השיח הציבורי מתייחס לפסיקה החשובה של בית המשפט העליון בעניין עילת הסבירות סביב דוקטרינת התיקון החוקתי הלא־חוקתי כאילו מדובר בחלוקה בין שופטים שמרנים ושופטים אקטיביסטים; כאילו שמונת השופטים מתוך ה-15, שביטלו את התיקון לחוק יסוד השפיטה בעניין הסבירות – הם אקטיביסטים ואילו השמרנים הם "המאופקים" המתנגדים לדוקטרינה ואלו שקבעו שגם אם יש סמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, לא זה המקרה להתערב. על כך חשוב לציין שני דברים.

ראשית, לדעתי מסגור זה של שתי העמדות שגוי. הקביעה של שופטי הרוב – 12 שופטים לפחות (ואף 13 לפי קריאה מסוימת), לפיה יש סמכות לבית המשפט לפסול גם חוק יסוד היא קביעה שמרנית ביותר.

פרופ' רוזנאי הוא סגן דיקן בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, מנהל אקדמי משותף של מרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, אוניברסיטת רייכמן, ויו״ר משותף של הסניף הישראלי של הארגון הבינלאומי למשפט ציבורי. בעל תואר דוקטור במשפטים מה-LSE. תחומי ההתמחות שלו הם משפט חוקתי השוואתי ותאוריה חוקתית.

באוקטובר 1986 הופל מטוס פנטום ישראלי מדגם F4 מעל העיר צידון שבלבנון לאחר שאחת מהפצצות שנשא התפוצצה מתחת לכנף. בעקבות הפיצוץ נטשו הטייס והנווט את המטוס וצנחו בשלום אל הקרקע. אך בעוד שהטייס חולץ לישראל במבצע נועז תחת אש על ידי מסוק קוברה ישראלי, הצליחו אנשי ארגון אמאל, מיליציה לבנונית-שיעית תחת הנהגתו של עמד נביה בארי, לשים את ידיהם על נווט המטוס, רון ארד, ולקחתו בשבי.

כשנה לאחר מכן עוד קיבלה משפחתו של ארד מספר מכתבים מארד השבוי ואף תמונה; אלו היוו אישור לכך שעודו בחיים, וכן שהוא מוחזק בשבי הארגון. אך ניסיונות רבים להשיג מידע נוסף בדבר מיקומו של ארד העלו חרס.

ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה

אני כותב את הדברים הבאים בלשון זכר מטעמי נוחות ומשום שרוב המשרתים במערך המילואים גברים, אבל ברור לי שאישה בהחלט מתאימה לתפקיד זה, ויש נשים רבות במערך המילואים.

אני כותב כשאני כבר לא מילואימניק פעיל ואחרי שחרורי משירות כלוחם במילואים במשך שנים רבות, כולל שלוש פעמים תחת צו שמונה.

יהונתן כץ הוא מהנדס תוכנה, עובד בסטארטאפ. בן 41, נשוי ואב לחמישה ילדים. לוחם במילואים לשעבר.