במצב הנוכחי, ובאופן טבעי, כולנו נעים בין הרצון להיות מעודכנים בכל, לבין לא להיות חשופים לכל המידע הקשה. אך מרביתנו מוצאים את עצמנו מחוברים ומחוברות לחדשות, צופים בהן מסביב לשעון.
החדשות כוללות בתוכן ראיונות עם שורדי הטרור, עם משפחות הנעדרים והמשפחות השכולות ועם לוחמים. הנכחת קולם של קורבנות האירועים היא חשובה, אך לצידה ישנו מחיר. יכולה להיות לה השפעה עוצמתית על שלומם הנפשי והפיזי של המרואיינים, של כלל הציבור, וגם של אנשי התקשורת אשר עובדים בלופ אינסופי של שידור ונחשפים למידע, לסרטים, ולמרואיינים.
נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.
בקבוצות השונות של העבודה הסוציאלית רצה בשבוע שעבר כתבה מעיתון "מקור ראשון". לפי הכתוב רכזי המחלקה היהודית בשב"כ הגיעו לגבעה בה התגוררו נחמן מורדוף והראל מסעוד הי"ד שנרצחו בפיגוע, והתחזו לעובדים סוציאליים.
הם ישבו לשיחות ארוכות עם בני הנוער. שאלו שאלות כלליות ורגשיות לגבי התמודדותם עם האבל. לפי המרואיינים "כמה נערים מהגבעה אפילו דיברו איתם זמן ממושך עד שהשאלות החלו לתפוס אופי ממריד ומסית ואז התחלנו לחשוד. הרמנו טלפונים לכמה תושבים ותיקים שזיהו מיד שמדובר ברכזי המחלקה היהודית בשב"כ".
נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מעניין עם השלכות מעציבות מאוד. אם מיעוטים, או כל אזרח מחוץ למיינסטרים, לא יוכל לסמוך על אמינות עובדי במדינה, ובמיוחד עובדי רווחה, אזי שאנחנו כפסע ממציאות סטאליניסטית. מיותר לציין שכל מה שקורה מעבר לקו הירוק חוזר לרדוף אותנו כאן. בקיצור, עוד מוסד שאמינותו רוסקה על-ידי הממשלה שלנו בשם הביטחון.
סליחה על הפוזה הנפוחה שלי, והיהירות, ובכל זאת: כדה"א גדול מכל שיקולי ביבי או היטלר או הירושימה או תרבות צריכה וגם כן קוואנטים – הוא בעניינים מספיק חזק כדי לדעת לאן לפנות בצומת חשובה. או במילים אחרות, כדה"א זה כלום ושום דבר בדברי ימי הקוסמוס והיקום האין סופי. קשה לחלק נכבד מבני האדם לקבל את האפשרות שהחיים בכדה"א זה בסך הכל ניסוי של האבולוציה. מכאן ועד הבנת האלוהות והברירה הטבעית – המרחק הוא בעיניי המתבונן. אאאחחחח, ההפגנה בנתב"ג הייתה וו'דסטוק, ושימותו כל הקנאים הכנרת בראשי, ברדוגו, ינון מגל, ריקלין, דרעי, גפני, ביבי, איפרגן, הרב המזדיין בתחת מפרדס כץ, אורי גלר וכו' וכו'. כן, יש רוח אמת וצדק ב-'כח קפלן'/ארגוני המחאה וההתנגדות
הפרטה מזן חדש עומדת להיכנס למשרד הרווחה. מדובר בשירות מתוקף חוק, בו גברים אלימים שהוצא נגדם צו הגנה יישלחו גם לעובדת סוציאלית שתמליץ על התאמתם לטיפול. החוק מתוקצב ב-6 מיליון שקלים, אבל משום שמשרד האוצר לא מסכים להמירם לתקני עובדי מדינה, משרד הרווחה עומד להפריטם.
איגוד העובדות והעובדים הסוציאלים יצא למאבק נגד המהלך, בגלל הסכנות בהפרטה בכלל, ובגלל שלראשונה ההפרטה נוגעת למתן חוות דעת משפטיות.
נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.
הממשלה מקצה מיליארד ש"ח לטיפול בביטחון התזונתי. נשמע נפלא, לא? אז למה אנו, העובדות הסוציאליות, לא מרוצות?
אולי כי היה נדמה לנו שהתקציב החדש ישרת את הפונים אלינו וייתן מענה ראוי במקומות שבהם המשאבים חסרים. אך להפתעתנו התקציב יגיע לפרויקט חדש במשרד הפנים, כזה שלא אמון על הנושא ואין לו את הידע המקצועי בתחום. זהו פרויקט נוסף שיוצא החוצה מסל המענים שאנו מציעות, ובנוסף, יחולק לפי קריטריונים שנויים במחלוקת, שישאירו אלפי משפחות ללא מענה.
נועה שי היא עובדת סוציאלית, מטפלת באלימות במשפחה במגזר הציבורי, ובנוסף מטפלת בקליניקה הפרטית. חברה בקבוצת “עו”סות דמוקרטיה”, התארגנות של עובדות ועובדים סוציאליים שפועלת כנגד ההפיכה המשטרית, לחברה דמוקרטית ושוויונית למען כלל תושבי ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הכסף לא מגיע אל האנשים בקצה שרשרת המזון. בתחילת הקורונה חלה אבי אשר נפטר כבר במרץ 2021 ולפיכך נזקק לשנה תמיכה. זה הכל. כל החיים הוא שילם פנסיה התמיכה הזו הגיע לו לפי כל קריטריון.
כל פניותיי לעירייה ולארגון פתחון לב לא הועילו עד היום לא קיבלנו את החלק היחסי לו היה זכאי. הכספים חולקו על ידי עיריית נוף הגליל והיות והתעקשתי להגיע לעירייה לתבוע את הכספים כמה אלפי שקלים התברר לי שיש הרבה קשישים כמו אבי שלא יודעים בכלל על זכותם לתמיכה ותקציב מזון.
אחרי הקורונה לא עבדתי בתיירות ופניתי לבקש סיוע כשאני חותמת הבטחת הכנסה בהמתנה לשיקום מקצועי. עד היום לא קיבלתי חצי שקל לעומת זאת היו המון תירוצים למה אבי רשום במחשב אבל לא יצרו איתו קשר, למה אני זכאית לפי חוק אבל לא מקבלת,
אלף סיבות שעיקרן טרטרת.
יש לנו מסמכים אבל תמצאי שוב תבקשי, תמלאי, תשלחי תביאי מה עושים עולים?
אני באמת חושבת שהגיע הזמן לפרק את כל מערך הרווחה המסורבל העצום הזה של עמותות גמח"ים עסקנים מפלגתיים ומחלקות רווחה בעיריות בכל הארץ ולהציב פקיד אחד בכל משרד הפנים שיאפשר לאדם לבוא להרשם ולבקש תמיכה למזון. מחקר לסטטיסטיקה ומעקב נתונים יכול להיעשות בצמידות לנתונים הללו הממשלתיים
ואם אתם מפחדים מרמאויות תנו זאת כהלוואת גרייס בלתי תלויה אבל שאנשים ידעו שאי אפשר לצאת מהארץ עד אשר תושב. זה כל הסיפור. במקום שהכסף יזרום למפלגות ולפקידות שהכסף לאוכל יגיע לאנשים. בשנה הזו שתארתי הלכתי לא פעם רעבה לישון כי שתיתי כל היום תה. זה בזיון למערך הסוציאלי של המדינה. לא לי.
אחת המסקנות העיקריות בדוח המסכם של "הוועדה הלאומית לפעולות טרור" בארה"ב, הידועה יותר כוועדה לחקירת אירועי 11 בספטמבר, קבעה כי מתקפת הטרור על מגדלי התאומים התאפשרה בשל צירוף של ארבעה כשלים: מדיניותי, מבצעי, ניהולי, והחמור מכולם – כישלון של הדמיון (failure of imagination).
בפרק נרחב העוסק בכשל זה מוצגת סדרת אירועים שבדיעבד הסתברו כסימנים מקדימים לשימוש במטוסים אזרחיים כאמצעי לתקיפה. ואולם בשל היעדר יכולת וחוסר רצון לדמיין משהו שקשה להתמודד עמו מחשבתית, לא בוצעה היערכות מודיעינית או טקטית מספקת.
ד"ר בני פירסט הוא עמית מחקר בכיר במרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה, מרצה באוניברסיטה העברית ושימש בעבר כנציג המשרד להגנת הסביבה במוסדות התכנון
את הרציונל מאחורי טבח עוטף עזה חשף חמאס דווקא בראיון באנגלית לניו יורק טיימס. חליל חיא, סגנו של יחיא סנוואר, שלא נמצא בעזה כעת אלא כנראה בביירות, אמר בשבוע שעבר שחמאס היה מודע למחיר הכבד שעזה תשלם.
"אבל המחיר היה כדאי", חידד לגבי המתקפה על ישראל, כי חמאס העביר מסר שהוא תנועת התנגדות (ולא ממשלה אזרחית) והוא הצליח להחזיר את הבעיה הפלסטינית לראש סדר היום הבינלאומי.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
"אמרתי לילדים, לכו לחדר ותכניסו לתיק בגדים לכמה ימים. יש לכם עשר דקות, תספיקו מה שתספיקו. הם מתורגלים"
מושב דקל. נשואה ואם לארבעה. פונתה למושב חצבה
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם