המפעלים הפטרוכימיים ידועים כפוגעים בחיי אין ספור תושבים בצפון לאורך כל שנות קיומם. הם מזהמים את האוויר, האדמה, מי התהום, הנחלים, הים ועוד.

אין ספור החומרים המעורבים ומתהווים בתהליכי היצירה במפעלים הפטרוכימיים פוגעים בציבור עד מוות במחלות כמו סרטן, מחלות נשימה ועוד.  יש אשר נפגעו מיידית ויש שחלו לאחר שנים.

יורם ישראל הוא צייר. לשעבר חבר אגודת האומנים בחיפה. זכה ב-2001 בפרס "שטרוק" בציור שמן לאזור הצפון מטעם עיריית חיפה והאגודה "בית שאגאל". עבד בתעשייה והתמחה בתחום אטימת פריצות במפעלים פטרוכימיים.

יש איזו מידה של צביעות מתחסדת בדרך התנהלות הדיון בהצעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לבצע טרנספר של מיליון ושמונה מאות אלף ערביי עזה.
מי מאיתנו לא היה רוצה להתעורר בבוקר ולראות את חוף הים בעזה הופך לריביירה הצרפתית? בלי איום חמאסי מעבר לגדר? מי לא היה רוצה לטייל בסיני ולצפות בתנופת בנייה של מאות אלפי בניינים חדשים לקליטת האוכלוסייה הפלסטינית? איזה חלום ורוד.

מי לא היה רוצה להתעורר ולראות את חוף עזה הופך לריביירה? בלי איום חמאסי מעבר לגדר? לטייל בסיני ולצפות בתנופת בנייה של מאות אלפי בניינים חדשים לקליטת האוכלוסייה הפלסטינית? איזה חלום ורוד

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

למחנה הליברלי לא תהיה תקומה, לא חברתית, לא מוסרית ולא אלקטורלית, אם לא ישתף פעולה עם המפלגות הערביות ואם יתעקש להמשיך ולהתעלם מכ-20 אחוז מאזרחי המדינה השותפים למאבק על דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם מול הימין הדורסני.

ראשי האופוזיציה נמנעים מכל תיוג או אפילו מראית עין של שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, שמודרות דרך קבע ממפגשי ראשי האופוזיציה הנערכים בהזדמנויות שונות. בדומה לחלקים נרחבים מהתקשורת הישראלית, גם באופוזיציה מקבלים ערבים – רק אם הם "ערבים טובים". היינו, כאלה המהדהדים את הנרטיב הישראלי-ימני, כמו יוסף חדאד, ולא ערבים שלצד אזרחותם הישראלית ורצונם להשתלב כאן, רואים בעצמם חלק מהלאום הפלסטיני.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.