"היינו זקוקים להנהגה נשית שתישיר מבט למציאות ותכיר בכאב, לא תכחיש ולא תשקר. שתילחם על החיים ולא על הפוליטיקה […] ואם היו לנו יותר נשים במוקדי ההחלטות, כבר היינו מקבלים בחזרה את כל החטופים […] לאורך הדרך הזאת פגשתי נשים אמיצות שקמות ומתנגדות לגורל שהממשלה גוזרת עלינו, אמהות שנאבקות עד הקצה – ואפילו מעבר לו […] תמו הזמנים בהם משתיקים אותנו, אנחנו לא מחכות יותר שמישהו יכריע את גורל הילדים שלנו".

את הדברים מעוררי ההשראה נשאה עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, בהפגנה ליד הקריה, ב-8 במרץ – יום הנשים הבינלאומי. דבריה החשובים והכואבים משקפים באופן אינטואיטיבי את התובנה אשר לה בסיס מחקרי ועיגון משפטי ובינלאומי – הסיכוי להסכם מדיני וביטחון אזורי גדל, כאשר נשים מכל קבוצות האוכלוסייה הן חלק מרכזי בהובלת תהליך המו"מ וההחלטות הפוליטיות.

אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי, היא עורכת דין ופעילה פמיניסטית, אשר כיהנה במגוון תפקידים במגזר הציבורי ובחברה האזרחית. אלה מובילה משנת 2019 את העמותה, המקדמת שוויון וצדק לנשים עבור נשים הסובלות מאפליה כפולה מסיבות חברתיות, גיאוגרפיות, לאומיות, אתניות וכלכליות.

חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.

טבח שבעה באוקטובר והמלחמה הנוראית שפרצה בעקבותיו זימנו ועודם מזמנים מבחנים קשים ואתגרים מורכבים ליושבות וליושבי הארץ הזו. בתוך המציאות החשוכה שבה מצאנו את עצמנו, מהר מאד התגלו נקודות אור של אנשים ונשים מכל חלקי החברה. אלה שבאופן מיידי ואינטואיטיבי בחרו לקום ולפעול למען אלו שהיו זקוקים לתמיכה וסיוע. והיו גם את אלה שראו את ההזדמנות לחבר בין קהילות שונות ובהן החברה הערבית והיהודית.

תוך ימים ספורים מהמתקפה הקשה, הקמנו עם ארגונים נוספים חמ"ל משותף ברהט – נשים וגברים יהודים וערבים שעבדו יחד, כתף אל כתף, לסייע למשפחות משני צדי המתרס. אספנו תרומות, גייסנו מתנדבים, והעברנו אלפי סלי מזון למשפחות שנפגעו בשבעה באוקטובר – יהודיות וערביות כאחד.

חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.

אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי, היא עורכת דין ופעילה פמיניסטית, אשר כיהנה במגוון תפקידים במגזר הציבורי ובחברה האזרחית. אלה מובילה משנת 2019 את העמותה, המקדמת שוויון וצדק לנשים עבור נשים הסובלות מאפליה כפולה מסיבות חברתיות, גיאוגרפיות, לאומיות, אתניות וכלכליות.

יש להטיל ספק ביעילותה של ועדת חקירה ממלכתית כוללת לחקר האירועים שקרו החל מה-7 באוקטובר. הוועדה לבחינת כישלון ה-7 באוקטובר צריכה לבחון היקפים עצומים של חומרים ולגבות עדויות, והדבר עשוי לקחת שנים.

היקף האירוע גדול, וועדה אחת לא תוכל להתמודד עם האתגר ויהיה צורך לפצל את האחריות. זה הופך לפרוצדורה משפטית ארוכה ומתישה. ולכן, ראוי בשלב ראשון למקד את המאמצים בחקירת האירועים שהובילו למלחמה עד מועד פריצתה. אין ספק כי הניהול המופקר של המערכה הוא נושא לבדיקה בפני עצמו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

התקופה הנוכחית מתאפיינת בלחצים כבדים על בתי הספר הממלכתיים, בעיקר בשלושה תחומים: החינוך הממלכתי זוכה לתקציבים נמוכים יחסית לתקציבים הניתנים לבתי הספר הדתיים למיניהם, חל בו איסור על חשיבה עצמאית בנושאים מרכזיים של המציאות הישראלית ועל הזמנת מרצים בנושאים אלו לבתי הספר, ועולה בו הדרישה לאפשר פעילות דתית פומבית לתלמידים. אני מבקש להתמקד בתחום האחרון מבין השלושה בבתי הספר היהודיים.

העשורים האחרונים יצרו בלבול ואי-בהירות לגבי אופיים של בתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים. לא ברור מהי זיקתם של משפחות התלמידים בהם למסורת היהודית ולדת היהודית, או מאידך לחילוניות. 25 שנותיה של המאה ה-21 בבתי הספר הללו החריפו את הבעיות הללו.

ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.

למה לא קטאר? כי קטאר היא סוכנת כאוס, לא רק במזרח התיכון, אלא גם באירופה ובארצות הברית. היא רואה את ייעודה בהפצת אנרכיה בעולם, כדי לקדם את שלטון האחים המוסלמים במזרח התיכון ומעבר לו.

כאשר אנו רואים את האנרכיה בישראל, אנו תוהים אם היא איננה המשך של הסער הערבי, אשר הביא לשלטון של האחים המוסלמים בטריפולי, לוב, את הנשיא מוחמד מורסי במצרים, ואת מוחמד אל-ג'ולאני בסוריה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.