באותו “ליל גלנט”, יום ראשון ה-26/3, מצבו של בנימין נתניהו היה קשה עד אנוש מבחינה פוליטית, אילו היה מתאגרף הוא היה מרוח על הקרשים. מאות אלפי אנשים ברחובות, הלגיטימציה שלו בציבור הישראלי בשפל היסטורי, גם עמוק בתוך הבייס שלו.

רוב מכריע בציבור הבין שראש ממשלה שמפטר את שר הביטחון רק בגלל שהתריע על התפרקות הצבא אינו כשיר להנהיג מדינה. ואז בדיוק באותה נקודת מפנה קריטית, דווקא ראשי האופוזיציה, יאיר לפיד ובני גנץ, הם אלו שזרקו לו חבל הצלה והודיעו על תחילת ההידברות מבלי לדרוש את גניזת החקיקה הקיימת.

רוב מכריע בציבור הבין שרה”מ שמפטר את שר הביטחון רק כי התריע על התפרקות הצבא אינו כשיר להנהיג. ואז, בדיוק באותה נקודת מפנה קריטית, דווקא ראשי האופוזיציה, לפיד וגנץ, הם אלו שזרקו לו חבל הצלה

מדוע ההידברות מסכנת את הדמוקרטיה ומשרתת אך ורק צד אחד:

1

בזמן שגנץ ולפיד לכודים ברשת ה”הידברות” של נתניהו ומדברים על סט חוקים מאוד ספציפי (חוקי יריב לוין ושמחה רוטמן) ההפיכה המשטרית ממשיכה בכל העוצמה בגזרות אחרות: התקציב הדיקטטורי שמוביל את ישראל להיות מדינה דתית, לאומנית ומושחתת.

עשרות חוקים דיקטטורים נוספים שמקדמים חברי הקואליציה אבל לא מסווגים כחלק מחוקי ה”רפורמה” הרשמיים שעליהם מידברים בבית הנשיא (רשימת החוקים בסוף המסמך) והמלחמה של הממשלה בתקשורת, באקדמיה ובשומרי הסף.

בשל הימצאותם בהידברות, לפיד וגנץ לא יכולים לשמש כאופוזיציה אפקטיבית ולוחמת נגד הממשלה, הם מוגבלים בפעולות שלהם נגד הנדבכים האחרים של ההפיכה המשטרית, מכיוון שכל פעולה אגרסיבית שלהם כנגד הממשלה בגזרה אחרת תתפרש כחבלה בהידברות וכהוכחה שהם לא הגיעו להידברות בנפש חפצה.

לא במקרה אנחנו לא רואים אף קמפיין שלהם נגד הממשלה ואפילו לא את סימון המטרה הסופית שהיא הפלת הממשלה.

בזמן שגנץ ולפיד לכודים ברשת ה”הידברות” של נתניהו ומדברים על סט חוקים מאוד ספציפי (חוקי יריב לוין ושמחה רוטמן) ההפיכה המשטרית ממשיכה בכל העוצמה בגזרות אחרות

2

ההידברות מרדימה את הציבור ומשדרת לתומכי האופוזיציה שהסכנה חלפה, ובכך מחלישה את המחאה הציבורית שהיא הגורם היחיד כיום ששומר את ישראל דמוקרטית.

למעשה, הסיבה היחידה שיש כיום הידברות היא המחאה, ללא המחאה גנץ-ולפיד לא היו מעניינים את נתניהו והוא היה דוהר לחקיקה. נוצר מצב שבו באופן פרדוקסלי נתניהו משתמש בגנץ ולפיד להרדים את המחאה בכדי לחזור למצב שבו אין בישראל כוח שמסוגל להתמודד עם הדורסנות של הממשלה, וכשזה יקרה ההידברות כבר לא תעניין אותו, וכל הסכם שהושג לא יהיה שווה את הנייר עליו נחתם.

3

“המשאב הכי חשוב של שלטון הוא לגיטימיות. בלעדיו אין לו כלום” אמר ספי רכלבסקי על הבמה בקפלן. ההידברות בה לוקחים חלק גנץ ולפיד מחזירה לממשלה את הלגיטימציה שהיא איבדה בחודשים הראשונים לקיומה, נוצר כאן מצג שווא שאנחנו חיים בדמוקרטיה מתפקדת ולא במצב חירום ועל סיפה של דיקטטורה.

4

ההידברות מעניקה לנתניהו את המשאב שהכי חסר לו, זמן, זמן להתאושש מהמכה שהוא חטף, לחשב מסלול מחדש ולתכנן איך הופכים את ישראל לדיקטטורה בשיטת הסלמי הפולני (צעד אחר צעד).

חישבו על מצבו הפוליטי של נתניהו יום לפני תחילת ההידברות בהשוואה למצבו היום. לאחר פיטורי גלנט הוא היה כמו מתאבק על הקרשים, היום, לאחר חודשיים של הידברות הוא שיקם חלקית את מצבו, וכל יום שעובר ללא אופוזיציה מתפקדת ועם מחאה שנחלשת, נתניהו מתחזק וישראל מתקרבת לאזור המסוכן.

ההידברות מרדימה את הציבור ומשדרת לתומכי האופוזיציה שהסכנה חלפה, ובכך מחלישה את המחאה הציבורית שהיא הגורם היחיד כיום ששומר את ישראל דמוקרטית

5

האסון הגדול ביותר שיכולה להביא ההידברות זה הסכם פשרה. ישראל היא דמוקרטיה חסרה, מנגנונים לשמירת הדמוקרטיה שיש במדינות אחרות לא קיימים בישראל.

לאחר שנחשפה המזימה להחליש את בית המשפט, שהוא המנגנון היחיד שמרסן את השלטון בישראל, צריך לחזק ולבצר את הדמוקרטיה ולא לדון בסעיפים להחלשתה. לאחר שפורץ מנסה לפרוץ לבית שלך ולא מצליח אתה לא דן איתו בהחלשת המנעולים, אתה מוסיף מנעולים.

*  *  *

עד היום אני לא מבין מה מנע מגנץ ולפיד באותו “ליל גלנט” לצאת לתקשורת ולומר שהם מכריזים על הממשלה הזאת כממשלה לא לגיטימית עם ראש ממשלה לא כשיר שמוביל את ישראל לאבדון, ולכן מרגע זה המשימה היחידה שלהם היא הפלת הממשלה והצלת ישראל מחורבן. ממש כמו אופוזיציה אמיתית, ממש כמו שנתניהו עשה להם מיד אחרי שהקימו ממשלה.

ההבדל היחיד הוא שנתניהו השתמש בשקרים (53 מיליארד ש”ח וכו׳) והם בסך הכל היו צריכים לומר את האמת. קיעקוע הלגיטימיות של הממשלה היה נצרב בזיכרון של הציבור, ושם היה מתחיל המסע להפלת הממשלה המסוכנת הזאת. את אורכו של המסע איני יודע, אבל באותו ערב היינו הרבה יותר קרובים להפלתה מאשר מצבנו היום.

עד היום אני לא מבין מה מנע מגנץ ולפיד ב”ליל גלנט” לצאת לתקשורת ולהכריז על הממשלה כממשלה לא לגיטימית עם רה”מ לא כשיר, שמוביל את ישראל לאבדון, ולכן מרגע זה משימתם היחידה היא הפלתו

נתניהו לא יכול היה להמשיך ולחוקק, הוא היה במבוי סתום מול קיר הברזל של רוב אזרחי המדינה, בג”ץ ושומרי הסף. ניסיון חקיקה היה מביא לפסילה בבג”ץ עם תמיכה ציבורית רחבה והוכחה נוספת לאי כשירותו, ועצירת החקיקה ללא הידברות היו גורמים לכאוס בתוך הקואליציה.

במקום זה גנץ ולפיד זרקו לו את חבל ההצלה של ההידברות והרימו אותו מהקרשים ללא הדרישה הבסיסית של גניזת כל החקיקה הקיימת.

הטענות (השגויות לטעמי) של המצדדים בהידברות:

1

טענה: “כל עוד יש הידברות אין חקיקה”.

תגובה: זו פשוט אמירה לא נכונה. אין חקיקה בגלל המחאה שמהווה את הגורם היחיד שמרתיע את הממשלה כיום ומחזיקה את קיר הברזל של בג”ץ ושומרי הסף. את הנוסחה של “הידברות תמורת עצירת החקיקה” לפיד וגנץ הציעו לנתניהו במשך כמעט 3 חודשים והוא ביטל אותם בזלזול. מה שגרם לו בסופו של דבר לעצור את החקיקה זו רק המחאה. אם וכאשר המחאה תתפוגג כתוצאה ממריחת ההידברות, נתניהו יוכל להפסיק את ההידברות ולחזור ולחוקק ללא הפרעה עם 64 אצבעות בכנסת.

את הנוסחה של “הידברות תמורת עצירת החקיקה” לפיד וגנץ הציעו לנתניהו במשך כמעט 3 חודשים והוא ביטל אותם בזלזול. מה שגרם לו בסופו של דבר לעצור את החקיקה זו רק המחאה

2

טענה: “הסכם פשרה טוב יעצור את ההפיכה”.

תגובה: הטענה שעל ידי פשרה עם מובילי ההפיכה המשטרית ניתן לעצור את ההפיכה לא עומדת במבחן ההיסטוריה. תקדימים לאורך ההיסטוריה הוכיחו בדיוק את ההפך – ויתור לדיקטטור בהתהוות רק מקדם אותו לעבר המטרה הסופית שהיא דיקטטורה.

3

טענה: “אסור שאף צד ינצח, צריך למנוע מלחמת אחים” .

תגובה: התשובה לכך היא שדמוקרטיה חייבת להביס ניסיונות לחולל דיקטטורה, אין אפשרות אחרת. ומלחמת אחים? המחאה היא נגד הממשלה ולא נגד הציבור שתומך בממשלה. הסקרים מראים שאת רוב הציבור, לרבות זה שתומך בממשלה, מעניינת המשכנתא ויוקר המחיה הרבה יותר מאשר ה”רפורמה”.

4

טענה: “הרפורמה מתה” אומרים חלק מהפרשנים.

תגובה: הייתי ממליץ מאוד להיזהר מהטענה הזאת. אילו הייתה נכונה לא היינו שומעים את הרוב המוחלט של חברי הכנסת בליכוד אומרים לכל מי ששואל אותם שה”רפורמה” תקרה עם או בלי הידברות.

לנתניהו יש שליטה כמעט מוחלטת על חברי הכנסת בליכוד ואילו היה רוצה להרדים את ה”רפורמה” דפי המסרים היו בהתאם. חלק מחברי הכנסת אף מסבירים בעצמם שזה יקרה לאט יותר ובחתיכות, בדיוק כמו שיטת הסלמי שהיינו עדים לה בפולין.

יש כאן שלטון שרוצה כוח בלתי מוגבל ואם תהיה לו הזדמנות לאחר דעיכת המחאה הוא לא יוותר עליה, מה גם שהמנועים של ההפיכה המשטרית לא נעלמו: בצלאל סמוטריץ’ רוצה מדינת הלכה, החרדים לא רוצים להתגייס, אריה דרעי רוצה לחזור ולהיות שר, ונתניהו לא רוצה לשבת בכלא.

יש כאן שלטון שרוצה כוח בלתי מוגבל ואם תדעך המחאה – לא יוותר עליו. ומנועי ההפיכה לא נעלמו: סמוטריץ’ רוצה מדינת הלכה, החרדים לא רוצים להתגייס, דרעי רוצה להיות שר, ונתניהו לא רוצה לשבת בכלא

5

טענה: “הסקרים מראים שרוב הציבור רוצה פשרה והידברות” .

תגובה: הסקרים מראים את התוצאה של השאלה שנשאלה בסקר, ורוב בני האדם רוצים פשרה ושלום, אבל מה הייתה התוצאה אילו היו שואלים את הציבור: “האם את/ה בעד הידברות על 8 חוקים בזמן שהקואליציה מקדמת עשרות חוקים דיקטטורים אחרים ומעבירה תקציב דיקטטורי ללא הפרעה?”, אני מהמר בזהירות שהתוצאות היו הפוכות.

ומה לגבי שאלה כמו: “האם את/ה בעד הידברות עם נתניהו בידיעה שאין דרך לאכוף עליו לקיים את ההסכם עליו הוא חתום?”, וזו האמת. אין ערך משפטי להסכם בבית הנשיא, וכמובן שאין שום ערך לחתימה של נתניהו. עד שנגיע לשלב החקיקה של הנכתב בהסכם, נתניהו כמו נתניהו יחפש בו את הפרצות בשביל לא לקיים אותו.

6

טענה: “סקרי המנדטים מוכיחים שהקו של הממלכתיות וההידברות עובד”.

תגובה:  אכן היה מעבר של מספר מנדטים בין הגושים, אבל לדעתי זה קרה בזכות המחאה ובגלל ההתנהלות הכושלת של הממשלה ולא בזכות ההידברות.

לדעתי המנדטים חונים כרגע אצל גנץ מכיוון שהמחנה הממלכתי היא המפלגה הימנית ביותר באופוזיציה והמעבר בין הגושים מתרחש בין הליכוד למחנה הממלכתי. ויחד עם זאת אנחנו רואים שככל שעובר הזמן ביבי מחזיר לעצמו את הלגיטימציה, והמנדטים מתחילים לחזור לצד שלו.

המנדטים חונים כרגע אצל גנץ כי המחנה הממלכתי היא המפלגה הימנית ביותר באופוזיציה והמעבר בין הגושים מתרחש בינה לבין הליכוד. עם זאת, ככל שעובר הזמן נתניהו מחזיר לעצמו את הלגיטימציה ואת המנדטים

לדעתי רק אופוזיציה לוחמת תהיה מסוגלת לקעקע את הלגיטימיות של הממשלה לאורך זמן ולשמור על המנדטים האלו. ולגבי הממלכתיות: ממלכתיות זה דבר נחמד אבל ראינו בבחירות האחרונות שהקו הממלכתי של גנץ לא היה בדיוק מגנט של מנדטים.

7

טענה: “לגנץ ולפיד יש יועצים חכמים ומנוסים, והם בטוח יודעים מה הם עושים תנו להם קרדיט ותפסיקו לירות בנגמ”ש”.

תגובה: אין מנהיג שלא טועה, גם המנהיגים הגדולים ביותר עשו טעויות והיכו על חטא שנים לאחר פרישתם, אני לא חושב שכל האמת בצד שלי אבל גם לא מקבל את הטענה שצריך ללכת אחרי ההנהגה בעיניים עצומות, מה גם שאותה הנהגה הפסידה את הבחירות האחרונות.

8

טענה: “מספיק להגיד מה לא, אולי תגידו מה כן? “.

תגובה: מה כן? לפעול בכל דרך חוקית להפלת הממשלה הזאת. סכנת הדיקטטורה לא תחלוף עד אשר הממשלה תיפול, לא ניתן לסמוך על מי שניסה להפוך את ישראל לדיקטטורה שלא ינסה שוב, כפי שלא ניתן לסמוך על נוכל הטינדר לשמור על תיק מלא במזומנים.

הממשלה ממשיכה לנסות ולהחליש את הדמוקרטיה בכל דרך אפשרית, והאינטרסים של מובילי ההפיכה המשטרית לא השתנו. עם או בלי חוקי רוטמן-לוין בעוד 4 שנים לא בטוח שיישאר מה להציל: המשטרה מתפרקת, הכלכלה מתפוררת, השחיתות מתפשטת, משפחות הפשע משגשגות, הבידוד הבינלאומי מחריף וחולשתנו מסייעת לאיראן להדק את הטבעת סביבנו.

עם או בלי חוקי רוטמן-לוין, בעוד 4 שנים לא בטוח שיישאר מה להציל: המשטרה מתפרקת, הכלכלה מתפוררת, השחיתות מתפשטת, משפחות הפשע משגשגות, הבידוד הבינלאומי מחריף וחולשתנו מסייעת לאיראן

*  *  *

היום, חודשיים לאחר תחילת ההידברות, נתניהו התרומם מהקרשים וחזרנו לנקודת הפתיחה. את הגלגל לא ניתן להשיב לאחור, אבל אם ההידברות לא תיעצר מייד, יש חשש שאנחנו נהיה אלו שיפלו על הקרשים. ודבר אחד בטוח, כשאנחנו נהיה על הקרשים נתניהו לא ירים אותנו חזרה כפי שגנץ ולפיד הרימו אותו. הוא יהלום בדמוקרטיה עד שישראל תחדל מלהיות אחת. המדינה שאבותינו בנו תשנה את פניה לעד.

לסיכום:

מההידברות רק צד אחד מרוויח ולא במקרה אנחנו רואים גורמים שונים מתחילים לבנות חלופות פוליטיות לאופוזיציה. על גנץ ולפיד לסיים עם ההידברות באופן מיידי, להתחיל לתפקד כאופוזיציה ולסמן את הפלת הממשלה כיעד המרכזי שלהם.

אזהרת ספין:

האופוזיציה מנסה לצייר כהישג בחירה של חבר אופוזיציה לוועדה לבחירת שופטים בשביל להצדיק את פארסת ההידברות.

נתחיל מכך שבחירת נציג אופוזיציה לוועדה זה נוהג שקיים בכנסת עשרות שנים והופר פעמים מעטות. הניסיון לצייר כהישג את מה שאמור להיות המובן מאליו זה לא יותר מספין.

בנוסף, מדובר באירוע בעל משמעות מוגבלת מאוד ואסביר: לאיזה צד יהיה רוב בוועדה לבחירת שופטים יכריעו רק הבחירות בלשכת עורכי הדיןץ יש 9 חברים בוועדה: 3 שופטים מצד אחד ו-3 חברי קואליציה מצד שני (שני שרים ולפחות ח”כ אחד). 2 נציגי לשכת עורכי הדין ישלימו לרוב של 5 מתוך 9 לאחד הצדדים. הנציג השני של הכנסת אם יהיה מהקואליציה או מהאופוזיציה לא ישנה את מאזן הכוחות.

זה ישפיע רק על הרוב שיש לצד שיש לו רוב בכל מקרה. אם הרוב לאחד הצדדים יהיה 6:3 או 5:4 זה עניין חסר משמעות מכיוון שבשני המקרים זה רוב שמספיק לבחירת שופטי שלום ומחוזי, אבל זה לא רוב מספיק לבחירת שופטי עליון. שם צריך רוב של 7 מתוך 9 ולשני הצדדים יש וטו בכל קונסטלציה. ובכל מקרה של ניצחון של הגוש הליברלי בבחירות ללשכת עורכי הדין, יריב לוין יכול פשוט לא לכנס את הוועדה.

בנוסף לכך, אם החוק לשינוי הרכב הוועדה יעבור אז בכל מקרה, הוועדה בהרכבה הנוכחי תפוזר ותכונס הוועדה בהרכבה החדש.

עד כמה האירוע של הועדה לבחירת שופטים הוא אירוע חסר משמעות?
לוין פשוט לא יכנס את הוועדה אם ההרכב שלה לא יהיה לרוחו.
עם הממשלה הזאת אסור לשתף פעולה ב"הידברות", צריך להילחם בה עד שתיפול. pic.twitter.com/Cr8T0XpCIL

— ???????? ???????????????????????????????? (@iloveisraell) May 30, 2023

חודשיים להידברות, נתניהו התרומם מהקרשים וחזרנו לנקודת הפתיחה. אם ההידברות לא תיעצר מייד, אנו אלה שניפול על הקרשים. וכשאנו נהיה שם – נתניהו לא ירים אותנו חזרה כפי שגנץ ולפיד הרימו אותו

ולסיום בנושא הזה, ישנם פרסומים בתקשורת שבתמורה לבחירת נציג אופוזיציה לוועדה, האופוזיציה תיתן לנתניהו הישג כמו הסכמה על צמצום עילת הסבירות או ויתור בנושא היועמ”שים. אם הפרסומים האלו נכונים זו תהיה טעות קשה לתת לנתניהו הישג רק בגלל שהוא הקים את הוועדה כפי שהחוק קובע, והסכים למנות חבר אופוזיציה לפי הנוהג הקיים.

נספח:

רשימת החוקים הדיקטטורים שמקודמים על ידי הקואליציה

און עזריאל הוא יועץ לפיתוח עסקי. בעבר מנכ"ל רשת Diamonds International Grand cayman, belize, jamaica, honduras. צבר ישראלי מעורב, מצד אבא נצר למגורשי ספרד (21 דורות), מצד אמא נצר ליהדות פולין, דור 3 בישראל.

רבים רוצים לדעת איך החליטו כל כך מהר ובנחרצות לקבוע שרוסיה עומדת מאחורי הפיצוץ בסכר. הרי לכאורה אי אפשר לדעת שום דבר בוודאות וכבר למדנו לקח מהטלת האשמה בחבלה בצינורות הגז של “הנורדסטרים”. ובכן, אני לא הולך להכריע בנחרצות בשאלה, אבל כן הולך לספק מידע מעניין מאוד בנושא.

ראיה מספר 1:

חייל רוסי שמשרת בחרסון טוען שהצבא הרוסי עומד מאחורי פיצוץ הסכר. הוא מביע שמחה וקורא לפיצוץ סכרים נוספים.

Russian soldier Yehor Guzenko, who is in Kherson region, confirmed that russians blew up Kakhovska HPP.
He is happy and calls for blowing up other dams pic.twitter.com/QMCX8O7t2F

— Serhii Sternenko ✙ (@sternenko) June 6, 2023

ראיה מספר 2:

התכתבות בתוך צ’אט קבוצתי של תושבי המקום מראה שהם שמעו רעש של פיצוצים ורעש מוזר של מים כבר בסביבות 2:00 בלילה, מספר שעות לפני שהחלו להגיע הדיווחים הראשונים.

Timeline of the Nova Kakhovka dam explosion :

Repost (!)

Residents located in a local Kakhovka group chat began reporting one or more explosions at around 2:20 a.m. local time.

1/6 pic.twitter.com/4pD9N52Kqm

— Benjamin Pittet (@COUPSURE) June 6, 2023

ראיה מספר 3:

תיאור כרונולוגי של התגובה הרוסית שמראה איך הדיווחים מהצד הרוסי השתנו בהתאם לתוצאות הפגיעה בסכר.

“בשעה שתיים לפנות בוקר הרוסים מפוצצים את תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה, אבל הם לא רואים את עוצמת הפגיעה. זה לא מאוד גלוי, אבל זה עדיין הרסני.

1. הרוסים עדיין חושבים שהם פוצצו בצורה מסודרת חלק קטן מה-HPP. ב-6:06 בבוקר, ראש נובה קחובקה, לאונטייב, אמר שהפיצוץ של ה-GES הוא שטויות. כאילו, אנחנו לא יודעים למה המים עלו שם.

2. קהילת המודיעין הרוסית OSINT Rybar קולטת את התזה ואומרת ששטח קטן פוצץ ב-6:51 בבוקר.

3. בשעה 6:51 בנובה קחובקה, הם רואים שהסכר במצב גרוע ומתחילים להבין שהם בצרות. ראש עיריית נובה קחובקה משנה בפתאומיות את הרטוריקה שלו ואומר שלא היה פיצוץ, שזו הייתה הפגזה של הצבא האוקראיני.

4. אבל התועמלנים, שלא יודעים מה לעזאזל קרה, ממשיכים לעבוד לפי המתודולוגיה וממשיכים לזרוק למרחב המידע שהסכר הופגז בעבר, ואז הוא קצת התעייף וקצת נשבר.

5. ערוצי טלגרם אחרים שמשתפים פעולה עם הצבא קופצים בשמחה בגלל הצפת הצבא וערעור סכר קחובקה. עמדות הכוחות המזוינים של אוקראינה באיים מוצפות, הכוחות המזוינים האוקראינים מנסים להתפנות ולברוח, ואז הם מפרסמים דיווחים משמחים על איך הם פוגעים בעמדות של החבר’ה שלנו באיים.

6. הרוסים מבינים לאט לאט שהם יצרו אסון סביבתי מעשה ידי אדם, גדול כמעט כמו צ’רנוביל. והם מתחילים להתהפך. ההשפעה הרוסית על מרחב המידע משנה את הטון שלה באופן דרמטי. הם משנים מיד את המנגינה שלהם ומתחילים להאשים את הצד האוקראיני בפרובוקציות”.

Very important on #Kakhovka. The chronology of the terrorist attack by Russian terrorists. Or how Russians screwed in their excuses.

At two o'clock in the morning, the Russians blow up the Kakhovka hydroelectric power station, but they don't see how much. It's not very visible,… pic.twitter.com/Yb9CSdW4d4

— Volodymyr Tretyak ???????? (@VolodyaTretyak) June 6, 2023

ראיה מספר 4:

הוכחות שהרוסים תפעלו את הסכר בצורה שמסכנת את בטיחותו ואת בטיחותם של תושבי האזור. הם העלו את מפלס המים לגובה שיא, דבר שהוביל לנזקים גיאולוגיים גלויים שניתן היה להבחין בהם בצילומי לוויין.

1. Ruschist operation of Kakhovka HPP (K-HPP) dam has been reckless. Kakhovka Reservoir (KR) water level has alternated from record low to record high in just 3 months. Loop (6 FEB-6 MAY 2023) shows sand bars receding with rising KR water. #NAFOWeather????https://t.co/p1b9RUEMcB pic.twitter.com/isMuRN4bjV

— David Helms (@davidhelms570) May 7, 2023

יבואו אלה שיגידו שהדברים לא מוכיחים שום דבר ושמדובר בסתם אוסף של ראיות נסיבתיות. אולי הם צודקים. מצד שני איך הולך המשפט: אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה כנראה ברווז רוסי דפוק.

סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.

למי שקרא את הפוסט הקודם, כבר מובן שהארייט טאבמן, אדולפו קמינסקי והילד שהציל כמה כוכבי ים, הם הדוגמאות שלי לאלה שיכולים לסייע להזדמנות שתפציע להוציא אותנו ממשבר הרסני לא פתור.

אבל עדיין, מה זה אומר? מה נעשה מחר?

מושג המפתח שאני מציע הוא תמים ופשוט – “לעשות טוב”. למעשה מדובר בשלושה עקרונות, והסדר לא משנה:

“שיהיה לנו טוב”

השתדלו לשמור על עצמכן ועל איכות חייכן. זה מגיע לכן, וזה גם חשוב – אקטיביזם לא צריך להיות על חשבונכן ועל חשבון היקרים לכן. בטחו את עצמכן למקרה של תרחישים קשים – אם אתן יכולות, ודאו שיש לכן לאן להימלט, דאגו לילדים לדרכונים זרים, למימון חירום, פזרו וגוונו סיכונים, והיערכו לסכנות שונות.

“שנהיה טובים”

שמרו על המוסר שלכן, אל תשתפו פעולה עם הרוע מסביב. שפרו את האיכויות שלכן בכל מקצוע, תחביב ותחום עשייה שלכן, אל תיתנו לבינוניות ולזדון מסביב לנצח אתכן. הסיכוי לנס שיפציע יגדל, אם אתם ובנות ביתכן תהיו איכותיים ביום שהוא יקרה.

“שנעשה טוב”

היו הארייט! היו אדולפו! היו חסידות אומות העולם של ישראל של היום! וזה לא משנה אם תסייעו לתושבי מסאפר יטא, או לרועים בבקעת הירדן, או לפליטים בדרום תל-אביב, או לקהילת יוצאי אתיופיה שבינה לבין המשטרה מתנהלת מלחמה, או לבנות חרדיות-ספרדיות שגזענות מונעת מהן ללמוד, או אם תיקחו חולים לבית החולים מטעם “עזר מציון” או מטעם “בדרך להחלמה”.

הרשימה עוד ארוכה, ואני כבר שומע “למה לא הזכרת גם את…?”. אם יש לכן השפעה על המפלגה שבה בחרתן, כך שהיא תקטין את השנאה והזדון שנציגיה מפזרים לכל עבר, השתמשו בהשפעתכן. אם אתן לא יכולות, וגם אם בחרתן לברוח מכאן לארץ אחרת, תרמו אחוז סביר מהכנסתכן לאלה שעושות. זה לא יציל את העולם ולא את ישראל, אבל עבור כוכבי הים שאתן תחזירו למים, אתן תהיו הצלה גדולה, לפחות לזמן מה, וזה חשוב.

היו הארייט! היו אדולפו! היו חסידות אומות העולם של ישראל של היום! זה לא יציל את העולם ולא את ישראל, אבל עבור כוכבי הים שאתן תחזירו למים, אתן תהיו הצלה גדולה, לפחות לזמן מה, וזה חשוב

כנראה שלאף אחד מאתנו אין הכוח לעשות את הדבר שבוודאות, או אפילו בסיכוי גבוה, ישנה את המציאות הרעה. אבל כל אחד מאתנו יכול לעשות דברים שיגדילו את הסיכוי שהנס יפעל, שנהיה מוכנים לו.

אלו הן דחיפות קלות לכיוון הנכון. המושג “דחיפה קלה” (nudge) הוא היום מושג מוכר במדעי ההתנהגות שבעזרתו מתארים כיצד דחיפות עדינות כאלה יכולות להשפיע משמעותית על התנהגות של רבים ועל המציאות.

מה נחשב דחיפה קלה בכיוון הנכון? מסתבר שהנוסחה שמדרדרת את חיינו היא די פשוטה, וניתן לכתוב אותה כך:

חוסר אונים + חוסר אמון –> ייאוש

אנו מרגישים חסרי אונים (אם נדגים את זה בהקשר הסכסוך היהודי-פלסטיני, כשפונים ליהודי ושואלים אותו מה צריך לעשות והתשובה מתחילה ב”הפלסטינים צריכים לעשות….”, וכשפונים לפלסטיני, תשובתו היא “היהודים צריכים לעשות…”) ואין לנו אמון במערכת ובצד השני (שוב, אם נדגים על הסכסוך, שני הצדדים אומרים בצדק “אין עם מי לדבר בצד השני”). התוצאה היא ייאוש שמחמיר כל הזמן.

ותרומתנו לשינוי הנוסחה היא בדיוק ההפך מזה:

עוצמה + אמון –> תקווה

אם כן, כדאי לבחור “דחיפה קטנה” שגם נותנת לנו ולאלה סביבנו תחושה שיש להם כוח לשנות משהו, וגם מחזקת את האמון בינינו לבין אחרים ובינינו לבין המערכות שסביבנו. “דחיפה קטנה” כזו בונה תקווה שתהיה כוח מניע לניצול ההזדמנות שתפציע להוציאנו מהבוץ הטובעני.

“דחיפה קטנה” נותנת לנו תחושה שיש כוח לשנות משהו, ומחזקת את האמון בינינו לבין אחרים ובינינו לבין המערכות סביבנו. היא בונה תקווה, כוח מניע לניצול ההזדמנות שתפציע להוציאנו מהבוץ הטובעני

ואמנם, ככל שאנשים יחוו את הכוונות הטובות מסביב ויחושו אמון בזולת מהתרבות האחרת בעקבות אינטראקציה חיובית – אקראית או מתוכננת – יש סיכוי שאנשים אלה יסייעו לנס להתפתח לפתרון לא צפוי. ככל שנבהיר את מחויבותנו לחיפוש פתרון הוגן וטוב לכולם, גם אם אנחנו לא יודעים מהו, ייתכן שכשההזדמנות תגיע, היא תנוצל לטובה.

כל זה יסייע גם לאחר שהנס יפעל, כשנצטרך לחיות זה עם זה, וללמוד את ההיסטוריה הקשה שעברנו. כל סיפור על חסיד אומות העולם שבינינו, או לוחם למען צדק, יהיה חלק משמעותי בבניית נרטיב של ריפוי חברתי.

אז בקיצור, היי הארייט!

ד"ר חגי אגמון־שניר ייסד וניהל במשך מעל עשרים שנה את המרכז הבין-תרבותי לירושלים, עוסק בפיתוח קהילה רב-תרבותית ומלמד באוניברסיטת בר-אילן.