שמע, כל מילה. חודשים ה״הידברות הפיקטיבית הזו״ (מי אמר רוטציה?) מרגישה לי מסמוס אחד גדול וגילוי חולשה של המנהיגים (אלה שאמורים להיות לפחות) אבל לא ידעתי להסביר מה שם עקום ולא ראוי פרט לחוסר אמון טוטאלי ועמוק שיש לכולנו בביבי. מעולה, פשוא מעולה.
רבים רוצים לדעת איך החליטו כל כך מהר ובנחרצות לקבוע שרוסיה עומדת מאחורי הפיצוץ בסכר. הרי לכאורה אי אפשר לדעת שום דבר בוודאות וכבר למדנו לקח מהטלת האשמה בחבלה בצינורות הגז של “הנורדסטרים”. ובכן, אני לא הולך להכריע בנחרצות בשאלה, אבל כן הולך לספק מידע מעניין מאוד בנושא.
חייל רוסי שמשרת בחרסון טוען שהצבא הרוסי עומד מאחורי פיצוץ הסכר. הוא מביע שמחה וקורא לפיצוץ סכרים נוספים.
Russian soldier Yehor Guzenko, who is in Kherson region, confirmed that russians blew up Kakhovska HPP.
He is happy and calls for blowing up other dams pic.twitter.com/QMCX8O7t2F— Serhii Sternenko ✙ (@sternenko) June 6, 2023
התכתבות בתוך צ’אט קבוצתי של תושבי המקום מראה שהם שמעו רעש של פיצוצים ורעש מוזר של מים כבר בסביבות 2:00 בלילה, מספר שעות לפני שהחלו להגיע הדיווחים הראשונים.
Timeline of the Nova Kakhovka dam explosion :
Repost (!)
Residents located in a local Kakhovka group chat began reporting one or more explosions at around 2:20 a.m. local time.
1/6 pic.twitter.com/4pD9N52Kqm
— Benjamin Pittet (@COUPSURE) June 6, 2023
תיאור כרונולוגי של התגובה הרוסית שמראה איך הדיווחים מהצד הרוסי השתנו בהתאם לתוצאות הפגיעה בסכר.
“בשעה שתיים לפנות בוקר הרוסים מפוצצים את תחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה, אבל הם לא רואים את עוצמת הפגיעה. זה לא מאוד גלוי, אבל זה עדיין הרסני.
1. הרוסים עדיין חושבים שהם פוצצו בצורה מסודרת חלק קטן מה-HPP. ב-6:06 בבוקר, ראש נובה קחובקה, לאונטייב, אמר שהפיצוץ של ה-GES הוא שטויות. כאילו, אנחנו לא יודעים למה המים עלו שם.
2. קהילת המודיעין הרוסית OSINT Rybar קולטת את התזה ואומרת ששטח קטן פוצץ ב-6:51 בבוקר.
3. בשעה 6:51 בנובה קחובקה, הם רואים שהסכר במצב גרוע ומתחילים להבין שהם בצרות. ראש עיריית נובה קחובקה משנה בפתאומיות את הרטוריקה שלו ואומר שלא היה פיצוץ, שזו הייתה הפגזה של הצבא האוקראיני.
4. אבל התועמלנים, שלא יודעים מה לעזאזל קרה, ממשיכים לעבוד לפי המתודולוגיה וממשיכים לזרוק למרחב המידע שהסכר הופגז בעבר, ואז הוא קצת התעייף וקצת נשבר.
5. ערוצי טלגרם אחרים שמשתפים פעולה עם הצבא קופצים בשמחה בגלל הצפת הצבא וערעור סכר קחובקה. עמדות הכוחות המזוינים של אוקראינה באיים מוצפות, הכוחות המזוינים האוקראינים מנסים להתפנות ולברוח, ואז הם מפרסמים דיווחים משמחים על איך הם פוגעים בעמדות של החבר’ה שלנו באיים.
6. הרוסים מבינים לאט לאט שהם יצרו אסון סביבתי מעשה ידי אדם, גדול כמעט כמו צ’רנוביל. והם מתחילים להתהפך. ההשפעה הרוסית על מרחב המידע משנה את הטון שלה באופן דרמטי. הם משנים מיד את המנגינה שלהם ומתחילים להאשים את הצד האוקראיני בפרובוקציות”.
Very important on #Kakhovka. The chronology of the terrorist attack by Russian terrorists. Or how Russians screwed in their excuses.
At two o'clock in the morning, the Russians blow up the Kakhovka hydroelectric power station, but they don't see how much. It's not very visible,… pic.twitter.com/Yb9CSdW4d4
— Volodymyr Tretyak ???????? (@VolodyaTretyak) June 6, 2023
הוכחות שהרוסים תפעלו את הסכר בצורה שמסכנת את בטיחותו ואת בטיחותם של תושבי האזור. הם העלו את מפלס המים לגובה שיא, דבר שהוביל לנזקים גיאולוגיים גלויים שניתן היה להבחין בהם בצילומי לוויין.
1. Ruschist operation of Kakhovka HPP (K-HPP) dam has been reckless. Kakhovka Reservoir (KR) water level has alternated from record low to record high in just 3 months. Loop (6 FEB-6 MAY 2023) shows sand bars receding with rising KR water. #NAFOWeather????https://t.co/p1b9RUEMcB pic.twitter.com/isMuRN4bjV
— David Helms (@davidhelms570) May 7, 2023
יבואו אלה שיגידו שהדברים לא מוכיחים שום דבר ושמדובר בסתם אוסף של ראיות נסיבתיות. אולי הם צודקים. מצד שני איך הולך המשפט: אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, זה כנראה ברווז רוסי דפוק.
סיומה בוברמן גר בישראל ופעיל ברשת החברתית של טוויטר. עוקב מקרוב אחרי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. אוסף מידע, מנסה להנגיש אותן, ומדי פעם נותן פרשנות אישית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
למי שקרא את הפוסט הקודם, כבר מובן שהארייט טאבמן, אדולפו קמינסקי והילד שהציל כמה כוכבי ים, הם הדוגמאות שלי לאלה שיכולים לסייע להזדמנות שתפציע להוציא אותנו ממשבר הרסני לא פתור.
אבל עדיין, מה זה אומר? מה נעשה מחר?
מושג המפתח שאני מציע הוא תמים ופשוט – “לעשות טוב”. למעשה מדובר בשלושה עקרונות, והסדר לא משנה:
השתדלו לשמור על עצמכן ועל איכות חייכן. זה מגיע לכן, וזה גם חשוב – אקטיביזם לא צריך להיות על חשבונכן ועל חשבון היקרים לכן. בטחו את עצמכן למקרה של תרחישים קשים – אם אתן יכולות, ודאו שיש לכן לאן להימלט, דאגו לילדים לדרכונים זרים, למימון חירום, פזרו וגוונו סיכונים, והיערכו לסכנות שונות.
שמרו על המוסר שלכן, אל תשתפו פעולה עם הרוע מסביב. שפרו את האיכויות שלכן בכל מקצוע, תחביב ותחום עשייה שלכן, אל תיתנו לבינוניות ולזדון מסביב לנצח אתכן. הסיכוי לנס שיפציע יגדל, אם אתם ובנות ביתכן תהיו איכותיים ביום שהוא יקרה.
היו הארייט! היו אדולפו! היו חסידות אומות העולם של ישראל של היום! וזה לא משנה אם תסייעו לתושבי מסאפר יטא, או לרועים בבקעת הירדן, או לפליטים בדרום תל-אביב, או לקהילת יוצאי אתיופיה שבינה לבין המשטרה מתנהלת מלחמה, או לבנות חרדיות-ספרדיות שגזענות מונעת מהן ללמוד, או אם תיקחו חולים לבית החולים מטעם “עזר מציון” או מטעם “בדרך להחלמה”.
הרשימה עוד ארוכה, ואני כבר שומע “למה לא הזכרת גם את…?”. אם יש לכן השפעה על המפלגה שבה בחרתן, כך שהיא תקטין את השנאה והזדון שנציגיה מפזרים לכל עבר, השתמשו בהשפעתכן. אם אתן לא יכולות, וגם אם בחרתן לברוח מכאן לארץ אחרת, תרמו אחוז סביר מהכנסתכן לאלה שעושות. זה לא יציל את העולם ולא את ישראל, אבל עבור כוכבי הים שאתן תחזירו למים, אתן תהיו הצלה גדולה, לפחות לזמן מה, וזה חשוב.
היו הארייט! היו אדולפו! היו חסידות אומות העולם של ישראל של היום! זה לא יציל את העולם ולא את ישראל, אבל עבור כוכבי הים שאתן תחזירו למים, אתן תהיו הצלה גדולה, לפחות לזמן מה, וזה חשוב
כנראה שלאף אחד מאתנו אין הכוח לעשות את הדבר שבוודאות, או אפילו בסיכוי גבוה, ישנה את המציאות הרעה. אבל כל אחד מאתנו יכול לעשות דברים שיגדילו את הסיכוי שהנס יפעל, שנהיה מוכנים לו.
אלו הן דחיפות קלות לכיוון הנכון. המושג “דחיפה קלה” (nudge) הוא היום מושג מוכר במדעי ההתנהגות שבעזרתו מתארים כיצד דחיפות עדינות כאלה יכולות להשפיע משמעותית על התנהגות של רבים ועל המציאות.
מה נחשב דחיפה קלה בכיוון הנכון? מסתבר שהנוסחה שמדרדרת את חיינו היא די פשוטה, וניתן לכתוב אותה כך:
חוסר אונים + חוסר אמון –> ייאוש
אנו מרגישים חסרי אונים (אם נדגים את זה בהקשר הסכסוך היהודי-פלסטיני, כשפונים ליהודי ושואלים אותו מה צריך לעשות והתשובה מתחילה ב”הפלסטינים צריכים לעשות….”, וכשפונים לפלסטיני, תשובתו היא “היהודים צריכים לעשות…”) ואין לנו אמון במערכת ובצד השני (שוב, אם נדגים על הסכסוך, שני הצדדים אומרים בצדק “אין עם מי לדבר בצד השני”). התוצאה היא ייאוש שמחמיר כל הזמן.
ותרומתנו לשינוי הנוסחה היא בדיוק ההפך מזה:
עוצמה + אמון –> תקווה
אם כן, כדאי לבחור “דחיפה קטנה” שגם נותנת לנו ולאלה סביבנו תחושה שיש להם כוח לשנות משהו, וגם מחזקת את האמון בינינו לבין אחרים ובינינו לבין המערכות שסביבנו. “דחיפה קטנה” כזו בונה תקווה שתהיה כוח מניע לניצול ההזדמנות שתפציע להוציאנו מהבוץ הטובעני.
“דחיפה קטנה” נותנת לנו תחושה שיש כוח לשנות משהו, ומחזקת את האמון בינינו לבין אחרים ובינינו לבין המערכות סביבנו. היא בונה תקווה, כוח מניע לניצול ההזדמנות שתפציע להוציאנו מהבוץ הטובעני
ואמנם, ככל שאנשים יחוו את הכוונות הטובות מסביב ויחושו אמון בזולת מהתרבות האחרת בעקבות אינטראקציה חיובית – אקראית או מתוכננת – יש סיכוי שאנשים אלה יסייעו לנס להתפתח לפתרון לא צפוי. ככל שנבהיר את מחויבותנו לחיפוש פתרון הוגן וטוב לכולם, גם אם אנחנו לא יודעים מהו, ייתכן שכשההזדמנות תגיע, היא תנוצל לטובה.
כל זה יסייע גם לאחר שהנס יפעל, כשנצטרך לחיות זה עם זה, וללמוד את ההיסטוריה הקשה שעברנו. כל סיפור על חסיד אומות העולם שבינינו, או לוחם למען צדק, יהיה חלק משמעותי בבניית נרטיב של ריפוי חברתי.
אז בקיצור, היי הארייט!
ד"ר חגי אגמון־שניר ייסד וניהל במשך מעל עשרים שנה את המרכז הבין-תרבותי לירושלים, עוסק בפיתוח קהילה רב-תרבותית ומלמד באוניברסיטת בר-אילן.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם