לשב"כ הישראלי יש לאחרונה הצלחות בסיכול פעילות טרור וריגול מרצועת עזה, שיוזמת הזרוע הצבאית של חמאס. "קרב המוחות" בין השב"כ לחמאס נמשך ויד השב"כ על העליונה, אך אסור להיכנס לשאננות. גם לחמאס יש הצלחות והוא מוסיף לשכלל את שיטותיו.

ארגון חמאס ברצועת עזה מגביר את הניסיונות שלו להוציא לפועל פיגועים בשטח ישראל וגם את מאמצי המודיעין שלו להשיג מידע רגיש על ישראל שיעזור לו בפעולות הטרור שלו.

חמאס ברצועת עזה מגביר את ניסיונותיו להוציא לפועל פיגועים בשטח ישראל וגם את מאמצי המודיעין שלו להשיג מידע רגיש על ישראל שיעזור לו בפעולות הטרור

השב"כ הודיע אתמול כי הוא חשף ניסיונות לפיתוי ומשיכת ישראלים באמצעות התחזות לנשים ישראליות באינטרנט.

ניסיונות הפיתוי נעשים באמצעות פרסום פרופילים פיקטייבים ברשתות חברתיות שמנוהלים על ידי פעילי טרור מרצועת עזה שמנסים לשכנע אזרחים ישראלים ליצירת קשר במטרה לפגוע בהם.

השב"כ הודיע כי הוא חשף ניסיונות לפיתוי ומשיכת ישראלים באמצעות התחזות לנשים ישראליות ברשת האינטרנט.
ניסיונות הפיתוי נעשים באמצעות פרסום פרופילים פיקטייבים ברשתות חברתיות שמנוהלים על ידי פעילי טרור מרצועת עזה שמנסים לשכנע אזרחים ישראלים ליצירת קשר במטרה לפגוע בהם. pic.twitter.com/m7BN5NEqN6

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) December 13, 2022

המדיניות של שר הביטחון בני גנץ להעניק הקלות הומניטריות לתושבי רצועת עזה, שבמסגרתן יורשו כמה אלפים מהם לעבוד בישראל, הינה חרב פיפיות.

מצד אחד, הדבר מסייע לרגיעה היחסית ברצועת עזה ומכניס כמה עשרות מיליוני שקלים מדי חודש לכלכלת הרצועה, אך מאידך גיסא ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי רואים בכ-17 אלף הפועלים שנכנסים מדי יום  לישראל מהרצועה מאגר אנושי שממנו ניתן לגייס מחבלים לביצוע פיגועים בישראל וגם מרגלים שיאספו מודיעין על מטרות אסטרטגיות בתוך ישראל עצמה.

גורמי ביטחון בכירים בישראל אומרים כי ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה אינם מסתפקים בקמפיין ההסתה הנרחב נגד ישראל באמצעי התקשורת שלהם וברשתות החברתיות, אלא מפעילים באופן מבצעי חוליות טרור ומחבלים בודדים לביצוע פיגועים בגדה ובשטח ישראל עצמה.

גורמי ביטחון בכירים בישראל אומרים כי ארגוני חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה אינם מסתפקים בקמפיין ההסתה הנרחב נגד ישראל באמצעי התקשורת שלהם וברשתות החברתיות, אלא מפעילים באופן מבצעי חוליות טרור ומחבלים בודדים לביצוע פיגועים בגדה ובשטח ישראל עצמה. pic.twitter.com/UBb37v3EWK

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) December 13, 2022

השב"כ סיכל באחרונה פיגוע באמצעות מטען חבלה בישראל על-ידי תושב רצועת עזה בעל היתר עבודה בישראל.

הוא נתפס עם מטען חבלה שתכנן להפעיל באוטובוס בדרום הארץ. המחבל הינו פתחי זקות בן 31 תושב רפיח בדרום רצועת עזה. הוא עבר הכשרה בהכנת מטעני נפץ ברצועת עזה והופעל על-ידי פעיל בכיר בג'יהאד האסלאמי ברצועה בשם ג'יהאד ראנם.

השב"כ סיכל באחרונה פיגוע באמצעות מטען חבלה בישראל ע"י תושב הרצועה בעל היתר עבודה בישראל. הוא נתפס עם מטען חבלה שתכנן להפעיל באוטובוס בדרום הארץ

בשבוע שעבר פרסם השב"כ הודעה רשמית כיצד לכד את תושב רצועת עזה צאבר אבו ת'אבת בן 28 מרצועת עזה שעבד בישראל אך ריגל לטובת הזרוע הצבאית של חמאס.

בימים אלה הוא עומד לדין בבית הדין המחוזי בבאר שבע באשמת חברות בארגון טרור ומסירת ידיעות לאויב.

הוא ניסה להטעות את קצין השב"כ שגייס אותו במעבר ארז כדי שיעביר מידע על הנעשה ברצועת עזה, אך קצין השב"כ חשד בו, הטיל עליו משימות, וכשנכנס לעבוד בישראל באחת הפעמים הוא נעצר על ידי השב"כ. השב"כ עקב אחריו בעת שניסה לצלם עבור חמאס בית מלון בתל אביב, שחשב כי משמש כמתקן סודי של ישראל.

הוא למעשה ניצל את האישור שקיבל לעבודה בישראל ואת האמון שניתן בו כדי לפגוע בביטחון המדינה ועל כך הוא עומד לדין וצפוי להיענש בחומרה.

אין ספק שהשב"כ הישראלי עולה ביכולותיו המודיעיניות והמבצעיות עשרות מונים על המודיעין שמפעילה הזרוע הצבאית של חמאס מרצועת עזה.

אולם, אף פעם אסור לזלזל באויב וביכולותיו ולהיכנס לשאננות. הזרוע הצבאית של חמאס משתפרת מאוד ביכולות הסייבר שלה וגם בהפעלת הסוכנים שלה בתוך שטח ישראל ובגיוס תושבים מרצועת עזה, הגדה ומזרח ירושלים לבצע פיגועים בתוך ישראל.

אסור לזלזל באויב וביכולותיו. הזרוע הצבאית של חמאס משתפרת מאוד ביכולות הסייבר שלה, בהפעלת סוכניה בשטח ישראל ובגיוס תושבים מרצועת עזה, הגדה ומזרח ירושלים לבצע פיגועים בישראל

הזרוע הצבאית של חמאס זוקפת לזכותה גיוס "סוכנים כפולים" שלטענתה היא שתלה בתוך המודיעין הישראלי ושאף הצליחו להרוג את מפעיליהם הישראלים.

לדוגמה, קצין צה"ל, סגן אלוף יהודה אדרי ז"ל מיחידה 504 של חיל המודיעין, נרצח בשנת 2001 על ידי סוכן פלסטיני שאותו הוא גייס בשם חסן אבו שעירה ממחנה הפליטים אל-עיזה באזור בית לחם בשנת 2001 במהלך האינתיפאדה השנייה.

בשנת 1994 נרצח רכז השב"כ נועם כהן ז"ל על ידי סוכן פלסטיני שהוא הפעיל בשם עבד אלמונעם אבו חמיד ממחנה הפליטים אלאמערי באזור רמאללה.

לכך יש להוסיף טענות של הזרוע הצבאית של חמאס כי בשנים 2018 ו-2019 היא הצליחה להטעות את השב"כ הישראלי בשני מבצעים מודיעיניים שיזמה כדי להעביר לישראל מידע מטעה על הרקטות שלה לטווח בינוני ולטווח רחוק.

חמאס מנסה לזקוף לזכותו גם את כישלון פעולת סיירת מטכ"ל באזור ח'אן יונס בנובמבר 2018 שמהלכה נהרג סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין.

חמאס מנסה לזקוף לזכותו גם את כישלון פעולת סיירת מטכ"ל באזור ח'אן יונס בנובמבר 2018 שמהלכה נהרג סגן אלוף מחמוד ח'יר א-דין ז"ל.
הכוח של סיירת מטכ"ל שהיה במשימה סודית הסתבך בשטח ללא שום קשר למודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס שלא ידע על הפעולה, אולם חמאס מציג זו כהצלחה שלו. pic.twitter.com/aW5xGTTjHM

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) December 13, 2022

הכוח של סיירת מטכ"ל שהיה במשימה סודית הסתבך בשטח ללא שום קשר למודיעין של הזרוע הצבאית של חמאס שלא ידע על הפעולה, אולם חמאס מציג זו כהצלחה שלו.

לטענת הזרוע הצבאית של חמאס, בשנים 2018 ו-2019 היא הצליחה להטעות את השב"כ הישראלי בשני מבצעים מודיעיניים שיזמה כדי להעביר לישראל מידע מטעה על הרקטות שלה לטווח בינוני ולטווח רחוק

קרב המוחות בין השב"כ הישראלי לזרוע הצבאית של חמאס צפוי להסלים וישראל צריכה לגלות יצירתיות רבה כדי לנצח בו.

אין ספק שהשב"כ צריך להגביר את הפיקוח על זהות תושבי הרצועה שמקבלים אישורי עבודה בישראל. חמאס מפעיל עליהם לחץ כבד לרגל עבורו ואף לבצע פיגועים. במקביל מערכת הביטחון חייבת להעביר אזהרה לחמאס ברצועה כי אם התופעה הזו תימשך היא תפסיק את מתן אישורי העבודה בישראל לתושבי הרצועה.

השב"כ צריך להגביר את הפיקוח על זהות תושבי הרצועה שמקבלים אישורי עבודה בישראל, חמאס מפעיל עליהם לחץ כבד לרגל עבורו ואף לבצע פיגועים, במקביל מערכת הביטחון חייבת להעביר אזהרה לחמאס ברצועה כי אם התופעה הזו תימשך היא תפסיק את מתן אישורי העבודה בישראל לתושבי הרצועה. pic.twitter.com/ArAtsB3zZL

— יוני בן מנחם yoni ben menachem (@yonibmen) December 13, 2022

גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי בכל מקרה שר הביטחון החדש יבחן מחדש את המדיניות בנושא כניסת פועלים מהרצועה לעבודה בישראל על יתרונותיה וחסרונותיה.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

ב-2 בנובמבר 2022, יממה לאחר הבחירות לכנסת ה-25, חלק ממנהיגי העולם הזדרזו לברך את בנימין נתניהו על ניצחונו. אחד המברכים היה נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שאף הביע תקווה לפתיחת דף חדש ביחסים וכן ציפייה להתקדמות באספקת אמצעי לחימה לאוקראינה, השרויה במלחמה מאז הפלישה הרוסית אליה ב-24 בפברואר 2022. מי שלא הזדרז לברך היה נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.

יממה לאחר הבחירות, חלק ממנהיגי העולם הזדרזו לברך את נתניהו על ניצחונו. אחד מהם היה נשיא אוקראינה זלנסקי, שאף הביע תקווה לפתיחת דף חדש ביחסים. מי שלא הזדרז לברך היה נשיא רוסיה פוטין

יחסי ישראל-רוסיה הושפעו עמוקות מהמציאות הגאו-אסטרטגית החדשה. הפלישה הרוסית לאוקראינה הקשתה מאד על ממשלת ישראל לתמרן בין הצורך האסטרטגי לצמצם את יכולת ההיזק הרוסית ולשמור על חופש הפעולה הישראלי בזירה הצפונית, לבין הרצון לעמוד לצידה של אוקראינה ולסייע לה מעבר להיבטים הומניטריים.

למשוואה נכנס גם שיקול ביטחונן של הקהילות היהודיות במרחב. ראשי הממשלה נפתלי בנט ויאיר לפיד ניסו להציג עמדה מאוזנת, כאשר הראשון הסתייג מסיוע ביטחוני לאוקראינה ואף ניסה למצב עצמו כמתווך אפשרי, בעוד שלפיד הביע עמדה תקיפה יותר נגד מהלכיה של רוסיה.

לבסוף, פוטין ברך את נתניהו בשיחת טלפון (22 בדצמבר 2022, שנערכה במקביל לביקור זלנסקי בוושינגטון) וכן בהודעה רשמית עם השבעת הממשלה (29 בדצמבר 2022). הודעת נתניהו התייחסה למלחמה באוקראינה, בלימת פרויקט הגרעין הצבאי של איראן ושימור מרחב הפעולה של ישראל. בהודעת הקרמלין נמסר כי רוסיה מעריכה את התרומה הממושכת של רה"מ נתניהו לקידום היחסים הידידותיים ושיתוף הפעולה בין המדינות.

עם זאת, למרות התפיסה כי לנתניהו ופוטין יחסים קרובים, על רקע הנסיבות הגיאופוליטיות החדשות לא צפוי שיפור ביחסי המדינות אלא ניסיון פרגמטי לחזק הבנות שישרתו את האינטרס הישראלי. הקרמלין מצדו ימשיך בהפעלת לחץ על ישראל, זאת למרות הרטוריקה שנשמעת מכיוון שר החוץ החדש.

1 / ברייקינג: שר החוץ הנכנס אלי כהן ניצל את נאום הכניסה שלו לתפקיד כדי לאותת על שינוי מדיניות ישראל בנושא המלחמה באוקראינה לטובת קו יותר פרו-רוסי. הוא אף ציין כי ישוחח מחר בטלפון עם שר החוץ הרוסי לברוב – שיחה ראשונה מסוגה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה

— Barak Ravid (@BarakRavid) January 2, 2023

טרם הפלישה הרוסית לאוקראינה, הקרמלין שמר קרוב לחזה קלפים שיוכלו בעת הצורך לשמש כלחץ על מדינת ישראל במקרה של סטייה ממדיניות חיובית או לכל הפחות נייטרלית כלפי רוסיה.

בין הקלפים: העברת מערכות הגנה אווירית לידיים סוריות ועצימת עיניים לפעילות איראנית כנגד ישראל, הערמת קשיים בסוגיות קונסולריות בין המדינות, הקפאת סוגיות בילטרליות ומגעים מדיניים, הטרדת נציגי ארגונים יהודיים הפועלים ברוסיה, איום בסגירת הסוכנות היהודית ועוד.

למרות התפיסה כי לנתניהו ופוטין יחסים קרובים, על רקע הנסיבות הגיאופוליטיות החדשות מסתמן כי לא יחול שיפור ביחסי המדינות וכי הקרמלין ימשיך בהפעלת לחץ על ישראל

מנוף לחץ מרכזי של הקרמלין על ישראל בשנים האחרונות הוא רכוש הכנסייה האורתודוכסית הרוסית בארץ ישראל. חשוב לציין כי הכנסייה משמשת את פוטין כזרוע מרכזית למימוש יעדי מדיניותו, הן ככוח מאחד בזירה הפנים-רוסית, והן בהקשרי חוץ, וביתר שאת לאחר פיצול הכנסייה האוקראינית מזו הרוסית.

הנכס הבולט ביותר שעלה לכותרות בשנת 2019 הוא חצר אלכסנדר נייבסקי בעיר העתיקה בירושלים. הסיקור התקשורתי של הסוגיה וכן הדיון הציבורי שהתעורר בעקבותיו התמקדו בנעמה יששכר וחטאו מעט לתמונה המלאה.

להשלמתה – ממשלת רוסיה פנתה בעניין זה כבר ב-2015. בקשה רשמית לרשם המקרקעין לרישום חצר אלכסנדר ע"ש הפדרציה הרוסית הוגשה ב-2017. אולם, לא חלה התקדמות משמעותית בהליך.

בשנת 2019, בעקבות מעצר אלכסיי בורקוב – האקר רוסי שנעצר בישראל ועמד בפני הסגרתו לארה"ב, לבקשת האמריקאים. הקרמלין החל ללחוץ על ישראל על מנת לשחררו. במסגרת לחצים אלה, עצרו הרשויות ברוסיה את נעמה יששכר (בעלת אזרחות כפולה אמריקאית-ישראלית) בשדה התעופה במוסקבה, ככל הנראה על מנת לשמש קלף מיקוח עבור בורקוב. אך לממשלת ישראל לא הייתה ברירה אמיתית אלא להסגיר את בורקוב לארה"ב. בעקבות זאת, רוסיה החריפה את הלחץ על ישראל בגזרות נוספות.

מוסקבה וירושלים ציפו כי הביקור המתוכנן של פוטין בישראל (ינואר 2020) יאפשר קידום הבנות, מחוות והסדרים בין המדינות (ביקור נשיא רוסיה בישראל התקיים 8 שנים לפני כן).

כמקובל לפני ביקור מדיני רם-דרג, הצדדים מיפו את הסוגיות הבילטרליות לקידום. אחת הסוגיות הייתה רישום חצר אלכסנדר ע"ש הפדרציה הרוסית. למרות הסמיכות בין האירועים, קידום הליך הרישום מעולם לא היה תנאי לשחרור נעמה יששכר. טרם קידומו אף הובהר לרוסים כי מערכת המשפט בישראל עצמאית ועליהם לצפות לעתירות נגד הרישום, תהליך שעלול להימשך זמן רב.

מנוף לחץ מרכזי של הקרמלין על ישראל בשנים האחרונות הוא רכוש הכנסייה האורתודוכסית הרוסית בישראל. הכנסייה משמשת את פוטין כזרוע מרכזית למימוש מדיניותו, הן ככוח מאחד בזירה הפנים-רוסית והן בהקשרי חוץ

כמו כן, מדינת ישראל לא התחייבה להעביר את חצר אלכסנדר לידי רוסיה, כיוון שהמתחם אינו בבעלות המדינה ולא בסמכותה לעשות כן. למעשה, אין בעלות רשמית על המתחם, זאת כתוצאה ממדיניות הסטטוס קוו החל משנת 1967 שקבעה כי נכסי הכנסייה בתוך הקו הירוק ינוהלו ע"י הכנסייה "האדומה" ואילו נכסים מעבר לקו הירוק ינוהלו ע"י הכנסייה "הלבנה". למרות איחוד הכנסיות בשנת 2007, המחלוקות על נכסי הכנסייה נותרו בעינן.

עם חידוש הליך הרישום בשלהי 2019 ובעקבות ביקור פוטין בישראל בינואר 2020, ניכר שיפור ביחסים: נעמה יששכר שוחררה, רוסיה הפסיקה להטריד אזרחים ישראליים בשדות התעופה, והושגו הבנות נוספות בנוגע לזירה הצפונית.

אולם, כצפוי הוגשו עתירות כנגד הרישום מטעם גופים הקשורים לכנסייה הלבנה. יו"ר העמותה (OPS) המפעילה את המתחם, ניקולאי גופמן, טען כי הוא הנציג הרשמי של הכנסייה הלבנה וממשיך דרכה בניהול המתחם במאה השנים האחרונות. לצד עתירות כנגד הליך הרישום, גופמן הגיש גם תביעה לבעלות על המתחם, בכדי לתקוף בעקיפין את הרישום ולהגיע להכרעה בנושא.

ככל שההליך המשפטי נמשך ולא עמד בציפיות הרוסיות לסיומו המהיר, חודש הלחץ הרוסי על ישראל. בשלב זה, הציפייה הרוסית כבר לא נגעה להליך הרישום לבדו, אלא להכרעה גם בנושא הבעלות.

על בסיס ממצאים המעידים על קדושת המתחם והיותו מוקד עלייה לרגל של מאמינים נוצרים, הוחלט להפעיל סמכות מימי המנדט הבריטי הטמונה בסעיפים 2 ו-3 ל"דבר המלך במועצה על ארץ ישראל" (המקומות הקדושים, 1924), אשר מאפשרים העברת ההכרעה לגבי בעלות על מקומות קדושים מבית המשפט לצוות שרים ייעודי מטעם הממשלה. קביעת בית המשפט המחוזי ממרץ 2022, חזרה למעשה על הצורך להקים צוות שרים ייעודי להכרעה בעניין הבעלות ולשמור על הסטטוס קוו עד שתינתן הכרעה.

ככל שההליך המשפטי הנוגע לחצר אלכסנדר נמשך ולא עמד בציפיות הרוסיות לסיומו המהיר, חודש הלחץ הרוסי על ישראל. בשלב זה, הציפייה הרוסית כבר לא נגעה להליך הרישום לבדו, אלא להכרעה גם בנושא הבעלות

במהלך כהונתם של בנט וללפיד כראשי ממשלה לא הייתה הכרעה בנושא וכעת תפוח האדמה הלוהט מתגלגל בחזרה לפתחו של רה"מ נתניהו. נוסף על כך, הלחץ הרוסי מתרחב, ולאחרונה דווח כי רוסיה דורשת להעביר לבעלותה שלושה נכסים בהר הזיתים – גם במקרה זה לא מדובר בדרישה חדשה אלא בהצפה של סוגיות שנדחקו בעבר לשוליים.

על רקע המציאות הגאופוליטית הנוכחית, ראש הממשלה יתקשה לקבל הכרעה שתיטיב עם הפדרציה הרוסית באופן כה מובהק מבלי לגרור ביקורת קשה מצד ארה"ב.

נראה כי האפשרות הרעה במיעוטה היא לכנס את צוות השרים הייעודי ולקיים דיונים שלא יובילו להכרעה בנושא. כמו כן, על ממשלת ישראל להיערך ללחץ רוסי פוטנציאלי בסוגיות הנוגעות לנכסי הפדרציה הרוסית בתוך הקו הירוק, לגביהן הציפייה הרוסית מישראל להיטיב עם רוסיה גדולה לא פחות.

יוסף רוזן, מייסד Solaris Global Partners הוא מומחה ליחסים בינלאומיים, אסיה וביטחון לאומי. בתפקידו הקודם, ניהל במשך עשור את מחלקות אירו-אסיה ואסיה במטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה. כיום, פועל ליצירת גשר אסטרטגי, עסקי ותרבותי בין ישראל לאסיה.