בימים אלה של חודש הספר העברי אנו יכולים לראות את הפסיפס הישראלי במיטבו. ספרי הגות ושירה, ספרי לימוד והנאה, ז'אנרים מכל הסוגים: מתח, אהבה, היסטוריה, מחקר חברתי פוליטי או מדעי – לכולם יש מקום אצל עם הספר. עם ישראל מורכב מפסיפס אנושי מרתק, אך לא חשוב באיזה צד פוליטי הם נמצאים – אנשי ונשות הפוליטיקה בישראל מצליחים לפצל את העם למען שליטה ושלטון.

כאשר אני מחזיקה ספר בידי רוחי נפעמת. אני מתרגשת לפתוח אותו, וכמו במסע מרתק הוא נפרש בפניי עמוד אחרי עמוד, פרק אחרי פרק. מעניין ומלהיב לראות לאן יוליך אותי הכותב, אילו מחוזות תפרוש בפניי הכותבת. בין אם מדובר בהגיגי ליבו או במחקר שערכה – אין כמו להחזיק ספר חדש ביד ולהתפתח יחד אתו. כל ספר יעורר בי מחשבות ודעות. בין אם אסכים או אתווכח אתו בלבי, הוא יעורר לחשיבה, לדיבור, לשיח עם עצמי ועם אחרים, ואם ניתן גם לשוחח ולהתדיין עם הכותב.ת הרי זה משובח.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).

טיול לעשיית צרכים עם הכלב; הכלב לרוב שמח לצאת, חיכה לכך זמן רב וכשכש בזנבו ביציאה מהבית. כל בעל כלב נוקט בסגנון משלו: חלק מאפשרים רצועה חופשית יותר והכלב נע לכל כיוון ומרחרח, חלק מהדקים את הרצועה ולא מאפשרים יותר מדי חופש לחפש.

אך מתישהו, הכלב עלול למשוך חזק לכיוון השיחים, לרחרח בתשוקה מוגברת, לעתים אפילו להפיל את בעליו. ייתכן שמדובר בחתול שנעלם, ויתכן שהכלב יחזור עם פיסת לחם מעופשת.

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

מאות אלפי תושבי רצועת עזה חוצים בימים אלה את ציר נצרים צפונה. למרות ההצהרות של ממשלת נתניהו על ניצחון מוחלט, מיטוט חמאס, השמדה ועידוד הגירה.

מדוע זה קרה? מדוע חמאס עדיין שולט בעזה? איך הוא פשוט מוחק בבת אחת את כל הישגיה הצבאיים של ישראל? כיצד זה דווקא אנשיו מכוונים את תנועת הפליטים, שולטים באספקת הסיוע ההומניטרי, מנהלים מו"מ על החטופים מול קטאר, מצרים, ארה"ב וישראל ומשקמים את כוחם הצבאי והשלטוני בעזה?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

עד חזרת החטופים היום, ועוד לפני החטופים שצפויים לחזור בפעימות הקרובות, שלוש ועוד ארבע חטופות כבר שבו לביתן משבי החמאס. נרגשות, חיוורות, חלקן פצועות. הן נצפו על ידי העולם כולו צוחקות ובוכות בזרועות אימהותיהן אחרי מאות ימים של סבל, פחד ומצוקה.

בין הצופים באירוע המטלטל, שכמוהו לא היה כאן, יש בנות ובני נוער רבים שנחשפים למציאות העולה על כל תכנית ריאליטי או סטורי ברשתות החברתיות שראו אי פעם בחייהם הקצרים.

פרופסור יערה בר און, דקנית הפקולטה למדעי האדם והחברה, המכללה למינהל.

יום השואה הבינלאומי שחל השבוע מזמין אותנו לחשוב מחדש על המורשת של ניצולי השואה ועל האופן שבו סיפורם מתהווה כחלק מהמציאות הישראלית של היום. זהו יום שמחבר בין עבר כואב להווה מלא אתגרים, ומזכיר לנו את החוסן האנושי והיכולת ללמוד מהעבר כדי להתמודד עם ההווה והעתיד.

מאז ה-7 באוקטובר, מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרי טראומה קולקטיבית חדשים. במציאות זו,  המסורת של הטיפול הנפשי בניצולי השואה נושאת משקל רב של משמעות, הן במובן של החזקת העבר והלמידה ממנו, והן כגורם בעל השפעה ניכרת על ההווה והעתיד.

ד"ר דרור גולן הוא המנהל הקליני הארצי של עמותת "עמך" המטפלת בניצולי ובני הדור השני ומאז פרוץ המלחמה פתחה את שעריה בפני נפגעי טראומה מכלל האוכלוסייה.