סיסמת ה"יחד ננצח" שהופיעה בימים הראשונים של המלחמה, זכתה ועדיין זוכה לפופולריות רבה בציבור. זאת מכיוון שהיא מצליחה לתת מענה לתחושות חוסר האונים והמצוקה שאחזו באזרחי ישראל.
הקשר החזק של שותפות הגורל והעוצמה שבהתלכדות למחנה אחד מעצימים את היחיד, ומעניקים לו משענת בטוחה ונחמה שהוא זקוק לה כל כך. הוא לא לבד, הוא חלק ממשהו גדול יותר, משהו בעל שורשים ומשמעות היסטורית, שגובר על הרגע. בנוסף, האמונה בצדקת הדרך, והתקווה לימים טובים יותר, נותנים לו כוח להחזיק מעמד ולהתגבר על המכאובים.
מרדכי לוי הוא ד"ר למדע המדינה ומרצה במכללת עמק יזרעאל. תחומי המחקר וההוראה שלו עוסקים בזהויות פוליטיות, שפה פוליטית ובדמוקרטיה הישראלית. רואה את המילה הכתובה כפלא אמיתי, ומאמין בכוחה לעיצוב פני החברה.
הקרב האחרון על עמק השלום
אחת ההחלטות הבסיסיות כשמציירים גרף היא הממדים שלו, והסקלות של הצירים, כלומר מה הממדים האלה מייצגים. מקובל להשתמש במלבן שהרוחב שלו גדול מגובהו. בהרבה מקרים הציר האופקי מייצג את טווח הזמן שמתעניינים בו. הציר האנכי מייצג את הגודל שאחריו רוצים לעקוב בתקופת הזמן הזו. הסקלה נקבעת בין 0 לבין הערך הגדול ביותר, או לפעמים בין הערך הנמוך לגבוה.
אבל יש מקרים שהסקלה היא בעצם כל הסיפור. במקרים כאלה אפשר להשתמש במלבן אנכי. וכדי להדגיש, אפשר גם לתת לגרף לפרוץ מהמלבן שלו. בתקופה האחרונה היו כמה דוגמאות של מספרים שחרגו מכל מה שהכרנו קודם.
דרור פייטלסון הוא פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. אספן של כל מיני דברים, ובפרט של נתונים, מספרים, ופסלוני צבים. שואף להקשות על מי שמנסה לרדד ולהטות את השיח הציבורי על ידי טענות בלתי מבוססות והפצת פייק ניוז. מאמין גדול בכך שיכול להיות כאן הרבה יותר טוב.
הלחימה בחזית הצפונית נמשכת כבר למעלה מארבעה חודשים, במסגרת "כללים בלתי כתובים", שמונעים הסלמה רחבה יותר. אלו מבוססים על אינטרס אמריקאי ברור ואסרטיבי, המדגיש את ההכרח למנוע פתיחתה של חזית נוספת, ולמעשה גם על אינטרסים דומים של שני הצדדים הניצים.
בהקשר זה, וושינגטון פועלת במרץ לקדם מהלך מדיני, שבמקרה הטוב יוביל להפסקת אש, ובמקרה הפחות טוב ישמור לפחות על המתכונת הקיימת. השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הניח על השולחן מתווה אפשרי לסימון הגבול היבשתי בין ישראל ולבנון, ונסיגה של כוחות חזבאללה צפונה מן הגבול, ומקווה בכך לשחזר את הצלחתו סביב הסכם הגבול הימי.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
"יעבור זמן עד שנפסיק להלקות את עצמנו על האדישות, חוסר תשומת הלב ועל כך שנאחזנו בסיפור שסיפרנו לעצמנו, שרוב הזמן אנחנו חיים בגן עדן"
בן 42 מקיבוץ ניר עם, מסעדן, אב לשלושה. פונה לתל אביב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם























































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם