אחרי שהתקציב עבר צצו שלושה ספינים חדשים:

1. הודעת בנימין נתניהו כי יעביר את “הרפורמה” המשפטית – “אבל בהסכמה”.
2. התעורר הסיכוי להסכם עם סעודיה.
3. מתחזק האיום האיראני/חזבאללה.

אלה ספינים, כי שום דבר חדש לא קרה באמת, חוץ אולי מהתקדמות איראן לגרעין, וגם זה מתבסס על אמון בהתראות מערכת הביטחון. עד כמה ההתקדמות משמעותית ועד כמה מערכת הביטחון מבקשת לאותת לאיראן שלא תבין לא נכון את המשבר הפנימי בישראל? אין לדעת.

אלה ספינים, כי שום דבר חדש לא קרה, חוץ, אולי, מהתקדמות איראן לגרעין. ולא ברור עד כמה ההתקדמות משמעותית או שמערכת הביטחון מבקשת לאותת לאיראן לא להבין לא נכון את המשבר הפנימי בישראל

התרגיל של חזבאללה לפלוש לישראל משקף תוכנית ישנה של חזבאללה שיש להיערך לה במלוא הרצינות – אבל על סמך זה לעורר אווירת חירום? עוד רחוקה הדרך.

בינתיים מצב החירום מול איראן וחזבאללה עולה בקנה אחד עם תחזיותיו של נתניהו על מלחמה רב חזיתית, אשר כמו הקורונה תעניק לו את מצב החירום לקדם את הדיקטטורה.

בעניין העברת הרפורמה בהסכמה, זאת ההתחייבות שנתן נתניהו לחברות דירוג האשראי. הנשיא יצחק הרצוג עצמו דיווח לחברות הדירוג על שיחות ההסכמה הרחבה, כי הן לא ממש מאמינות לראש הממשלה, וזאת הסיבה שנתניהו חוזר על המנטרה הזאת שוב ושוב. עצם הישיבה של יאיר לפיד ובני גנץ בבית הנשיא מעניקות אמינות לספין הזה של נתניהו, שהיה חיוני עבורו כדי להעביר את התקציב.

האם הוא מתכוון למה שהוא אומר? נתניהו כמו נתניהו, יותר מתוחכם מרב השחקנים המתמודדים מולו. נראה לי שכן – ולא. כלומר: המתווה הרצחני של יריב לוין ושמחה רוטמן יוחלף במתווה אחר, שישאיר את “הרפורמה” על מקומה, אבל גם יאפשר לה להיות מוצגת לחברות דירוג האשראי כאילו יש הסכמה רחבה – על דעת גנץ ולפיד.

כל עוד הם בחדר הסגור במשכן הנשיא הספין הזה יכול לעבוד, והוא סייע לנתניהו להעביר את התקציב. כעת, לוין ורוטמן ידרשו לחזור לרפורמה, ואני סומך על נתניהו שיוכל לסבן גם אותם וגם את לפיד וגנץ וגם את חברות האשראי. הוא יעביר רפורמה שבה הוא ויתר לכאורה על עקרונותיו, אבל הוא לא.

בעניין העברת הרפורמה בהסכמה, זאת ההתחייבות שנתן נתניהו לחברות דירוג האשראי, שאינן מאמינות לו. עצם ישיבת לפיד וגנץ בבית הנשיא מעניקות אמינות לספין שהיה חיוני להעברת התקציב

וכעת הספין על סעודיה. כל הידיעות על מגעים בין ישראל לסעודיה בתיווך אמריקאי, שכאילו הנשיא ג’ו ביידן מוכרח הישג לקראת הבחירות, אין להן על מה להתבסס. זה נכון שנתניהו ביקש מסנטור אמריקאי לתווך, והוא באמת דיבר עם הסעודים, אבל זה לא היה לצורך תיווך אמיתי, אלא כדי לתלות על הוו הזה את הספין כולו.

וכאן ההזדמנות להסביר מעט מה קורה עם סעודיה. היא אירחה בשבוע שעבר את הפסגה הערבית, אבל יש לשים לב כי האירוע היה בג’דה ולא בריאד. כאשר מלכי סעודיה ממעיטים בחשיבות פגישות שהם עושים, הם מזמינים את אורחיהם לג’דה ולא לריאד, ואבו מאזן יכול לספר זאת על בשרו.

כאשר הסעודים מזמינים את אבו מאזן לג’דה, הוא כבר יודע שלא יקבל כלום. וזה מה שקרה בפסגה. כפי שאפשר היה לצפות – סעודיה לא חידשה את הסיוע לפלסטינים, וכיום היא לא תורמת להם אפילו לא דולר אחד.

מקורות ברמאללה מסרו לי כי סעודיה העמידה לפני אבו מאזן כמה תנאים לחידוש הסיוע – רפורמה ממסדית ברשות הפלסטינית, הכוללת בחירות לחידוש הלגיטימיות שלה, וממשלת אחדות. אבו מאזן לא יכול לקבל תנאים אלה, תנאים שכבר דחה בעבר מול אירופה ובגלל זה איבד את הסיוע האירופי.

מתברר כי גם שובו של בשאר אסד לליגה הערבית הוא פחות דרמטי ממה שהיה אפשר לדמות ממבט ראשון. סעודיה דורשת ממנו להחזיר את הפליטים הסונים שגירש מסוריה, ואין מצב שיעשה זאת. הוא אולי ינקוט כמה מהלכים של כאילו, אבל בשורה התחתונה לא יחזיר את הפליטים.

וכעת הספין על סעודיה. זה נכון שנתניהו ביקש מסנטור אמריקאי לתווך, והוא באמת דיבר עם הסעודים, אבל זה לא היה לצורך תיווך אמיתי, אלא כדי לתלות על הוו הזה את הספין כולו

גם בעניין זה אפשר ללמוד מן הניסיון הפלסטיני. אחרי שנגמרה המלחמה, אש”ף פנה לאסד כדי שיחזיר את פליטי מחנה ירמוכ לבתיהם. הוא “כמובן הסכים” אבל התנה את המהלך בכך שרק אותו חלק קטן ששייך לאונרווא ישוקם, ושכל פליט החוזר לביתו, חייב לעבור דרך המוחבראת שלו. אין אדם בעל שכל צלול שיילך מרצונו למוחבראת האימים של אסד, ויש להעריך שגם הפליטים הסונים שכאילו יורשו לחזור ייאלצו לעבור דרך מרתפי המוחבראת. איש לא יבוא לשם מרצונו. תם הטקס.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

ההפיכה המשפטית לא הלכה לשום מקום, היא רק מנמנמת בזרועות יריב לוין, שיום אחד יגנוב לנתניהו את המפלגה והמדינה מתחת לאף. שיחות ה”הידברות” אצל הנשיא זה שיר ערש שמרדים אותנו עד שהרפורמה תקום כמו חדשה.

ובינתיים נתניהו דוחה הקמת חדר מיון ממוגן בשדרות, למשל, ורואה את איראן מתקדמת לפצצה שאמר שיעצור בכוח המחשבה, או משמן בתקציבי ענק את החרדים ואת הקיצונות הדתית.

ואין פוצה פה. אם יתחשק לו יקים חוות חזירים בבני ברק ועדיין יזכה בתמיכת הדתיים כי אין נאמן כמו כסף מזומן. והרבה. מי פנוי בבני ברק?
גם האופוזיציה לא משהו.

שיחות ה”הידברות” זה שיר ערש שמרדים אותנו עד שהרפורמה תקום כמו חדשה. ובינתיים אין פוצה פה. אם יתחשק לנתניהו, יקים חוות חזירים בבני ברק ועדיין יזכה בתמיכת הדתיים. גם האופוזיציה לא משהו

האמת היא שנמאסתי על עצמי עם פוסטים שכבר כותבים את עצמם עצמונית. מה לעשות, זה שיר מולדת שלי. אני גם בקפלן כל שבוע, בואו, אל תהיו כאלה, אי אפשר שאותם ילדים יצביעו בשיעור ושאר הכיתה נאדה. חייבים להמשיך, זה מחרפן אותו, אל תקשיבו למי שאומר אחרת. ונכון, המחאה לא רק נגד רפורמה כמו שמתמרמרים בימין, כאילו חוץ מהרפורמה הכל דבש וראש הממשלה ובעלה לא עושה לביתם כאילו אין מחר.

ואין מחר, אם לא ניזהר. השתוללות משטרת פירומן-גביר הלילה במעצרים אלימים של מפגינים ליד מעון ראש הממשלה בקיסריה היא שלב מעורר חלחלה בדרך למשטר אימים, כן כן, די לכבס מילים. נתניהו יוצא מדעתו וחרדתו יורדת לשטח ועושה שמות. האקט הכי בסיסי בדמוקרטיה נגרר על הכביש ומושלך למעצר. הכנופיה שברא בצלמו לא תעצור.

אז שימו חגורות, ממריאים.

בואו נדבר על זליג. בנימין זליג גנץ, מכירים? בחור טוב.

רק תשמרו על שקט, הוא מנמנם עכשיו בבית הנשיא הישנוני בעצמו בשיחות הידברות שמרדימות את האופוזיציה וקונות לבנימין נתניהו זמן יקר שבו לא ימגן חדרי מיון בשדרות, למשל. אין כסף ואין לו חשק לעבוד באופן כללי. למה לו? אין דרישה והאופוזיציה בתרדמת. כרגע עובדים שם על כתב כניעה, כלומר “מסמך עקרונות” שנתניהו ינגב איתו.

לא יודעת אם שמתם לב אבל יצור הכלאיים הזה, גנץ, לא בשר ולא חלב, מצליח להישאר על הגלגל בלי ליפול מרוב שעמום מעצמו גם כשמסביב יהום הסער והבוחר מיטלטל בין בחירות לסקר ומסקר לבחירות כאילו אין מציאות נושכת באמצע עם הפיכה משטרית ואזהרות מומחים על קטסטרופה משטרית וכלכלית.

הוא מין רפסודת בחירות נצחית לכל מי שלא החליטו בין נתניהו ליאיר לפיד, ובוחרים לשכשך במים הטריטוריאליים של זליג, הבחור הטוב, בחור לכל עת, תפקיד שהוא מגלם שנים.

גנץ הוא מין רפסודת בחירות נצחית לכל מי שלא החליטו בין נתניהו ליאיר לפיד, ובוחרים לשכשך במים הטריטוריאליים של זליג, הבחור הטוב, בחור לכל עת, תפקיד שהוא מגלם שנים

גנץ הפציע בשמי הפוליטיקה גבוה וכחול עיניים ויפה ממני וממך, והתמוסס לשלולית. בחלומנו הוא היה יצחק רבין אבל במהרה נפל בנתניהו, שועל פוליטי שחיכה גם לו במרפסת ואכל אותו.

מרפסת אחרת אבל עם גישה דומה.

תחילה אומץ ע”י יאיר לפיד, קיבל מפלגה בנייר עטיפה מרשרש, עם קהל בוחרים נאמן וראש מפלגה שזז הצידה ופינה לו את הבמה. גבוה כבר אמרנו? עיניים כחולות וארומה של אחד שלא ישקר לנו. “התקבלת”, חרחרנו.

עם ההצלחה בבחירות התהפך הזליג, שתה ללפיד מנדטים ונפל איתם בזרועות נתניהו שהשתמש בו וזרק (תודו שאתם בהלם, נתניהו שלנו רמאי ושקרן?) חתם איתו על הסכם רוטציה לפיו נתניהו מכהן ראשון. אל תצחקו, לא יפה, ואם זה היה אבא שלכם? וכשהגיע תורו – נתניהו שלח אותו לבדוק אם יש קולה בברז והוביל לבחירות מאחורי גבו. הישארו עמנו, רק התחלנו.

גנץ קם, התנודד בהפתעה, הרים את המכנסיים, ניגב את הרוק מהפרצוף והמשיך הלאה לבחירות הבאות שקימבן נתניהו שותפו הבוגדני, והופ, לממשלת שינוי שרקח לפיד באמנות.

נקמת לפיד בנתניהו הוגשה קרה ומבריקה. הוא העמיד בראש את נפתלי בנט והקואליציה המורכבת משאריות עם דודא לנתניהו ניסתה לעבוד בהצלחה מסוימת תחת אש לא ידידותית מנתניהו המובס, בעיקר בזכות לפיד שהיו לו עצבי ברזל וידע להכיל את אווז הזהב גנץ.

תחילה אומץ ע”י לפיד, קיבל מפלגה בנייר עטיפה מרשרש, עם קהל בוחרים נאמן וראש מפלגה שזז הצידה ופינה לו את הבמה. גבוה כבר אמרנו? עיניים כחולות וארומה של אחד שלא ישקר לנו. “התקבלת”, חרחרנו

זה הטריף את נתניהו, אשתו והילד. גם שומרי המצוות שלצד נתניהו המובס לא התרשמו מניקיון כפיו של לפיד באשר לבם נוטה באופן מסורתי אחר עגל הזהב שנאשם בפלילים, ועוד בחסות גדולי התורה. היית מצפה שתצא אש מאיפשהו ותאכל אותם כנהוג בתנ”ך, אבל נאדה. אלוהים הסתכל לצד השני.

בין לפיד מזה ונתניהו מזה – גנץ שומר נידה כמו חילונית נשקנית מזוזות ומקפיד להישאר טהור, לטוס מתחת לרדאר ולעשות קולות של שטיח כאילו הקרב בין לפיד לנתניהו לא נוגע לו, הוא לא קשור, תעזבו אותו. קבלו את גנץ, רמטכ”ל לשעבר, טהור כזוהר הרקיע. יוסי ילד שלי מוצלח. עוד כמה כאלה, פעמיים ביום עם כוס מים, ונלך לישון כפיות.

אז זהו שלא.

לאורך הדרך גנץ מתנהג כאילו נולד מקצף גלים. שומר הגחלת של נתניהו לא העריך את לפיד, שזז הצידה כדי לראות את האיש בלי מפלגה עורק לנתניהו. האיש הדביק לו קופת שרצים ובראשם הטרדה מינית בגיל 17(!), שחיתות, מרמה, רומן, אי שפיות ובגידה במולדת, מה שיתפוס קודם.

אמן הטינוף גרר את גופתו הבתולית של גנץ על הכביש, סחט, ייבש ותלה, ואחרי הבחירות שנגמרו בתיקו הרים את גנץ ההמום מהרצפה, ניער היטב, נשק על שתי לחייו ולקח אותו יחד עם שליש מהמפלגה שלפיד הקים.

גיבורנו כחול העין חתך כמו כלום מהג’נטלמן שעשה אותו – באקט בוגדני מדהים שלא שרט אותו כהוא זה.

אמן הטינוף גרר את גנץ על הכביש, סחט וייבש, ואחרי הבחירות הרים אותו מהרצפה, ניער, ולקח אותו עם שליש מהמפלגה שלפיד הקים. וגנץ חתך כמו כלום ממי שעשה אותו – באקט בוגדני שלא שרט אותו

טפלון חתם על הסכם רוטציה שרק הוא האמין שנתניהו יקיים וזה אכן לא עמד בו, מה עוד חדש, ריבונו של פראייר, ובתודה על האמון שהופר – נתניהו עוד כייס אותו, דרך עליו ויצא לעוד בחירות באקט שכבר רשום על שמו, על סף הארץ המוב-תחת אליה גנץ לא בא ולא יבוא, יהיה מה שיהיה.

לו היה מדובר בקומדיה – דיינו אבל זו טרגדיה בהמשכים שאת סופה מי ישורנו, וגנץ רושם בה פרקים מופרכים. בפרק הנוכחי הוא עובד על מסמך עקרונות מלא אוויר חם ואטריות קרות. רק להוסיף משילות ולחמם במיקרו. הוא לא מודאג, יש לו חסידים שוטים ובמאי נכלולי שלא מאמין שהטריק הכי משומש בפוליטיקה עוד מצליח לו.

לא ברור איך בחורנו הטוב זליג עדיין מצליח לשמור על מספר מנדטים יציב וסקרים מפנקים, אבל זה קורה למרות שלא תרם כלום באופוזיציה חוץ מלהיות בחור טוב במובן הרע ולדבר קלישאות בימים סוערים של שסע חברתי עמוק.

הוא אפילו לא ממציא את עצמו מחדש, סתם מונח לנו בדרך, עובר איחודים ובריתות, נופל וקם ויוצא יבש כמו סדין בשמש ותמיד פוזל לעבר פרנצ’סקה פוליטיקה מהליכוד.

לא עובד ולא לומד אבל נשאר טפלון. לבוחרים פתרונים.

מה שהכי מדהים זה שאיש המרכז האמורפי הזה שיש בכוחו לשנות, עדיין שומר חסד נעורים לאיש שבעט בו לפני הרוטציה על ראשות הממשלה, נפלאות דרכי פרנצ’סקה פוליטיקה. איש לא קרא לו בוגד על אותו מעשה שבגללו מרחו את נפתלי בנט בזפת ונוצות וגירשו בבושת פנים מהיכלי הימין ובתי כנסת.

לא ברור איך זליג מצליח לשמור על מספר מנדטים יציב וסקרים מפנקים. הוא אפילו לא ממציא את עצמו מחדש. סתם מונח לנו בדרך, עובר איחודים ובריתות, נופל וקם ויוצא יבש כמו סדין בשמש

אי אפשר לקחת לגנץ את היכולת לעורר סימפטיה או רחמונ’ס, להיות בחור טוב זה מגנט בוחרים. עובדה. נתניהו ממגנט בכחש וגנץ בלחש ולשניהם זה עובד. ובאמצע מדינה קרועה שלא יודעת מה ילד יום.

גנץ יעשה זאת שוב בלי למצמץ, יש קהל למהלך ויש אותו, פוליטיקאי שלמרות הזגזוגים שהיו עושים סחרחורת לכל קרוסלה, הוא ערוך ומוכן להתנפץ שוב על אותה משענת קנה רצוץ. כמו שאמר מאיר אריאל, מי שנדפק פעם אחת כבר לא יוכל להיגמל.

והיזהרו מבחורים טובים.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת