המגעים בין ישראל לבין ערב הסעודית בתמיכת ארה”ב מתקדמים בהתאם לאינטרסים של כל הצדדים; מה שיכריע עשוי להיות הנושא הכלכלי, שיגיע לישראל בזמן אידיאלי, רגע לפני צפי לקריסה. 

בלי לקבוע עד כמה מהלך לנורמליזציה עם ערב הסעודית ישים בסיטואציה הפוליטית הנוכחית, אין ספק שמדובר בגיים צ’יינג’ר מכל הבחינות – יאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לרדת מהעץ של ״הרפורמה המשפטית״ ולגבש קונצנזוס סביבו – בעיקר מהבחינה הכלכלית.

הסכם וברית ביטחונית עם ערב הסעודית נגד איראן יביא לצמיחה כלכלית משמעותית ואפילו יכול להחזיר את מנוע הצמיחה של ההייטק בחזרה למסלול, ואז גם כל תלונה על אופן חלוקת התקציב המגזרי תעלם ותישכח.

בלי לקבוע כמה מהלך לנורמליזציה עם סעודיה ישים בסיטואציה הפוליטית הנוכחית, מדובר בגיים צ’יינג’ר מכל הבחינות – שיאפשר לנתניהו לרדת מעץ ״הרפורמה המשפטית״ ולגבש קונצנזוס סביבו, בעיקר כלכלי

השאלה הגדולה היא האם זה יקרה בחודשים הקרובים, לפני שהכלכלה בישראל תקרוס. יש סבירות גבוהה שכן, מאחר שיש שותפות אינטרסים לשלושת המנהיגים ולשלוש המדינות.

כל המדינות שחתמו על הסכמי אברהם ממתינות לחברה הבכירה שלהם סעודיה. לגיטימציה של ערב הסעודית תאפשר קפיצת מדרגה ביחסים הכלכליים-מסחריים עם כל המרחב.

ערב הסעודית היא בעלת הכלכלה הגדולה ביותר במזרח התיכון (לפי הבנק העולמי נכון לשנת 2022 – 833,541 מיליון דולר), כאשר הפיתוח הטכנולוגי והתעשייתי שלה עדיין בתחילת הדרך. לכן יש פה הזדמנות לחברות הישראליות לביצוע פרויקטים גדולים וטכנולוגיים. שפע של כסף המרוכז בשכבות האוכלוסייה העליונות מאפשר ביצוע השקעות בהייטק הישראלי ושיתופי פעולה נרחבים.

מעבר לכך זאת כלכלה שיכולה לצרוך המון מוצרים ישראלים באופן ישיר ופותחת הזדמנות לתעשיינים ולייצוא נרחב. ולסיום, שיתוף פעולה בטחוני בחסות ארה”ב מאפשר גם גידול משמעותי לתעשיות הביטחוניות.

הפוטנציאל העסקי של ישראל עם סעודיה, במצב של שלום בין המדינות הוא רב: התמ”ג המשולב של ישראל וסעודיה הוא למעלה מ-1 טריליון דולר; ישראל היא יצואנית גדולה של מוצרי הייטק, בעוד שסעודיה היא יצרנית נפט גדולה.

הפוטנציאל העסקי של ישראל עם סעודיה, במצב של שלום בין המדינות הוא רב: התמ”ג המשולב שלהן הוא למעלה מטריליון דולר; ישראל היא יצואנית גדולה של מוצרי הייטק, בעוד שסעודיה היא יצרנית נפט גדולה

הסכם בין ישראל לסעודיה יפתח שווקים חדשים לשתי המדינות, ייצור הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחומים כמו אנרגיה, מים ותיירות, יביא להגדלת ההשקעות בישראל, בדגש על תחום ההייטק. ובנוסף הסכם עשוי להקטין הוצאות ביטחוניות, על ידי הגברת שיתוף הפעולה ושיפור היציבות הביטחונית באזור.

לפי מחקר של הבנק העולמי, הסכם שלום בין ישראל וסעודיה עשוי להגביר את התמ”ג של שתי המדינות בשיעור של עד 100 מיליארד דולר בשנה. המחקר גם מצא כי הסכם שלום ייצור עד מיליון מקומות עבודה חדשים בשתי המדינות.

בנוסף ליתרונות הכלכליים, להסכם שלום בין ישראל לסעודיה יהיו גם יתרונות ביטחוניים משמעותיים. שתי המדינות נמצאות כיום בצדדים מנוגדים של הסכסוך הערבי-ישראלי, והסכם שלום יסייע להפחית את המתיחות באזור.

זה יקשה על פעילות קבוצות טרור, וזה גם יקל על ארצות הברית לעבוד עם שתי המדינות כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון האזוריים, ובראשם האיום הנשקף מצד איראן. כמו כן, ציר ארה”ב-סעודיה-ישראל, בשיתוף גורמים מתונים נוספים, יכול להוות משקל נגד לציר המתגבש סין-רוסיה- איראן.

האינטרסים מצטלבים: ג’ו ביידן רוצה הישג במישור הבינלאומי שיוכל להציג לפני הבחירות ב-2024, מוחמד בן סלמאן שואף להצטייר כמנהיג פרגמטי אזורי שמתמרן בין כולם, ובנימין נתניהו רואה את הירידה בסקרים ואת הקושי בקואליציה ומחפש דרכים פוליטיות יצירתיות.

בסך הכל, להסכם שלום בין ישראל לסעודיה תהיה השפעה חיובית משמעותית על שתי המדינות ועל האזור כולו. זה יחזק את הכלכלה, ייצור מקומות עבודה, יפחית מתחים ואי ודאות ויקל על התמודדות עם אתגרי ביטחון אזוריים.

להסכם שלום בין ישראל לסעודיה תהיה השפעה חיובית משמעותית על שתי המדינות ועל האזור כולו. זה יחזק את הכלכלה, ייצור מקומות עבודה, יפחית מתחים ואי ודאות ויקל על התמודדות עם אתגרי ביטחון אזוריים

עבור ישראל מדובר בגלגל הצלה, רגע לפני משבר כלכלי חסר תקדים, שלפי כל המומחים וההערכות, צפוי להגיע לפתחנו בשנתיים הקרובות.

אופיר אנג'ל הוא רואה-חשבון משנת 1999. מומחה במיסוי בינלאומי ומיסוי ישראלי עם התמקצעות בתחום מיסוי טכנולוגיה מתקדמת ויועץ בנושאי מס, חשבונאות וביקורת ופיתוח עסקי. בעל תואר שני במנהל עסקים עם התמחות בניהול פיננסי מאוני' ת"א. כיום בתפקיד היו"ר של פירמת הייעוץ הבינלאומית AUREN. כ"מחולל עסקים". אופיר מתמקד ביצירת פעילות עסקית חדשנית ומובילה (צילום: אלון סיגוי)

במובנים רבים, ניתן לומר כי מדינת ישראל היא סוג של פלא. מדינה קטנה, צעירה, ובכל זאת מובילה, פורצת דרך ומתקדמת בלא מעט תחומים.

אך מתחת לאספלט ולבנייני הראווה מסתתרת לה לעיתים מולדת שאינה רק ביישנית וענווה, כדברי השיר הידוע, אלא גם מעט מיושנת וקופאת על שמריה בתחומים מסוימים.

כך, למשל, מצוי תחום הרגולציה והתחיקה בנושאי השמירה על בטיחות ובריאות העובדים. החוקים והתקנות קיימים אמנם, אך חלקם נוסחו עוד בימי המנדט הבריטי. אכיפתם וההקפדה עליהם לוקים בחסר והרלוונטיות של רובם בעולמנו המתפתח מוטלת לא פעם בספק.

בתחום הרגולציה והתחיקה בנושאי שמירה על בטיחות ובריאות העובדים – החוקים והתקנות קיימים, אך חלקם נוסחו בימי המנדט. אכיפתם וההקפדה עליהם לוקים בחסר, והרלוונטיות של רובם מוטלת בספק

הצורך בחוקים מעודכנים ובאכיפה סדורה ברור במיוחד כאשר דנים בבטיחותם של עובדי בניין החשופים לתאונות קטלניות, או עובדים החשופים לגורמי סיכון כימיים או פיזיקליים במקום עבודתם.

אבל ישנן אוכלוסיות עובדים נוספות, החשופות לגורמים מסוכנים באופן יומיומי. אוכלוסיות העשויות לחלות עקב עבודתם, לסבול מבעיות בריאותיות ואף להדביק את הסובבים אותן – וכל זאת לעיתים שנים לפני שדבר המחלה מתגלה.

כזו היא, למשל, אוכלוסיית עובדי הבריאות.

עובדי הבריאות מתמודדים במסגרת עבודתם עם מגוון רחב של אתגרים תעסוקתיים – הצורך בקבלת החלטות הרות גורל בתנאים קשים ובקבועי זמן לחוצים, עבודת משמרות, מאמצים פיזיים, עקה ועוד.

אחד הסיכונים הייחודיים למקצועות אלה הוא החשיפה לזיהומים שמקורם בחולים להם הם מעניקים טיפול רפואי. צוותי הרפואה חשופים באופן תדיר להפרשות הגוף של המטופלים ובנוסף, גם לנוזלי הגוף שלהם. במהלך עבודתם, עובדי הבריאות חשופים להדבקה בזיהומים עקב דקירה ממחט או כלי חד שבאו במגע עם חולה שהוא נשא של מחלה מדבקת.

אוכלוסיית עובדי הבריאות, המונה בישראל כ-200 אלף עובדים, נמצאת בסיכון מוגבר להידבק במחלות כגון צהבת B, צהבת C ואיידס. סיכון מיוחד קיים בקרב 20 אלף העובדים המבצעים פעולות פולשניות מועדות חשיפה, כמו כירורגים, צוות חדר ניתוח, מיילדות, רופאי שיניים, שינניות ועוד.

עובדי הבריאות מתמודדים בעבודתם עם מגוון אתגרים תעסוקתיים – קבלת החלטות הרות גורל בתנאים קשים, משמרות, עקה ועוד. אחד הסיכונים הייחודיים למקצועות אלה הוא החשיפה לזיהומים שמקורם בחולים

אך למעשה, כל אחד ואחד מעובדי הבריאות, החל במנהלים והרופאים הבכירים, דרך צוותי המחלקות, המתמחים, האחיות, כוח העזר, הסניטרים ואפילו עובדי המכבסה – חשופים כולם לסיכון של דקירה תאונתית ממחט מזוהמת שהושארה חשופה בשוגג.

הידבקות של עובד בריאות במחלה זיהומית עקב דקירה מכלי משומש במקום עבודתו עלולה לפגוע לא רק בעובד עצמו, אלא גם במעגלים סביבו. חלק מהמחלות מקננות בגופו של העובד החולה זמן רב לפני שהן באות לידי ביטוי חיצוני, ובתקופה זו עשוי העובד להדביק בלא ידיעתו את בני משפחתו וגם מטופלים אחרים.

התקנות והרגולציה בנושא ההגנה על צוותי הרפואה מפני דקירות מחטים וכלים חדים קיימות אמנם, אך הן דלות, לא עדכניות ומיושמות באופן חלקי, ללא אכיפה מסודרת של גורמים ממשלתיים. בעוד שבארצות הברית, למשל, קיימת תקנה מסודרת המגדירה את סיכוני החשיפה, דרכי הטיפול בבעיה, סמכויות ואחריות המניעה והאכיפה, אין לה מקבילה בישראל.

הצורך בעדכון הרגולציה בוער כעת יותר מתמיד. נדרש ניסוח ויישום של נייר עמדה מסודר, שישים דגש על המודעות לבעיה, המניעה שלה והמעטפת הנדרשת, ברמה הארגונית וגם המדינית.

מגפת הקורונה, שזעזעה את העולם, הציבה בפנינו מראה – מערכת בריאות חסונה, חסינה ויציבה היא כורח המציאות, ואין מדינה שיכולה להתקיים בלעדיה.

בעוד שבארה”ב, למשל, קיימת תקנה מסודרת המגדירה את סיכוני החשיפה, דרכי הטיפול בבעיה, סמכויות ואחריות המניעה והאכיפה, אין לה מקבילה בישראל. הצורך בעדכון הרגולציה בוער כעת יותר מתמיד

בריאותם ושלומם של צוותי מערכת הבריאות קריטיים עבור כולנו, וחובתנו להגן על בריאותם של אלה האמונים על בריאותנו.

ד"ר יעל סהר קוסטיס היא סגן יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית וכן יועצת ומרצה בתחום במוסדות שונים. בעברה עסקה ברפואה תעסוקתית בקהילה ובצה"ל.

מחאת ההמונים של השבועות האחרונים מכוונת קודם כל נגד השינוי המשטרי המוצע על ידי הממשלה. היא נוגעת לנושא הסכסוך עם הפלסטינים, אם בכלל, רק בשוליים.

למרות זאת צריך להיות ברור לכולנו שלא נוכל לתקן את שיטת הממשל בישראל ללא התמודדות אמיתית עם הסכסוך. ניתן אף לטעון שהגענו עד הלום כאחת ההשלכות של הכיבוש. אז מה עומד על הפרק כאשר ברור לכולם ששתי מדינות, ככל הנראה, לא תהיינה כאן?

לא נוכל לתקן את שיטת הממשל בישראל ללא התמודדות עם הסכסוך. ניתן אף לטעון שהגענו עד הלום כאחת מהשלכות הכיבוש. אז מה עומד על הפרק, כשברור לכולם ששתי מדינות, ככל הנראה, לא תהיינה כאן?

בתחילת 2020 הטיל הפרשן הפוליטי היהודי-אמריקאי פיטר ביינרט פצצה על ליברלים יהודים מהשמאל כשפרסם מאמר ב-Jewish Currents ואחריו מאמר דעה ב-NYT, שקרא לפתרון דמוקרטי של מדינה אחת בין הירדן לים התיכון.

מה שנראה חריג לפני שלוש שנים הפך בינתיים למיינסטרים בתקשורת. אפילו המכון ללימודי ביטחון לאומיים השמרני INSS, המייצג במידה רבה את הממסד הביטחוני הישראלי, וככזה תומך מושבע בפתרון שתי המדינות, פרסם לפני שנה סקירה של תרחישי פתרון מדינה אחת המעניקה לחלק מהם לגיטימציה בלי כמובן לתמוך בהם. לפני כשנה הוקם בארץ גם פורום-פדרלי שמרכז את קידום הרעיון הפדרלי בציבור.

כאשר פתרון הקבע של ישראל ביהודה ושומרון שנוי בערפל, וסיפוח פוטנציאלי של אזורים לא מוגדרים בגדה מתקרב, בוודאי בממשלה הנוכחית, השיח המתפתח מספק פתח לדיון בחלופות פוליטיות רציניות.

יש מצב שחלקן אף יוכלו לעניין את הקואליציה לאחר שממשלת בנט-לפיד העדיפה לא לעסוק בפתרון הסכסוך. יישומן עשוי גם למנוע את התבססותה החוקית של מציאות לא-דמוקרטית בישראל המורחבת, המאגדת בתוכה אוכלוסייה פלסטינית נטולת זכויות אזרח.

מה שנראה חריג לפני 3 שנים הפך למיינסטרים בתקשורת. אפילו המכון ללימודי ביטחון לאומיים השמרני INSS, המייצג את הממסד הביטחוני הישראלי, ותומך מושבע בפתרון שתי המדינות, פרסם תרחישי פתרון מדינה אחת

החלופה שפיתחנו מבוססת על חשיבה ציונית (דוד בן גוריון, חיים ויצמן, זאב ז’בוטינסקי, ברל כצנלסון) בשנות השלושים ותחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, לפני שהתברר שבעקבות השואה יכולה לקום כאן מדינה ברוב יהודי.

אנחנו מדברים על גרסה רכה של מדינה אחת, פדרציה יהודית-פלסטינית בישראל שכוללת את יהודה ושומרון. גישה זו תאפשר את שילובם של כל התושבים ללא קשר לרקע אתני או דתי במדינת ישראל המאוחדת, תוך הגנה וכיבוד של חירויות התרבות והדת לכל מי שחי בין הירדן לים. רצועת עזה תישאר מדינת עיר נפרדת על מנת שההצעה תהיה קבילה פוליטית בישראל. עזה תקבל את כל התמיכה הדרושה, כולל הסדרי מעבר גבול, כדי להתפתח ולשגשג כמדינת עיר פלסטינית עצמאית.

בהתבסס על המודל השווייצרי, הפדרציה תכלול 30 אזורים הנשלטים באופן אוטונומי (קנטונים) השולחים נציגים נבחרים לממשלה הפדרלית בירושלים. הממשלה הפדרלית תפעל על בסיס חוקה פדרלית חילונית המגדירה את מידת האוטונומיה של הקנטונים ומגנה על הזכויות האזרח של כל האזרחים.

בעשרים מהקנטונים (בכחול) יהיה רוב יהודי מובהק, בעשרה (ירוק וסגול) יהיה רוב לא יהודי מובהק, ובכך המבנה ישקף את יחס האוכלוסייה של כ-65% יהודים לעומת 35% לא יהודים בישראל המורחבת. הלאום של כל האזרחים (בנוסף ללאום האתנו-דתי שלהם) בפדרציה יהיה ישראלי.

הפדרציה תכלול 30 אזורים אוטונומיים, שישלחו נציגים נבחרים לממשלה הפדרלית בירושלים. זו תפעל על בסיס חוקה חילונית שתגדיר את מידת האוטונומיה של הקנטונים ותגן על זכויות אזרחיהם

ישראל תישאר מדינה יהודית מתוקף היותם של היהודים רוב ותשמור על שמה וסמליה. לכל קנטון תהיה הזכות לבטא את המאפיינים הלאומיים, הדתיים והתרבותיים הייחודיים של אוכלוסיית הרוב בו, כפי שהם משתקפים ברצונות המובעים בבחירות חופשיות. מאפיינים המוגבלים רק על ידי החוקה הפדרלית המשותפת.

הקמת בית עליון בכנסת וסעיף רוב כפול ימנעו שינויים בשיטת הממשל אלא אם כן יאושרו על ידי רוב דמוגרפי ורוב של הקנטונים. מדינת ישראל הפדרלית תהיה דו-לשונית, אך מלבד זאת ותוכנית לימודים בסיסית באזרחות, הקנטונים יהיו חופשיים לקבוע את תוכניות החינוך ותחומי האחריות האחרים של השלטון האזורי, בדיוק כפי שאלה מטופלים בכ-30 פדרציות אחרות כולל ארצות הברית, קנדה, שוויץ, גרמניה ואוסטריה ועוד, המכילות כ-40% מאוכלוסיית העולם.

חלוקת ישראל למחוזות (בתוך הקו הירוק) הוצעה כבר לפני כשנתיים על ידי ועדה מטעם משרד הפנים, על מנת להתמודד עם הריכוזיות הרבה של השלטון במדינה. במסגרת השאיפה להסדר מדיני ניתן לממש אותה על כל השטח בין הים לירדן ללא עזה. בהדרגה, במידת הצורך באופן חד צדדי, עד לנקודה שהתושבים יצטרכו להצביע.

שיקולים מוסריים, מציאות פוליטית, אובדן התמיכה הבינלאומית בישראל והתפתחויות אזוריות מחייבים שכל האוכלוסייה בארץ ישראל/פלסטין תזכה לטיפול שווה מבחינה פוליטית וכלכלית. ככל שמטרה זו תושג מהר יותר, כך איומי ההתקוממויות והחתרנות מבפנים ומבחוץ לא תצלחנה.

הדרך המהירה ביותר להגיע לחלוקה שוויונית – הן של המשאבים הכלכליים והן של הזכויות הפוליטיות, היא ככל הנראה באמצעות הקמת פדרציה בארץ ישראל, לאוכלוסייה היהודית והערבית, לצד מדינת עיר פלסטינית עצמאית בעזה.

הקנטונים יהיו חופשיים לקבוע את תוכניות החינוך ותחומי האחריות של השלטון האזורי, בדיוק כפי שאלה מטופלים בכ-30 פדרציות אחרות כולל ארה”ב, קנדה, שוויץ, גרמניה ועוד, המכילות כ-40% מאוכלוסיית העולם

כל זאת על בסיס עקרונות מגילת העצמאות של מדינת ישראל אשר ימנעו צמיחה מדינת לאום אתנוצנטרית על כל סכנותיה שאנו עדים להן היום. פדרציה גם תאפשר השתלבות טובה יותר במזרח התיכון ובמקביל תיישב את היחסים המתוחים עם הקהילות היהודיות הפרוגרסיביות בתפוצות. מדובר בחזון אמיתי לעתיד טוב יותר. נקווה שבפוליטיקה הישראלית תמצא המנהיגות להוביל מהלך כה משמעותי.

מפת הקנטונים המוצעת

עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8