רוגל אלפר עיתונאי "הארץ" שואל את עצמו שאלה ששואלים ישראלים רבים, איך לא נחזור על הטעויות של בחירות 2020. תשובת ההפוך-על-הפוך שלו (אלפר מזדהה עם השמאל אך מתכנן הצבעה טקטית לסער, שלדעתו יפיל את נתניהו) מזכירה את המונולוג של ויזיני בסרט הנסיכה הקסומה. ויזיני הפיקח נענה לאתגר שהציב בפניו "האיש בשחור", לבחור בגביע היין בו הוא לא שם רעל ולשתות ממנו.
ויזיני מתפלפל, מתחכם, בוחר, שותה ומת מיד. שני הגביעים היו מורעלים. ולענייננו, האם יש בכנסת מפלגה לא נגועה? האם ניתן בכלל להחלץ מאתגר הגביעים הזה?
לקח ראשון: הכל הצגה
מי שמעיד שהכל הצגה הוא לא אחר מנתניהו עצמו שנתפס אומר:
בזקנתו, כשהפחד מפני המשפט המתקרב מערער אותו, הקוסם חושף את סודותיו המקצועיים.
מי שמעיד שהכל הצגה הוא לא אחר מנתניהו עצמו שנתפס אומר: "זה הכל משחק. והפקידות והיועצים המשפטיים". בזקנתו, כשהפחד מפני המשפט המתקרב מערער אותו, הקוסם חושף את סודותיו המקצועיים
לאורך שנות כהונת נתניהו, מספר פוליטיקאים "פנו לו עורף" בסכסוך מתוקשר. הנדל והאוזר, למשל, נטשו את לשכת נתניהו ואת הליכוד שם בילו מספר שנים, חברו לבוגי יעלון, דחקו את נאמניו מחוץ לכנסת, סיכלו ברגע קריטי הקמת ממשלת מיעוט בראשות מפלגתם החדשה, ובהמשך נטשו אותה עם המנדטים והתקציב לטובת תמיכה בנתניהו.
הצמד ההפכפך חבר עתה לגדעון סער שפרש מהליכוד בעודו מכריז כי "בשום תסריט לא אשב בממשלה בראשות נתניהו". העוצמה החלושה בה סער תוקף את נתניהו ("המשך כהונתו מנוגד לטובת המדינה") היא סימן בדוק לתסריט מוכר, כמו גם העובדה שסער קלט למפלגתו את הצמד. מי שיופתע אם בבחירות 2021 מפלגתו של סער תחזור בדיוק על אותו הטריק שהצמד ביצע בבחירות 2020 הוא פשוט פראייר.
צמד נוסף ש"נטש" את נתניהו בסכסוך מתוקשר הם שקד ובנט. נראה שהנטישה היתה פורמלית בלבד. כשרת משפטים, שקד תיפקדה כזרוע של נתניהו ובשירותו. שקד ביצעה חריש עמוק במערכת המשפט, לכאורה במטרה אידיאולוגית, כשמסייע בידה אפי נווה והטלפון הלוהט שלו.
רק טפח מתוכן ההקלטות והתכתבויות של נווה נחשף. כשמלוא תוכנם של הטלפונים של נווה ישוחרר למשטרה ולציבור, ייתכן שהחשיפה תתמוך בביעור מסיבי של שחיתות ממערכת המשפט בכל הדרגים, מהמחוזי ועד לעליון. מי שיצביע לשקד ובנט מפני שהוא חושב שהם מהווים אלטרנטיבה לנתניהו הוא פראייר. ריבוי המפלגות בימין הוא מצג שווא.
לקח שני: איחוד לגוש גדול לא משתלם
האם משתלם להתמסר שוב לקריאות הלוחצות לאיחוד ("בואו נתאחד כדי שנתניהו ילך", "אם לא נהיה חזקים – נתניהו יימלט ממשפטו") שיוצאות מפיהם של שקרנים עם קבלות ("אני לא אשב עם נתניהו")? בבחירות הקודמות, לאיחודי השמאל והמרכז היתה השפעה הרסנית.
המחנה הדמוקרטי (מרץ, מפלגתו של אהוד ברק וסתיו שפיר) השיגו חמישה מנדטים בבחירות לכנסת ה-22 ולא הפיקו דבר מהאיחוד עם העבודה-גשר לקראת הבחירות לכנסת ה-23. להפך, איחוד זה היה טעות קשה מבחינתם. לכנסת ה-23 נכנסו שלושה מהם בלבד, כלומר האיחוד גרם להם להפסד של שני מנדטים. וזה לא הכל: המנדטים שקיבלה מפלגת האיחוד הכניסו לכנסת את פרץ, שמולי ואורלי לוי אבקסיס. האחרונה לא עברה את אחוז החסימה באף מערכת בחירות בה רצה לכנסת, וייתכן שגם שני הראשונים היו חווים גורל דומה אלמלא היו מתאחדים עם המחנה הדמוקרטי. בדיעבד, סירוב לאיחוד הזה היה יכול להיות רווח נקי.
מפלגת האיחוד הכניסה לכנסת את פרץ, שמולי ולוי אבקסיס. האחרונה לא עברה את אחוז החסימה באף מערכת בחירות בה רצה לכנסת, וייתכן שגם שני הראשונים היו חווים גורל דומה לולא התאחדו עם המחנה הדמוקרטי
ומה הפיקו תל"ם ויש עתיד מהאיחוד עם כחול לבן? הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר בוגי יעלון ייסד לפני הבחירות לכנסת ה-21 את מפלגת תל"ם שדגלה במנהיגות ישרה ובהקמת וועדת חקירה לפרשת צוללות. הצטרפותם של הנדל והאוזר אל תל"ם הציבה את הצמד בשלישיה הראשונה שלה ודחקה את פעיליה במורד הרשימה.
בגלל שגבי אשכנזי הציב כתנאי לכניסתו לפוליטיקה את איחוד תל"ם, יש-עתיד וכחול לבן, נציגי תל"ם נדחקו הלאה ברשימה המאוחדת שנוצרה, ורק חמישה מהם הצליחו להכנס לכנסת ה-23.
לאחר סדרת פרישות, עריקות, דחיקה של נציגי תל"ם מטה ברשימה המאוחדת (יצחק אילן) ועריקות לאחר שימוש בחוק הנורווגי, מפלגת תל"ם בכנסת הצטמצמה לשלושה נציגים. גם יש עתיד סבלה מתהליך דומה, בעקבות עריקות אל כחול לבן, מהן שתיים תוך שימוש בחוק הנורווגי.
בבחירות 2020 לא ידענו בוודאות מי נוכל, רק חשדנו, אבל עתה זהות הנוכלים המאומתים ידועה. אסור לתת להם הזדמנות לעקוץ אותנו שוב.
האם גנץ תרם להעלמת פרשת הצוללות?
כחול לבן התרחבה, בעוד שהמחנה הדמוקרטי, תל"ם ויש עתיד התכווצו. מה הפלא, אם כן, שהצעות החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת הצוללות לא הצליחו לעבור? אי-הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות היא אחת מתוצאות הקואליציה ככלל, ובאופן בולט של הנהגת כחול לבן.
מה הפלא, אם כן, שהצעות החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרשת הצוללות לא עברו? מסתמן שאי-הקמת ועדת חקירה בפרשה היא המטרה הלא מוצהרת של הקואליציה, ובאופן בולט של הנהגת כחול לבן
למרות שלפני הבחירות גנץ הכריז שיקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות ("לא ננוח ולא נרפה עד שהאמת תצא לאור"), ברגע האמת הוא הורה לחברי סיעת כחול לבן להיעדר ממליאת הכנסת ובכך להכשיל את הצעת החוק של יש עתיד־תל"ם להקמת ועדת החקירה. למה?
הבייס של כחול לבן הפנה למפלגה עורף. אשכנזי פרש אבל גנץ, מאחורי הוילון השחור שלו, עדיין נחוש לדבוק בפוליטיקה והוא מחזר בעזות מצח אחרי קולות אלה שבגד בהם. למה? אולי התשובה טמונה במעורבותם הלא פתורה של גנץ ואשכנזי בפרשת הצוללות האפלה, פרשה בה מעורבים, לכאורה, סכומים בלתי נתפסים.
טיסנקרופ מכרה צוללות לישראל ולמצרים ב-7 מיליארד אירו (ויקיפדיה). דמי השוחד המקובלים בענף זה הם לפחות 10% מהעסקה. לאן זרמו כספים אלה ידוע רק באופן חלקי. לדוגמה, רכש הצוללת השישית והספינות בסך 900 מיליון אירו הניב באופן משוער שוחד של 90 מיליון אירו. מיקי גנור ונאשמי פרשת 3000 קיבלו על רכש זה, על פי החשד, כ-10 מיליון אירו שוחד. לאן נעלמו 80 מיליון אירו הנותרים?
שתי כתבות של גידי וייץ מהחודש האחרון קושרות את גנץ ואשכנזי לפרשה. כנגד אשכנזי נמצאו נמצאו עדויות לכך שכשהוא היה רמטכ"ל הוא קבר חשד לשחיתות בעסקת הצוללות. גנץ, שהיה רמטכ"ל בעת ההחלטה על רכש שנוי במחלוקת של צוללות וכלי שיט, העיד במשטרה באופן תמוה ומעלה חשד ("לא זוכר", "לא יודע", "נשמע לי הגיוני", "מה שאני יודע זה מה שקראתי בעיתון").
החשד גובר עם הוראתו לחברי סיעתו להיעדר מההצבעה על כינון ועדת חקירה ממלכתית בנושא, ומתחזק ביתר שאת עם החלטתו על הקמת "ועדת בדיקה" חסרת סמכויות לפרשה.
גידי וייץ קושר את גנץ ואשכנזי לפרשה. עדויות נגד אשכנזי כי כרמטכ"ל קבר חשד לשחיתות בעסקת הצוללות, וגנץ, שהיה רמטכ"ל בעת ההחלטה על רכש הצוללות וכלי השיט, מסר עדות תמוהה
איך נגן על עצמנו?
שיטת הבחירות בישראל פרוצה להטיות וזיופים, טריקים בסיסיים בערכה של כל קוסם מתחיל. בבחירות 2019 נמצא כי הפיקוח על הקלפיות היה רופף, במיוחד בחברה הערבית והחרדית וכי 20% מהקלפיות לא היו מאוזנים פוליטית. איוש ועדות הקלפי בבחירות 2021 יהיה קריטי אף יותר משני טעמים. ראשית, על פי חלק מהקולות במערכת הפוליטית, הפעילות השוצפת של נתניהו במגזר הערבי מעלה חשש לזיופי בחירות עתידיים דווקא במגזר זה, ואיוש מאוזן של ועדות הקלפי יוכל למנוע אותם.
האם מישהו בדק מי הם החברים החדשים של נתניהו? pic.twitter.com/H722qTPG57
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) January 21, 2021
שנית, אם ניקח בחשבון שבתום בחירות 2020 כחול לבן והעבודה-גשר (שרצו בבחירות כאופוזיציה, לכאורה) סיכמו עם נתניהו על הקמת קואליציה, סביר שבמרבית ועדות הקלפי בבחירות האחרונות לא היו נציגים של שלושה גושים שונים, ואף לא שניים. יש לדרוש מיו"ר ועדת הבחירות המרכזית בבחירות 2021 שנציגי מפלגות שלקחו חלק בקואליציה לא יוכלו להחשב כגוש נפרד מהליכוד בועדות קלפי (גנץ כבר הוכיח בשנה האחרונה שלא ניתן לסמוך על מצג "האופוזיציה" נגד נתניהו שלו). מעבר לכך, אזרחים יכולים להתנדב ולתרום לשמירת טוהר הבחירות כמשקיפים בקלפיות דרך משמר הבחירות האזרחי.
על מנת להצביע נכון יש ללמוד מלקחי העבר ולסמוך על האינטואיציה. מפלגה שקלטה אפילו נוכל מאומת אחד מצביעה על הכיוון אליו תלך. תסריט האימה של נתניהו הוא כנסת ערכית, ולכך נדרש מהפך. הסיכוי המשמעותי ביותר למהפך טמון במפלגות חדשות לחלוטין. למשל "דמוקרטית", שנכנסת בימים אלה לזירה הפוליטית עם חוקה שיש בה פוטנציאל לריענון חוקי המשחק ורשימת מועמדים ערכית ומעוררת תקווה.
המוזכרים ברשימה בהקשר של שחיתות לא הועמדו לדין ולא הורשעו ושמורה להם חזקת החפות.
יפעת קידר, PhD. חוקרת ויזמית, Founder & CEO של סטארט אפ ביו-רפואי. חלק גדול מהעבודה שלי הוא לשאול שאלות, להצליב מקורות ולהעלות היפותזות. לאחרונה מצאתי את עצמי מתבוננת במצב הפוליטי דרך עיניים של חוקרת, דבר שהוביל אותי לשאול למה בעצם גנץ נאמן כל כך לנתניהו, ובהמשך לבצע אינטגרציה של הרבה פרטים לתמונה גדולה ולהעלות היפותזות לחקירה עתידית.
רון ושרית קופמן התראיינו השבוע לכתבה של יונתן ריגר בערוץ 12 אודות בנם המאומץ בן העשר, שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי. לטענתם הילד סובל מפגיעה מוחית שבאה לידי ביטוי בין השאר בהתקפי זעם, העלולים להגיע לאלימות כתוצאה מקשיים בוויסות הרגשי.
רון ושרית קופמן התראיינו השבוע אודות בנם המאומץ בן ה-10, שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי. לטענתם הילד סובל מפגיעה מוחית שמתבטאת גם בהתקפי זעם, העלולים להגיע לאלימות בשל קשיי וויסות רגשי
"ילדים שסובלים מהתסמונת עלולים בגיל ההתבגרות ובבגרותם להגיע לכלא, לעשות דברים נוראיים בלי שליטה. יש להם נטייה להתמכרויות", כתב קופמן בטורו במעריב, "הם נמשכים לאופל ויכולים להגיע למקומות קשים ופליליים. צריך לגרום להם לשלוט בזה״.
ואילו שרית אמו, אמרה בראיון אחר כי: "הוא ילד חכם ורגיש. הוא מאובחן כנכה בשיעור של 50%, מטופל גם בכדורים פסיכיאטריים ועובר סדרת טיפולים בתא לחץ בבית החולים אסף הרופא, שעולה יותר מ־60 אלף שקל, כדי לעורר תאים פגועים במוח", והוסיפה כי הם ״לוקחים הלוואות מהבנק ומהמעסיקים על חשבון קרן הפנסיה״.
באחד הראיונות נכתב גם כי בשנה האחרונה החליטו הקופמנים, באמצעות עו״ד יונתן דיוויס, נשיא האגודה לרפואה ומשפט בישראל, לתבוע את המדינה, הווה אומר את משרד הרווחהֿ, שהיה אחראי על עמותת האימוץ. בכתב התביעה הם מאשימים את המדינה שלא פיקחה כנדרש ואפשרה לעמותות להביא ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברי לישראל. בנוסף נתבע גם הרופא שהתלווה אליהם ושלל את האפשרות כי בנם סובל מהתסמונת.
שניהם קוראים בשמו של הילד ואף מספקים תמונות משנים קודמות לכל כתבה וראיון אודותיו, כך שכל ילד ומבוגר שייתקלו בו, בבית ספר, בשכונה, בתנועת נוער, ידעו מיד במי מדובר ובמה הוא לוקה.
בכתב התביעה הם מאשימים את המדינה שלא פיקחה כנדרש ואפשרה לעמותות להביא ילדים עם תסמונת אלכוהול עוברי לישראל. בנוסף נתבע גם הרופא שהתלווה אליהם, ושלל את האפשרות כי בנם סובל מהתסמונת
נשאלת השאלה, האם חשיפה רחבה ופתיחת תיקו הרפואי לעיני כל היא הדרך הנכונה לתקן את העוול שנגרם להם ולילד. האם רק כך מאבקם להכרה בתסמונת ובעלויות הרבות הנלוות אליה, שמטרתן לתת לילד טיפול מיטבי כדי להקל על התסמינים – יניב את התוצאה הרצויה. הרי ידוע שתיקי אימוץ הם דבר פרטי והרקע של ההורים הביולוגים ונסיבות המסירה הינם חסויים. וכמובן שיש גם חיסיון על תיקים רפואיים.
ובשולי הדברים, רון קופמן, אותו אב מאמץ שחרד לעתידו של בנו שב ומספר שבעבר היה מכור להימורים, לאלכוהול ולסמים, ובעקבות זאת אושפז בבית חולים פסיכיאטרי.
רון לא היה ילד מאומץ ונטייתו להתמכרויות כנראה אינה נובעת מכך שאמו המולידה הרבתה לשתות אלכוהול בעת ההריון, והוא שהחליט כאיש מבוגר לספר את סיפורו. ילד בן עשר שגדל עד גיל שנתיים בבית ילדים ברוסיה אינו מצוי בהשלכות של חשיפה אדירה שתלווה אותו כל חייו. באשר ילך – סיפורו יתגלה בפעולה מהירה של מקלדת, וסביר שהדבר יפגע ביכולתו להשתקם.
אינני מטילה ספק בכאבם של הורים שמגדלים ילד כה פגוע, ובטח שלא הורים מאמצים, שעתידם ותקוותיהם תלויים בבנם האחד (לקופמן יש שתי בנות מנישואים קודמים). ואין ספק שמדינת ישראל צריכה להכיר בתסמונת ולסייע לאותם הורים במימון כל טיפול שיקל על הילד, יפחית את התסמינים ואולי אף יוכל לגדול ולהיות אדם עצמאי.
האם חשיפה רחבה ופתיחת תיקו הרפואי לעיני כל היא הדרך הנכונה לתקן את העוול שנגרם להם ולילד? האם רק כך מאבקם להכרה בתסמונת ובעלויות הרבות הנלוות אליה – יניב את התוצאה הרצויה?
אך חשיפה מהסוג הזה עלולה להחמיר את מצבו של הילד, ויתכן שהחמרה זו תעכב את יכולתו להשתלב בעתיד בחברה.
רון קופמן ואשתו שרית מדברים על בנם המאומץ שסובל מתסמונת אלכוהול עוברי שגורמת להתקפי זעם ואלימות קשים.
הערב בחדשות סוף השבוע@N12News @KerenMarc @danawt pic.twitter.com/XBTmmAw9qr— yonatan reguer (@yreguer) December 31, 2022
רבקל'ה מונדלק היא הבת של יהודית ויאיר, אחות של מוישיק. מחברת הספרים: "ילדתי" ו"שמורת נפש". כותבת מאמרים שעוסקים בזכויות של ילדים. מנהלת הצגות במוזיקה עם נגיעות בתיאטרון.
בס"ד
אין צורך באוזניים מוזיקליות יוצאות דופן כדי להבין בין השורות ששרת הפנים היוצאת איילת שקד – יוצאת לחופשה בת 4 שנים על מנת לחזור לביצה הפוליטית. בראיונות שקיימה ברשת 13 אצל איילה חסון ובחדשות 12 עם בן כספית ועמית סגל לאחרונה, הבהירה שהיא מתכוונת לעשות לביתה אך מתכוונת לשוב. בראיון הפרידה שלה "בפגוש את העיתונות" טענה שקיבלה הצעות ממפלגת השלטון: "פנו אליי לעבור לליכוד – עוד לא החלטתי".
אין צורך באוזניים מוזיקליות יוצאות דופן כדי להבין בין השורות ששרת הפנים היוצאת איילת שקד – יוצאת לחופשה בת 4 שנים על מנת לחזור לביצה הפוליטית
נדמה שהפלונטר הפוליטי שפקד את ישראל בשלוש השנים האחרונות היה לפני עידן ועידנים. ושרת הפנים לשעבר שקד סבורה כי ציבור מחנה הימין ובעיקר חברי ומתפקדי הליכוד הם בעלי זיכרון קצר מועד.
פרשנית חדשות 12 רינה מצליח סיפרה במאי 2021 בחדשות 12 כי על איילת שקד עברו ימים לא פשוטים באותם ימים שלפני הקמת "ממשלת השינוי". בעוד שבנט חש טבעי עם הליכה לממשלה עם השמאל, עבורה הצעד הזה לא התעכל כמו שצריך. לפי מצליח, שקד הסתובבה באותם ימים שלפני הקמת הממשלה עם "כאבי בטן", גילתה עצבנות ואף נטתה לפרקי בכי מחשש שהמהלך יביא לסוף דרכה הפוליטית.
מצליח הוסיפה אז כי לאיילת שקד קשה היה להיפרד ממה שמכונה "הבייס הפוליטי שלה" בימין, אלה שלא מוכנים היו לשמוע על ממשלת שינוי. אך באותה עת היו לה רק 2 אפשרויות: ממשלת שינוי או הליכה לבחירות חמישיות, ולשם בעצם חתר נתניהו לכאורה.
שקד לפני השידור: את חייבת להבהיר כמה קשה לי.
מצליח בשידור: שקד עם כאבי בטן, התפרצויות בכי, עצבים. קשה לה מאוד להיפרד מהבייס.
שקד מסמסת: התחרפנת? התפרצויות בכי, לא עד כדי כך קשה לי.
מצליח מתקנת: מקורבים לאיילת אומרים שלא היו לה התפרצויות בכי, שזו אמירה שוביניסטית.
לכאורה, כן? ????♂️ pic.twitter.com/FuVtBvLYXG— Ze'ev shraga ???????? (@zeevshr) May 29, 2021
"איילת מטיילת" לעבר הליכוד?
חלפה לה שנה וממשלת השינוי והריפוי לא מילאה את ימיה (כצפוי), ואילו אחת מהאדריכליות של אותה ממשלה אינה מביעה חרטה כנה על מעשיה. יתרה מזאת, בראיון "בפגוש" אף הגדילה וטענה שהיא כרגע לא בליכוד, "אך אם אתפקד, נדבר".
שרת הפנים היוצאת סבורה שניתן לקנות את מחנה הימין האידיאולוגי ובתוכו את מתפקדי הליכוד במילים יפות. לדבריה היא לעולם לא עזבה את מחנה הימין מבחינת מעשיה. ואולם האמת הפוכה, והיא חצתה את הקווים לעבר גוש השמאל.
חלפה לה שנה וממשלת השינוי והריפוי לא מילאה את ימיה (כצפוי), ואילו אחת מהאדריכליות של אותה ממשלה אינה מביעה חרטה כנה על מעשיה. היא אף הגדילה וטענה שהיא כרגע לא בליכוד, "אך אם אתפקד, נדבר"
אל לו לימין לשכוח שבשנת 2018 טיילה לה שקד יחד עם בנט לעבר מפלגת הימין החדש, ונטשה את מפלגת "הבית היהודי", מה שהביא לבזבוז קולות שפיצל את הימין ולמעשה התחיל בין היתר את אותו פלונטר פוליטי. כעת שקד רומזת כי היא מעוניינת לטייל לעבר תנועת הליכוד שמובילה את גוש הימין.
בימים האחרונים עם ישראל זוכה לגשמי ברכה של חודש דצמבר. מוטב כי עם ישראל ומחנה הימין לא יישכחו, שתחת ממשלת השינוי היא הובילה את חוק החשמל, אשר העניק גושפנקה לבנייה הבלתי חוקית במגזר הערבי, בעוד שההתיישבות הצעירה עליה נלחמה כשהייתה בימין נשארה לקפוא בדצמבר אשתקד.
משה ראובני הוא פובליציסט ומרצה לפוליטיקה, ביטחון ומזה"ת. במקביל לעבודתו כמרצה הוא יזם חברתי והקים תכנית מנהיגות צעירה לבני ובנות נוער הפועלת להיאבק בתנועת הבי.די.אס והאנטישמיות הגואה. התוכנית פועלת ברשויות אשדוד, אשקלון ומשנה הבאה בעזרת השם גם במודיעין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין שום מניעה שהאחים קורידו יהיו האחראים במשרד החינוך על מוסדות הגיל הרך. אם הבנתי נכון את ה’לוגיקה’. אז לא. כי כאן נכנסת ה׳סבירות’. לא דרעי–פנחסי ולא הנגבי. אי אפשר לדמיין ואז לחוקק כנגד כל מחזה אבסורד שהופיע/מופיע/יופיע בחיינו. ובשביל כך נוצרה עילת הסבירות. שזה לתת לבגצ את כוח והרשות להגיד ’עד כאן, הגזמתם, התחרפנתם, אין חוק רלוונטי מדויק, אבל לא ניתן לכם להרוס את המדינה’. אז בן גביר הוא מקרה קלאסי שאף אחד לא דמיין שמורשע מועד בתמיכה בארגון טרור יקבל את המשרד לבטחון פנים *מורחב*. שפירומן מועד יקבל את הסמכויות על הר הבית ועל השפיץ שלנו כל אלה שימותו באינתיפדה. ’נסיבות קיצוניות וכבדות משקל’ אמר כבודו השופט ריבלין. אינתיפדה זה בקטנה. לא מספיק כבד משקל. לפעמים אני קורא מאמרים ושואל את עצמי ’איפה אלדד יניב’ יכול להיות שהוא התנחל במוח של מישהו אחר? אלדד יניב? זה אתה?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם