הכול השתנה כאן. המחשבות, ההרגשות, התפיסות שקרסו על החיים השבריריים ועל הטבע האנושי. הפיצוץ אירע לנו רגע לפני התהום. רגע לפני שהיינו הופכים לחלולים חסרי תקנה ההולכים כסומים באפלה, כמי שפסקו להביט אל המציאות בעיניים מפוכחות וממזריות כיאה לאיש החי בלבנט.

המלחמה מזכירה לנו שוב – מי שמבקש להחזיק בראש ההר צריך לכרות קבר במורד. מדינה אינה דבר מובן מאליו עבורנו. זה קרה לנו ממש רגע לפני שהביביזם והפופוליזם המרושע ישתלטו על המוח ויהפכו דמויות לחיקוי. רגע לפני שהדת הפוליטית תחבק אותנו בכוחניות פרועה ותערער על כל מה שיקר לנו. ממש רגע לפני שנערי הגבעות אחוזי הטירוף ויושבי חוות הבודדים יציבו את העולם כולו נגדנו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.

שתינו גדלנו יחד בקיבוץ שבעמק המעיינות. אני כיום תל-אביבית והיא מתגוררת עם משפחתה צפונה מחיפה. באזור מגוריה אין מפונים. בשלב זה הוא לא נחשב כמועד לפורענות. אבל התרחיש של התלקחות כוללת בצפון מטיל עליה אימה, ובסביבתה הקרובה אין מי שמוכן לשמוע על פחדיה.

בני ביתה מסרבים לחשוב ולדבר על אפשרות של הסלמה נוספת בצפון. אולי תרחישי אימה נראים להם הזויים או מופרכים, אולי הם מעדיפים התעלמות, הדחקה או הכחשה. יש ביניהם מעין הסכמה לא מוצהרת: על זה לא מדברים.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים. רוב הקיבוצניקים לא הורגלו עד אז לחשיפה פומבית של חייהם, והתייחסו לסיקור כאל הוצאתה החוצה של כביסה פנימית-משפחתית.

בנימין נתניהו ממשיך לחזק את חמאס ברצועת עזה. בסירובו לאפשר לאנשי הרשות בסיוע כוח ערבי ורב לאומי לנהל את העניינים האזרחים, הוא מחזק את בעל הבית הקיים – חמאס.

מאות משאיות של אוכל וציוד אחר נכנסים לרצועה בכל יום. חמאס אחראי בפועל על חלוקת המזון והציוד. החלוקה נעשית על ידי שליחיו של חמאס, אנשי אונר"א הנשמעים להוראותיו ואינם מעזים לפעול בדרך עצמאית. מי שנותן לחם ואורז ומפיג רעב הוא השליט על האדם הצועד על קיבתו. הלחם הופך לנשק חזק שבאמצעותו חמאס משליט את חשיבתו על האנשים ומתעל את מעשיהם. אם אין חמאס אין לחם ואם אין לחם אין חיים.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג.