים עליו, טורגטה לאנשים שמתעניינים בעיתון ״הארץ״. כלומר, אתה מגיע ככה לפלח אוכלוסיה שיודעים עליו משהו מראש, דרך אינפורמציה שפייסבוק מספקת.
"לאנשים האלה, שמתעניינים ב'הארץ' והסכימו לנהל שיחה עם האפליקציה של הצ'ט-בוט, ברגע שהם באפליקציה, אני יכולה לאסוף עליהם יותר מידע, כמו האי-מייל שלהם, שאותו אפשר להצליב עם מספר הטלפון שלהם, ואחר כך מתחילים לאסוף עליהם מידע דרך השאלות ששואלים אותם.
"ביום הבחירות עצמו – הבוט כאילו מימש את הייעוד שלו. הוא פנה לאנשים שכבר ידע שהם תומכי ליכוד והפעיל אותם".
לרוב האנשים זה ייראה לגיטימי. משתמשים בכלים חדשים ולא מרמים אותך. אתה יודע שמי שפונה אליך זה נתניהו. אתה מסכים להשתתף במשחק ומוסר מידע מרצונך. מה הטענה, שנתניהו יותר משוכלל ומעודכן מהמתחרים שלו?
"מה שצריך להדאיג אותך זה שיש כאן כלי חדש, שבאמצעותו משפיעים על התודעה שלך. יכול להיות שבלי שנתת את ההסכמה שלך, מבצעים עליך מניפולציה באמצעות מידע שנאסף עליך, באופן ישיר או עקיף.
"הדברים האלה צריכים להיות לפחות שקופים. אנחנו עוד לא יודעים עליהם מספיק, כי רוב המידע שקשור להפעלת הכלים האלה נמצא בידיים של המפעילים, או של פייסבוק. והם לא ממהרים לשתף אותו".
שירה דביר-גבירצמן, ראש המחלקה לתקשורת באוניברסיטת ת"א, יזמה במהלך הבחירות מחקר, שבודק האם העובדה שכיום האזרחים יכולים להיות בקשר ישיר ויומיומי עם פוליטיקאים, משנה את האופן שבו מתנהלת המערכת הפוליטית.
"הצ'ט-בוט של נתניהו זו הדוגמה אולי הכי קיצונית לקשר ישיר כזה בין אזרח לפוליטיקאי, אבל גם בפייסבוק או בטוויטר נוצרים קשרים כאלה, שלא ראינו בעבר״, היא אומרת. ״אנו מנסים להבין איך זה משפיע על ההחלטות של האנשים ועל ההתנהגות שלהם במהלך הבחירות. הצ'ט-בוט של נתניהו מעניין אותי, כי הוא דוגמה מאוד חזקה, וחדשה לגמרי, לאפשרויות שיש לקשר ישיר כזה כיום".
כל קמפיין פוליטי הוא מניפולטיבי. יכול להיות שהדאגה מוגזמת ושהכלים החדשים האלה רק מציעים גרסה משוכללת ויעילה יותר לנהל קמפיין?
"ברור שזה רק מתחיל. וברור שמה שאנחנו רואים עכשיו זה מכשיר חדש ואדיר לאיסוף נתונים. מכאן אנחנו צריכים להתחיל לנסות ולהבין – מה היכולות של כלי כזה ועד כמה הוא מסוכן".
טוב, ממש לא ידעתי שהוא מסוגל לעשות את זה. מלחיץ לחשוב שהוא יוסיף עוד יום ראשון או משהו 🙄
פוסטים אחרונים
כפי שחזינו הבוקר, חברת הכנסת החדשה מתייצבת לצד גדעון סער בביקורת על חוק החסינות.
היום, יום השנה למהפך 77, אני מקשיבה לנאומו הראשון של בגין בזמן הקמת המדינה. דבריו רלוונטיים מתמיד. הליכוד היא תנועה דמוקרטית, בניגוד לאלו המעבירים עלינו ביקורת. ריבוי דעות אינו חסרון אלא יתרון, גם היום. אני תומכת בראש הממשלה, ובמקביל חושבת שחקיקה פרסונלית היא גם שגויה וגם מיותרת. pic.twitter.com/qb4hSNDUeb
— Michal Shir מיכל שיר (@ShirMichal) May 17, 2019
ארה״ב: גם במיזורי מעבירים חוק נגד הפלות
לחוק עוד משוכה אחת שהיא המושל, שכבר הודיע שיתמוך ● החוק קובע כי הפסקת הריון אסורה החל מהשבוע השמיני ● החוק לא מחריג נשים שנאנסו או היו קורבן לגילוי עריות ● רופא שיבצע הליך הפלה, יעמוד בפני 15 שנות מאסר
לאחר אלבמה, גם מדינת מיזורי עומדת להעביר חוק האוסר הפלות.
אתמול (חמישי) עברה בסנאט הצעת חוק האוסרת באופן גורף לבצע הפלה החל מהשבוע השמיני להיריון, כולל במקרים של אונס וגילוי עריות. היום מגיעה הצעת החוק הזו לבית הנבחרים, שכבר אישר אותה בעבר. מושל המדינה כבר הודיע על תמיכתו בחוק.
חוק ההפלות של מיזורי מחריג מצבי חירום רפואיים, אולם אוסר באופן גורף לבצע הפלה החל מהשבוע השמיני להיריון. החוק אף אוסר הפלות במקרים של סבירות גבוהה לתסמונת דאון ומומים גנטיים אחרים, או בגלל מין היילוד. רופא שיעבור על החוק ויבצע הפלה צפוי ל-15 שנות מאסר. לא יינקטו הליכים נגד האישה שעברה את ההפלה.
חוק ההפלות של אלבמה, שעבר השבוע, אוסר הפלות בכל שלב של ההיריון וגם הוא אינו מחריג אונס וגילוי עריות. החוק משית תקופות מאסר ארוכות על רופאים שיבצעו הפלות, כולל מאסרי עולם של עד 99 שנה בכלא.
החוק עבר ביוזמתה של מושלת אלבמה הרפובליקנית, קיי אייוי, ולמרות התנגדות חריפה של המחוקקים הדמוקרטים במדינה. החוק אמור להיכנס לתוקף בעוד חצי שנה, בהנחה שהעתירות נגד החוק לא יצליחו לבטל אותו.
השנה עברו גם חוקים שאוסרים הפלות מרגע גילוי הדופק אצל העובר (שבוע שישי לערך) במיסיסיפי, אוהיו, ג׳ורג׳יה וקנטאקי.
למקרה שפיספסת
תוך כדי ניקיון מגירות מצאתי את המכתב העתיק הזה ששיעשע אותי מאוד.
מסתבר שגם כעורך דין חוויתי רגעים של עונג והנאה.
אני משתף אתכם במכתב האחרון שכתבתי כעורך דין, לפני שעזבתי את המקצוע ואת הארץ.
מתנצל על גודל האותיות.
למתקשי קריאה, הטקסט מתחת לתמונה:
לכבוד
הגב'…..
רחוב קרן היסוד
גבעת שמואל 54051
ג.נ.
הנדון – שטר חוב – הסכם שכירות הדס…. (מכתבך מיום 7.8.96)
הנני להשיב למכתבך הנ"ל כדלקמן:
1. נדהמתי לקבל את תשובתך לפנייתי מיום 17.7.96. מעודי לא נתקלתי בצירוף כה מבחיל של רשעות, קטנוניות וצדקנות מתחסדת כפי שמצאתי במכתבך.
2. ברי לכל הנוגעים בדבר, כי ידוע לך היטב שמרשתי שילמה את כל חובותיה עד השקל האחרון, וכי סרובך להשיב את שטר הבטחון אינו נובע אלא מרצון בלתי מובן למרר את חייה של מרשתי.
3. האם סבורה הינך כי מרשתי מנהלת בביתה בית דפוס להנפקת קבלות מזויפות? האם ידוע לך כי אפילו בבתי המשפט נוהגים להסתמך על העתקים צילומיים של מסמכים, אלא אם כן קיים חשד ממשי לזיוף?
4. לגופו של עניין אציין כי מרשתי הציעה לך בעבר לסור לביתך על מנת להציג בפנייך את החשבונות המשולמים, ואילו את סירבת והודעת כי תבדקי את החשבונות רק עם תום תקופת השכירות המקורית. נכון להיום, כאשר נותרו כשלושה שבועות עד תום תוקפה של תקופת השכירות הנ"ל, מתברר כי בדרכך הנלוזה השגת את מטרתך כפי שהצגת אותה בפני מרשתי.
5. הנני להודיעך כי יעצתי למרשתי לקבל את דרישותייך הבלתי סבירות, ולתאם עמך פגישה לצורך הצגת החשבונות, וזאת משום עוגמת הנפש שתגרם לה אם תאלץ להפגש עימך בבית המשפט, ועל אף בטחוני כי תצא כאשר ידה על העליונה מכל עימות משפטי. עם זאת, הרי באם תוסיפי לדחות את מרשתי בתירוצים עלובים, כפי שנהגת עד כה, הריני להבטיחך כי צעדה הבא של מרשתי יהיה הגשת תביעה משפטית. אני מצידי מוכן אהיה לייצגה בבית המשפט אף ללא תמורה ולו רק בשל הסיפוק הנגרם לי בראותי אנשים מסוגך מושפלים עד עפר בבית המשפט.
6. הנני לאחל לך כי בעתיד לא תזכי לשוכרים ישרים ואחראיים כמרשתי, כך תינחמי אולי על העוולות אשר את גורמת לאנשים טובים ממך.
בכבוד רב,
גיא נבו, עו"ד
סער תוקף את חוק החסינות: ״אפס תועלת ומקסימום נזק״
בראיון בחדשות 12 סירב לומר מה יצביע כשהנושא יעלה להצבעה בכנסת ● מבחינתו ראש הממשלה יכול להמשיך לכהן תחת כתב אישום ● בכירים בליכוד הגיבו לדברים ואמרו כי סער מתחסד ו-״ממשיך לנסות לפעול נגד נתניהו״
ח״כ גדעון סער מהליכוד תקף הערב (חמישי) את חוק החסינות החדש העומד על הפרק, ואמר כי ״זו חקיקה עם אפס תועלת ומקסימום נזק״.
בתגובה, מסרו בכירים בליכוד לחדשות 12 כי סער מתחסד וממשיך לנסות לפעול נגד נתניהו, והדגישו כי החוק הוא בכלל יוזמה של חבר מפלגת איחוד מפלגות הימין, בצלאל סמוטריץ׳.
סער הופיע במהדורה המרכזית של חדשות 12 והיה לחבר הכנסת הראשון מהליכוד שיוצא בפומבי נגד החוק, האמור למנוע מהעמדה לדין של ראש הממשלה ויו״ר הליכוד בנימין נתניהו.
״ערב הבחירות, מה שאזרחי ישראל שמעו גם ממני, גם מחבריי וגם מראש הממשלה עצמו זה שאין שום כוונה להעביר חוקים כאלה״, אמר סער. ״זו חקיקה פרסונלית העלולה לפגוע באמון הציבור, ואני לא בטוח שהיינו מקבלים את אותה מידת אמון מהציבור (לו היה החוק עולה קודם לבחירות)״.
לטענת סער, חוק החסינות הנוכחי, שתוקן ב-2005, צריך להספיק עבור נתניהו: ״יש לראש הממשלה עילה חזקה של פגיעה בייצוג הבוחרים, שהוא (נתניהו) יכול לבוא, על בסיס החוק הקיים, ולבקש לא להסיר את החסינות שלו. יהיה הרבה יותר קל להצביע על בסיס החוק הקיים מאשר לבוא ולשנות את החוק״.
סער הדגיש כי למרות היותו היחיד המתראיין בנושא מקרב חברי הליכוד, ״אני לא היחיד שמוטרד. זה דבר לא נכון, לא ליכודית, לא ממלכתית, גם לא בראייה של רה״מ עצמו.
״חשוב מאד למדינה שזה לא יקרה, ואני אעשה במסגרת האפשרויות שלי, היכולות שלי, את המרב כדי שזה לא יקרה״.
סער, עם זאת, התחמק מלענות לשאלות המראיינת קרן מרציאנו, האם יצביע נגד הסרת חסינותו של נתניהו לו הדבר יעמוד על הפרק. ״אנחנו לא עומדים בפני הצבעה. עד לפני כמה ימים הנושא לא היה על הפרק. אנחנו קודם כל מנהלים דיון ציבורי. כאשר תעמוד הצבעה אני אעמוד בפני החלטה.
״אני משפטן, השתתפתי בהליכים של הסרת חסינות לא פעם ולא פעמיים. זה הליך כמו שיפוטי. זה לא דבר מפלגתי. זה דבר שאתה מחליט בו אחרי שאתה שוקל את הדברים בצורה רצינית.״
בתשובה לשאלה האם לדעתו נתניהו יכול להמשיך לכהן כראש ממשלה גם תחת כתב אישום, השיב: ״אין שום שאלה. החוק קובע בפירוש שהוא יכול. אין שום דבר שמפריע לרה״מ להמשיך בתפקידו. ולמי שדוגל בשלטון החוק, הרי שהחוק קובע בדיוק מה יקרה בסיטואציה כזו: רה״מ יכול לכהן״.
סער חזר לפעילות פוליטית אחרי שלקח הפסקה לפני חמש שנים. מאז שחזר, טוענים בסביבת ראש הממשלה כי סער חותר תחת נתניהו וזומם להחליפו. ההערכה הרווחת כעת, במהלך המשא ומתן הקואליציוני, היא כי נתניהו יציע לסער, שהגיע למקום הרביעי בפריימריז של הליכוד, תיק זוטר. אולם סער טען הערב שאינו שוקל את עתידו בממשלה הנכנסת אל מול הצורך להתבטא כנגד חוק החסינות.
״יש חברים נוספים בליכוד שמאד מוטרדים מהחקיקה הזו ומההשלכות שלה. אני מצדי חושב שזה מחובתי להתריע״, אמר. ״אני מתבטא כי בעיני לומר את מה שצריך ולעשות את הדבר הנכון הרבה יותר חשוב מהשיקולים של איזה תיק אני אקבל. זה הרבה יותר חשוב.
״אני לא יכול להיות משותק מתוך חשש שהתבטאות בנושא שעל סדר היום תפגע בי. אני לוקח את הסיכון״.
פס"ד העליון מאשר הסתרת מידע על חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית
השופטים סולברג ואלרון נימקו את ההחלטה בחשש מחרם אקדמי ופגיעה ביחסי החוץ ● השופטת ברון קיבלה את העתירה של "יש דין" ו"עמק שווה": "הסתרת מידע תפגע בחופש אקדמי, לא תגן עליו"
בית המשפט העליון פסק היום כי לא יימסרו פרטים אודות ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בגדה המערבית. בית המשפט דחה את העתירה של הארגונים "יש דין" ו"עמק שווה" בנימוק שחשיפת הפרטים עלולה להזיק ליחסי החוץ של ישראל בחו"ל ולגרור חרם אקדמי על החוקרים.
פסק הדין התקבל ברוב של שניים נגד אחת, כאשר השופטים נעם סולברג ויוסף אלרון צידדו במניעת חשיפת המידע ואילו השופטת ענת ברון קיבלה את העתירה לפיה צריך לחשוף אותו. לפי חוק, רשות העתיקות מוסרת מידע מלא על ממצאי חפירות ארכיאולוגיות בתוך מדינת ישראל, לרבות בירושלים.
לעומת זאת, בגדה המערבית החפירות נעשות תחת קצין מטה במינהל האזרחי והוא שומר את המידע לעצמו, כאשר חלק מהממצאים מגיעים למוזיאונים בישראל ואף בעולם. דחיית הערעור לעליון מסיים לפי שעה את הפרשה שהחלה ב-2013, אז הגישו הארגונים בקשת חופש מידע, לקבל נתונים, פרוטוקולים ונקודות ציון של אתרים שהוכרזו כאתרי עתיקות ושהתבצעו בהם חפירות ביהודה ושומרון. בנוסף, הם ביקשו לדעת היכן מאוחסנים הממצאים ומי החוקרים שהשתתפו בחפירות.
מאוחר יותר עתרו שני הארגונים לבית המשפט, וב-2016 העתירה נדחתה בבית המשפט לעניינים מנהליים. הנימוק לדחייה היה כי קיים "חשש ברור ואמיתי" לפגיעה בחופרים ובמוסדות האקדמיים שאליהם הם משתייכים כתוצאה מחרם אקדמי. זאת, למרות שבית המשפט הכיר בכך שהחופרים מחויבים לפרסם את הממצאים לפי חוק. כאמור, הנימוק הנוסף היה חשש לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל.
השופטת ברון ציינה בהחלטתה, כי יש 2,300 אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה, שחלקם בעלי חשיבות בינלאומית. לדבריה, יש הטוענים שממצאים אלה שייכים למדינת ישראל ואחרים גורסים שזו ביזה ארכיאולוגית. בהחלטתה, מציינת ברון שנסיבות המקרה לא מצדיקות אי גילוי מידע על ממצאים מחשש לחרם אקדמי. היא מסבירה כי למעשה מחקר אנונימי כתירוץ לחרם מהווה סתירה, שכן הסתרת המידע כשלעצמה פוגעת בחופש אקדמי וחוסמת דיון ציבורי במקום להגן עליו.
"השתקת הדיון הציבורי עשויה אולי למנוע חרם בטווח הקצר, ואולם בטווח הארוך השתקה מעין זו לבטח פוגעת ביכולת של ישראל להתמודד עם הביקורת שברצונה להפריך", כתבה השופטת.
את ארגוני העותרים, "יש דין" ו"עמק שווה", ייצג עו"ד ישי שנידור ואת המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג.
העותרים מסרו בתגובה, "החלטת בית המשפט היא גרסה של חוק ההסדרה לאקדמיה ועתיקות, במקום להחיל את אמות המידה המקובלות באקדמיה. כפי שאמרה השופטת ברון בדעת מיעוט, אי אפשר להחיל חוק אחד בתוך ישראל, שבה המחקר הארכיאולוגי והממצאים חשופים ולהתייחס לאותם ממצאים בגדה המערבית כאל סוד מדינה".
לטענתם, "זו פגיעה בדמוקרטיה, שמתקיימת על ידי שימוש מופרך של המדינה באיום החרם. בסופו של דבר קובעת ההחלטה שבמצב הנוכחי גם אמות מידה אקדמאיות בסיסיות הן מותרות והמשך השליטה הישראלית בגדה המערבית מחייבת לקיים שתי מערכות משפט שונות תחת אותו שלטון, אפילו באקדמי״.
עוד שני פועלי בניין נהרגו בגוש דן בנפילה מגובה
מתחילת השנה נהרגו 16 פועלי בניין ו-31 פועלים בזמן העבודה ● אתמול מת נהג משאית שנפצע במתחם האירוויזיון
שני פועלים נהרגו היום באתרי בנייה בגוש דן. פועל אחד נהרג בנפילה מקומה חמישית ברחוב המגשימים בפתח תקווה. הפועל הנוסף נפל מגובה של שלוש קומות ברחוב ששת הימים בבני ברק. צוותי מד"א קבעו את מותם במקום.
מתחילת השנה נהרגו 16 פועלים בתאונות בנייה ולפי הפורום למניעת תאונות עבודה, מתחילת השנה נהרגו 31 פועלים בזמן העבודה. אתמול נהרג נהג המשאית פלדי שוורץ, שנפצע לאחר שציוד תאורה נפל עליו בזמן שפרק ציוד במתחם אקספו של האירוויזיון בגני התערוכה.
בכל פעם שאני הולך למסעדה או בית קפה אני מתבונן בפרצופיהם של הסועדים כשהם מקבלים את החשבון. מין שעשוע מוזר שפיתחתי לעצמי בשנים האחרונות. חלק מהאנשים מסתכלים בחשבון ושולפים את כרטיס האשראי ללא ניד. הם ציפו לסכום זה ומבינים את כללי המשחק. אחרים, מציצים בחשבון ומחווירים. אין להם שמץ של מושג כיצד הגיעו לסכומים האלה.
מה שמפתיע אותי לגלות הוא שיש מתאם גבוה בין עוצמת ההפתעה מסכום החשבון של המשלם המחוויר, לבין גודלו של השולחן ומספר הצלחות והכוסות המונחות עליו. למה בדיוק ציפית? חשבת שאם הזמנת מגוון מנות ראשונות למרכז השולחן, מנות עיקריות וקינוחים – החשבון לא יגיע ויהיה גדול במיוחד?
אז נכון שהמוצרים הנמכרים בישראל יקרים יותר בהשוואה לחו"ל, וברור שצריך להילחם במונופולים שהשיתו עלינו את יוקר מחייה. אבל כל זה לא קשור לעליית המחירים של החודשים האחרונים, שהיא הגיונית וצפויה, ממש כמו קבלת החשבון בתום ארוחה במסעדה.
לא מעט אנשים יתעצבנו מהטענה הבאה, אבל אני תולה את עליות המחירים האחרונות בתקנות הפופוליסטיות שכולם שמחו לקבל. אחת מהן היא קיצור שבוע העבודה מ-43 ל-42 שעות עבודה. נכון ששמחתם? אז הנה עכשיו גם הגיע החשבון.
בואו נניח שאתם מנהלי כספים במפעל שמייצר משקפי שמש, ונניח שהמפעל מייצר 100 משקפי שמש ב-43 שעות. על שעות העבודה האלה קיבלו העובדים שכר מסוים. אבל עכשיו, אחרי ששבוע העבודה התקצר, המשכורת נשארה אותה המשכורת, אבל המפעל מצליח לייצר באותן 42 שעות עבודה רק 98 משקפי שמש.
מבחינה מתמטית, בפחות שעות עבודה מייצרים פחות מוצרים. עבור מנהלי הכספים מדובר בעליית מחירים של יותר מ-2% בייצור. כדי להשלים את שני משקפי השמש החסרים, צריכים מנהלי הכספים לשלם עבור שעות נוספות או להשלים את הייצור של עוד שני משקפי שמש בשבוע העבודה הבא, וכמובן שבעלויות נוספות.
זוכרים איך כולנו שמחנו כשהעלו שוב את שכר המינימום? באמת קשה מאוד להסתדר עם שכר מינימום, ונכון גם אחרי ההעלאה הסכום הזה נראה מגוחך, אבל בדיון הזה נקודת המבט היא תמחירית בלבד. בתחילת 2016 שכר המינימום היה 4,650 שקל, ולפני שנה הוא הועלה ל-5,300 שקל, כלומר הוצאות השכר עלו בתוך שנתיים ב-14%. אלה הטוענים כי מדובר בהעלאת שכר של העובדים הזוטרים בלבד, צודקים חלקית. הרי גם עובד שהרוויח לפני העלאת שכר המינימום 8,000 שקל, ורואה עליית שכר משמעותית אצל העובדים הזוטרים, צפוי לבוא ולבקש העלאה גם עבור עצמו.
אבל נוסף על עלויות כוח אדם, מחיר הייצור של משקפי השמש במפעל שלנו מורכב גם מחומרי הגלם והוצאות כלליות, שמכונות בשפה הכלכלית ״תקורות״, וגם הן עלו.
זוכרים שלפני כמה חודשים הגיעה הממשלה להסכם עם ועד עובדי חברת החשמל כדי שייאותו לקבל את הרפורמה המתבקשת? במסגרת הרפורמה הזו קיבלו עובדי חברת חשמל הטבות שכר ופנסיות חריגות בשווי של 7 מיליארד שקל. קפצתם אז? הפגנתם? לא? חבל….
לפי החישוב שלי תעריפי החשמל יעלו ב-6-8% ואחת מהסיבות המהותיות לכך תהיה ההסכם השערורייתי עם עובדי החברה. כלומר הפעלת המכונות במפעל משקפי השמש שלנו תעלה לנו עוד כמה אחוזים.
המפעל שלנו זקוק גם לפלסטיק וזכוכית ואולי מתכות נוספות לייצור משקפי השמש, וחומרי הגלם האלה מיובאים מחו"ל. מאחר שהדולר עלה בשנה האחרונה מ-3.5 שקלים ל-3.6 שקלים, כל סחורה או שירות שרכשנו מחו"ל התייקרו ב-3%, ואנחנו משלמים קצת יותר עבור אותה הסחורה.
שלושת מרכיבי הייצור שציינתי קודם משפיעים גם זה על זה: הדולר משפיע על מחירי הגז והפחם של ייצור החשמל, ועליית המחיר לשעת העבודה מביאה לעלייה בהוצאות העירייה. זו מצדה מגלגלת את העלויות הנוספות על הציבור והעסקים ומעלה את מחירי הארנונה.
אז האם עליות המחירים האלו הן גזירת גורל? כן. לפחות חלקית.
צריך להילחם במנגנונים שחונקים את המשק כמו ריכוזיות ומונופולים, לתת לכלכלה להתקדם ולרוץ, ובעיקר צריך להבין שלכל חקיקה פופוליסטית שמטיבה עם העובדים, יש מחיר – ושהחשבון תמיד יגיע. ואם כבר יצאתם החוצה – קחו משקפי שמש….
הורדת הנערה מבמת העצמאות: עיריית רמת גן תפרסם מסקנות בראשון
נציג העירייה הורה לנערה לרדת מהבמה אחרי שהוזמנה לשיר עם נתן גושן ● העירייה פתחה בתחקיר של האירוע, ועתידה לפרסם את הממצאים בשבוע הבא ● סגן ראש העיר לזמן ישראל: “ייתכן שהורידו את הנערה בגלל היותה אישה וייתכן גם שמדובר בכשל טכני"
עיריית רמת גן עדיין מתחקרת את תקרית הורדת הנערה בת ה-17 מבמת יום העצמאות ברמת עמידר, ותוצאות התחקיר עתידות להתפרסם ביום ראשון.
מעדויות שנאספו על ידי העירייה עולה, כי לאחר שהזמר נתן גושן הזמין את הנערה לשיר עמו והיא עלתה לבמה, נשמעו קריאות בוז מהקהל.
זמן קצר לאחר מכן נציג העירייה ניגש אל הנערה והודיע לה שהיא לא תוכל לשיר. הנערה ירדה וגושן התנצל בפניה “מכל הלב“. בעיריית רמת גן עלה החשש כי מדובר באירוע של הדרת נשים, וראש העיר כרמל שאמה הכהן הורה לסגנו ליעד אילני לתחקר את הנושא.
“התחקיר חשוב לא רק כדי להבין מה היה אלא גם כדי להחליט על מה שיהיה בעתיד“, אמר אילני היום (חמישי) לזמן ישראל. “למרות שרמת עמידר היא שכונה עם צביון דתי, יש בה לא מעט חילונים. העירייה צריכה לדאוג שעל כל במה בעיר תהיה לפחות אישה אחת“.
לגבי ממצאי התחקיר אמר אילני: “אנחנו מקבלים עדויות סותרות, ייתכן שהורידו את הנערה בגלל היותה אישה וייתכן גם שמדובר בכשל טכני. את תוצאות התחקיר נפרסם ביום ראשון הקרוב".
האיש הירוק בישראל, מה שיותר ירוק - יותר מזוהם
מאות אלפי ישראלים סובלים ממפגעי סביבה חמורים ● באופן אירוני, רוב התופעות האלה פוגעות במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי ירוק
לפני מספר חודשים נערך בשרון כנס חירום. מאות תושבים מודאגים מיישובי השרון המזרחי (כוכב יאיר, צור יגאל, קלאנסווה ושורה של יישובים קטנים יותר שפרוסים בין כפר סבא לקו הירוק) הגיעו כדי לדון בבעיה הבוערת של האזור, תרתי משמע. מדובר בשרפות הפסולת הפירטית שמתרחשות במרחב הזה – לעתים כמה פעמים ביום – ומפיקות עננים כבדים של עשן שחור ורעיל.
את חצי הביקורת הם הפנו בעיקר למשרד להגנת הסביבה, שלטענתם כמעט לא נמצא בשטח. כשגידי מזור, מנהל מחוז המרכז במשרד, התבקש להגיב על הדברים, הוא סיפר על מצוקת כוח האדם הקשה שבה הוא פועל.
על פי מזור, בכל מחוז המרכז – שטח ענק שמשתרע בין הים לירדן ובין גדרה לחדרה – יש תקנים לארבעה שוטרים במשטרה הירוקה, מתוכם שניים מאוישים.
לכאורה, יש כתובת
פרק האכיפה הסביבתית בדוח שפרסם החודש מבקר המדינה, יוסף שפירא, נוגע בחיים האמיתיים: חייהם של מאות אלפי ישראלים שסובלים ממפגעי סביבה חמורים.
הוא עוסק באתרי פסולת פירטיים שפורחים על כל גבעה, שרפות פסולת שמבוצעות על ידי גורמים עברייניים, שפכים שזורמים לנחלים, ערימות פסולת בניין בוואדיות ובשדות, ועוד שלל מפגעים שגורמים למרחב הציבורי בישראל להיראות כמו מדינת עולם שלישי.
באופן אירוני, רוב התופעות הללו פוגעות דווקא במי שגר במרחב הכפרי, שנהנה מדימוי פסטורלי וירוק. ישראלים עוברים לגור במושב, בקיבוץ או ביישוב הקהילתי מתוך אמונה שאת עשן העיר תחליף איכות חיים בחיק הטבע, ומתעוררים בבוקר מתחת לענן שחור שעולה מהשדה הסמוך.
כשהם נמלטו מאגזוזי האוטובוסים באבן גבירול איש לא סיפר להם שזה מה שמחכה להם בבית החדש.
![מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)](https://web-archive.nli.org.il/National_Library/im_/https://static.zman.co.il/www/uploads/2019/05/F190506NRF17-640x400.jpg "מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)")
לכאורה, יש כתובת ממשלתית ברורה שאמורה לאכוף את החוק ולטפל בעבריינים. למעשה, האזרחים מרגישים מופקרים. גם כשהם מתקשרים להתלונן ולהזעיק עזרה – במקרים רבים מדינת ישראל אינה עונה.
"הפער הקיים בין מצבת כוח האדם והכישורים הנדרשים עבור גורמי האכיפה במשרד להגנת הסביבה למצבת כוח האדם ותנאי הסף הקיימים בפועל הוא יסודי ועלול להוביל עד כדי מצב של שבר", כותב המבקר.
ובכן – השבר כבר כאן, ובגדול: בשנים 2014-2018, לפי הדו"ח, כשני שלישים מהמפגעים הסביבתיים שתועדו לא טופלו בהיבט המנהלתי או הפלילי.
שורשי השבר טמונים באותו משל שזכור מהקדנציה של בנימין נתניהו כשר האוצר, על הפרזיט השמן (המגזר הציבורי) שרוכב לכאורה על גבו השחוח של האיש הרזה – האזרח. מאז, המגזר הציבורי עובר דיאטה אחר דיאטה, קיצוץ אחרי קיצוץ, אבל במקום שלאיש הרזה יהיה קל יותר – הוא מגלה שאין מי שייתן לו שירות.
מדינת ישראל עברה בעשור וחצי האחרונים מהפכה חקיקתית חשובה בתחום הסביבתי – מחוק אוויר נקי, דרך החוק להגנת הסביבה החופית ועוד רבים, אבל את החוקים האלה צריך שיהיה מי שיאכוף – ואין.
במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון. ובאשר למצוקת האזרחים, אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם
"אף שתחומי האכיפה שבאחריות המשטרה הירוקה התרחבו מאוד עם חקיקתם של חוקים סביבתיים חשובים בעשור האחרון", כותב המבקר, "ואף שהאתגרים הסביבתיים גברו גם הם עם הגידול באוכלוסייה ועם התרחבות התעשייה, לא הותאם כוח האדם הנדרש למציאות זו. מספר המשרות הכולל במשטרה הירוקה נותר כמעט ללא שינוי במשך שבע שנים, ואף צומצם בשנת 2018 בשני עובדים. משמעות הדבר היא נסיגה בטיפול בכל הנושאים שבאחריותה".
בעיה אסטרטגית לאומית
חשוב להבין שלא מדובר במקריות, אלא בהשקפת עולם. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה עד לאחרונה, ישראל דנציגר, השתכנע שהשרפות בשטחים הפתוחים הן בעיה אסטרטגית לאומית, וניסה להניע מהלך ממשלתי להתמודדות עם התופעה.
אבל בלי תקנים ובלי כוח אדם מקצועי זה לא יקרה.
במקום שבו אנחנו רואים ערימות פסולת ושרפות, באוצר ובלשכת ראש הממשלה רואים התייעלות וחיסכון בתקנים. ובאשר למצוקת האזרחים – אתם כבר יודעים: היא משעממת אותם.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית עם גיא זהר ישירות לתיבת המייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם