ארכיון חודשי: יולי 2013

ריצוי אחרים, הסכמים ישנים

שמש הארה ואדם

לרצות(מלשון ריצוי) את הזולת. פעמים רבות אנו רוצים לרצות אדם מסוים, ולמה שנרצה? מהמון סיבות, או שרוצים ממנו אהבה ותשומת לב כי חושבים שהוא יכול לתת לנו מה שאין לנו בתוכנו, או שאולי אנו חושבים שהוא חכם יותר מאיתנו וראוי יותר, או שפשוט יש באמת הערכה ואהבה לאותו אדם ומשמח אותנו לעשות כן, וגם יש אפשרות נוספת אם נלך למקום עדין ודק יותר, נגלה שיש מי שאנו פוחדים ממנו, יש פחד סמוי שאם לא נרצה את אותו אדם אז יקרה לנו משהו רע.
(זה יכול להיות חבר/ה, קרוב משפחה, בעבודה,בן-בת זוג,מורה או רב).

וכך חולפות להן השנים, ומן הסתם כישות מצומצמת כולנו כל הזמן משתנים, ועדיין יש את האנשים המסוימים שממשיכים לרצותם, ולרצות זה יכול להתבטא בהרבה מובנים וכיוונים, אם זה לעשות למענם ברמה הפיסית- הגשמית, ברמה הרוחנית, או אם זה להקשיב לדברים שכבר מזמן לא מדברים אלינו ואינם קשורים להוויה שלנו כפי שהיא היום, ועדיין יש כוח נסתר (עד שמתגלה כמובן) כוח שמושך אותנו לספק את ההסכם שכביכול נחרת בעל פה, שזוהי צורת מערכת היחסים שלנו איתם למרות שזוהי כבר מזמן לא תורמת לנו בשום כיוון חוץ מלהגדיל את הקונפליקט הפנימי וחוסר הכנות הפנימית כלפי עצמנו וכלפי אותו אדם.

האם יש מישהו כזה בחיים שלכם? שמבחינתכם כבר מזמן פג תוקף ההסכם הישן ועדיין אתם ממשיכים אותו? אם כן שאלו את עצמכם מדוע? מה מונע מכם לשנות או אם יש צורך, לסיים את אותו ההסכם עם אותה מערכת תבניות שעבורכם הסתיימה.

עוד על אהבה והוויה

ראש לב חצוי

אני לא אוהבת, אתה לא אוהב, אנו לא אוהבים.
אני, אתה, אנחנו, זו האהבה עצמה…
כשיש "אני" ו"אוהבת", אלו כבר שניים,
היה ויש "אתה" ו"אוהב", זו נפרדות, זה אתה ועוד משהו.
יש רק "אחד" שמעבר לכל מילה,
אך ורק אהבה טהורה, הוויה…

קבוצות. להכיר את עצמך דרך עצמך או להשתייך לקבוצה?…

arielawareness:

שאלה שעולה פעמים רבות, האם עם קבוצה? או לבד?…

Originally posted on המוּדעוּת למהוּת:

איש חותר

קבוצות. להכיר את עצמך דרך עצמך או להשתייך לקבוצה?…
האדם יכיר את עצמו רק מתוך עצמו כשיסתכל מבחוץ פנימה אל תוך עצמו..
הקבוצות, הדתות, והכתות השונות מאפשרות לו כלים נוספים להתבוננות עצמית,
הן לא טובות או רעות, וגם לא קבוצות נכונות או לא נכונות, ולא שקריות וגם לא אמיתיות..
הן פשוט הזדמנות פז להשתקפויות של האדם עצמו על עצמו מול ובתוך הקבוצה.

על כן כל קבוצה היא טובה לכל אחד בזמן נתון לפי מה שעכשיו הוא רוצה להבין ולחדד בתוך עצמו יותר, כל קבוצה יש לה את האופי ואת שם הכותרת שלה, וכל אחד מנותב לפי הכותרת, לפי מה שכרגע עבורו נראה כמשמעותי, כמו מה שנדמה לו ששם עכשיו ימצא את מבוקשו או מענה לשאלתו המהותית. כי אם יש שאלה בוערת ולא משנה מה היא, היא שאלה מהותית, וכל תשובה תוביל עוד רובד פנימה, ותקלף עוד קליפה להתקרבות לתשובה הסופית, על כן השאלות תמיד יהיו מהותיות.

אבל מי שיתבונן ומבין…

לצפות במקור 459 מילים נוספות

תשעה באב

לוטוסים בשורה

אבל וצום תשעה באב, הוא אבל אמיתי לאדם על חורבן בית המקדש, על ניתוק ממהותו האמיתית הפנימית, השכחה שאחד הוא עם הבורא והבריאה.

ומי שנמצא בנפרדות, שכח לזמן מה את האחדות ואינו מבין שזהו מקור סבלו היחידי והתמידי עד שיתעורר אל אחדותה של הבריאה ממנו מעולם לא נפרדה, אך האדם עם זכות האמונה, בחר להאמין בנפרדות, בהפרדה וכך נפשו תועה ותוהה ואינה שקטה עד שתתמזג שוב עם הבריאה…

ועד אז על האדם לצעוק ולזעוק לשמים ולהתחנן גם בצעקה וזעקה שקטה ולהתחנן לרחמים וחמלה ולא לוותר ולא לשקוט כל יום כל דקה עד שיתעורר ויוחזר לו הזיכרון של בית המקדש האמיתי השוכן פנימה בתוכו,
אחד הוא עם בית מקדשו…

שביעות רצון

לוטוס
כשאדם מגיע לשביעות רצון בחייו, לחוויה של שלמות פנימית,
זה לא אומר שאינו רוצה שינויים חיצוניים בחיים שלו,
אבל, עכשיו זה נעשה מתוך רצון ובחירה חופשית שאינה תלויה
ואוחזת את הצורך בשינוי כמחוייב, אלא כהעדפה וכדבר אפשרי…
כך תמיד הוא נשאר מבפנים ומבחוץ חופשי…

לגעת בכאב-התמודדות עם כאבים

כביש ערפל לאור עץ
הכאב, אל לך לברוח מהכאב באשר יהיה הקשה ביותר, לחבק את הכאב הווה אומר להיות אחד עם הכאב, להגיד יש לי כאב בלב, בנפש, בגוף, זה מפריד אותך מהכאב, בעצם אתה אומר שיש אותך, ויש כאב שצריך עכשיו כביכול להפתר ממנו.
מכאבים לא נפתרים, מתאחדים איתם, מקבלים אותם, להתמוסס אל תוך הכאב, לא לפחד, כי אם תפחד ותברח, ירדוף אותך שוב ושוב, ואם תתאחדו, כך אחד אחד כל הכאבים יתפוגגו, ימסו, ישטפו כלא היו…

שיפור עצמי

מושלם
האמונה שמשהו לא בסדר איתי ושאני "צריכה/צריך" לשפר את עצמי כי אני לא טוב/ה מספיק, זה בדיוק המקום שתוקע ומגביל אותך במצב שרצית להשתחרר ממנו.

המחשבה עצמה שאני לא מושלמת, היא החיסרון, לא הנושא שחושבים עליו כלא מושלם הוא הבעייתי, אלא הפרשנות שלנו את אותו ה"דבר" כלא טוב, בעייתי וכדומה….

ברגע שמודעים מבפנים, רואים מהמקום השקט שאינו מבקר או שופט שזו רק מחשבה שנתפסנו בה, כך החיסרון נעלם, וכך עם הזמן לומדים פחות ופחות לתת פרשנות לכל מצב ומקבלים-הווים אותו פשוט כפי מה שהוא ומתנהגים בצורה עניינית.

מעשית, אם יש דבר מה שאפשרי או רצוי לכם לעשות באותו עניין כמובן שעושים אם רוצים, אך כבר לא ממקום שמזדהה עם הצורך שמרגיש חובה לשנות ולהשתפר.

מהו הצורך הבלתי נשלט בקניות, סיפוק מיידי ועוד…

זהב
מהו הצורך הבלתי נשלט בעוד קנייה,עוד סיפוק, עוד הישג ורכישה?
הצורך בסיפוקים שונים ומתחלפים, האובססיה לקניות, להישגים, להצלחה, הצורך הזה להתחדש במשהו, רכב, נעליים, תכשיטים, בגדים, זה הצורך המשקף צורך פנימי הרבה יותר עמוק, הוא הצורך להרגיש את הטוב האמיתי.

ומה זה להרגיש טוב אמיתי? הטוב האמיתי הוא בעצם החופש מהצורך הזה לרכוש ולקנות ולהשיג הישגים חיצוניים…
אז איך זה מסתדר יחד?

זה מסתדר מכיוון שברגע שרכשת-קנית את הקנייה שלך, אתה עכשיו מסופק, הינה יש לי באריזה חדשה את מה שכל כך פנטזתי עליו, הנעליים
הכי שוות! הטבעת עם האבן סגולה המיוחדת כל כך, הבית הכי שווה שיש באזור המבוקש כל כך! או הינה השגתי את האישה/איש שכל כך חשקתי בהם.
התקבלתי לעבודה שכל כך רציתי להתקבל אליה, סיימתי את התואר ה… וקיבלתי סוף כל סוף את התעודות להן ייחלתי כל כך.

וכך כשמקבלים את מה שרוצים, יש לכמה רגעים, או לתקופה של כמה ימים, שבועות, במקרה ה"טוב" יותר חודשים של רגיעה, יש תחושה של סיפוק, יש לזמן מה נחת, השגנו את מה שרצינו, יש עכשיו שקט, אמנם שקט זמני ביותר אבל ישנה רגיעה וחוויה של חופש, של רווחה זמנית.
ומה הרגיעה והשקט הזה מביעים? הם מביעים לזמן כלשהו את החופש מהרצון, זה החופש האמיתי הפנימי יותר, הכי פנימי שיש, חופש מרצון למשהו מוגדר כזה או אחר.

את/ה מרגיש שעכשיו: "עכשיו אני מסופק! לא צריך או לא רוצה יותר כלום".
אבל כמו שהזכרתי קודם, זה הסיפוק המזויף, הזמני, כיוון שהוא סיפוק התלוי בדבר, והוא, הצורך הזה בהישג, בקניות ורכישות או הישג תענוגות הוא כל כך חזק כיוון שהוא השתקפות של החופש הפנימי האמיתי שמסופק תמיד שאליו אנו בעצם כל כך כמהים לחזור ולהתאחד איתו מחדש כמו שהיינו במקור שלנו, להיות בחופש ושחרור תמידי ללא תלות כזו או אחרת של רכישה-קניה או הישג חיצוני כזה או אחר.

זה לא סותר שאפשר להמשיך ללמוד, לעשות, לקנות, ממשיכים כמובן להתנהל בעולם הגשמי וליהנות, אך ההנאה האמיתית החזקה יותר היא ההנאה הפנימית, לא דווקא חיצונית…