ד"ר חן צודק בכל מה שנכתב במאמרו המאלף. רק שלביבים שקרניהו היו שני מורים פוליטיים מעולים – האחד, דוד בן גוריון. השני, מנחם בגין. מהדיקטטור בן גוריון לקח ביבים שקרניהו את "יום אחד תהיה לי מדיה" – העתון ישראל היום (2006) כתעתיק מושלם של העתון דבר. ערוץ 14 (2020) וערוץ איי 24 ניוז (2024) כתעתיקים מפותחים של קול ישראל בשנות החמישים על שלל ערוציו כולל השידורים לעולים שהיה ממש מחלקה במשרד ראש הממשלה של בן גוריון. מבן גוריון לקח את שליטת האשה שלצידו (אז פולה שלא היתה אהובתו המועדפת של בן גוריון, היום שרה שכפתה את עצמה על ביבים שקרניהו) במינויים פוליטיים, בטחוניים (הועפו אז רמטכ"לים כמו דיין וידין שלא התיישרו עם בן גוריון) ומדיניים. מהדיקטטור בן גוריון לקח ביבים שקרניהו גם את השליטה המוחלטת במנגנון המפלגתי. מהדיקטטור בן גוריון לקח ביבים שקרניהו גם את ההסתה כנגד יריבים פוליטיים – לזאב ז'בוטינסקי קודמו של מנחם בגין בהנהגת הימין הישראלי קרא בן גוריון "ולדימיר היטלר". ממנחם בגין עצמו התעלם בן גוריון בהקטנה מכוונת כשסירב לנקוב בשמו וקרא לו "האיש היושב לצידו של ד"ר יוחנן באדר". מהדיקטטור בן גוריון לקח ביבים שקרניהו את הריגול האקטיבי ואת בניית התיקים נגד יריבים פוליטיים, למשל פרשת אמצעי ההאזנה ששתל השב"כ במשרדי מפ"ם, מפלגת הפועלים המאוחדת יריבתה ולעיתים גם שותפתה של מפלגתו של בן גוריון, מפא"י, בקואליציות שהקים. מבן גוריון ומבגין לקח ביבים שקרניהו את הקשרים עם בעלי ההון היהודים מחו"ל, ואת הלבנת ההון שהבריחו ממדינותיהם לטובת חירות ומפא"י – זכורה התמוטטות בנק ארץ ישראל בריטניה בשנות השבעים ששימש למעשה כקופה הבלתי חוקית של קרן תל חי – זרוע התרומות של חירות/הליכוד. מבן גוריון לקח ביבים שקרניהו את "זרוע המכות" – זרוע של בעלי אגרוף שכל מטרתם להכות יריבים פוליטיים – בימי בן גוריון קראו להם "פלוגות הסדרן של הפועל". היום קוראים להם איציק זרקא ורמי בן יהודה כשם קוד – ויש עוד אנשי אגרוף בשליחות ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו שהיכו בשנתיים האחרונות את פעילי המחאה.

מר נתניהו נבחר וימשיך להיבחר על ידי רוב הציבור בישראל, לא בגלל כישוריו בניהול משא ומתן (שעליהם אפשר לקיים דיון..), אלא בגלל שהאידיאולוגיה של השמאל (כולל 'המרכז') מאז ימי 'המזרח התיכון החדש' של רבין ופרס ועד היום בנויה על הזיות ועל תכניות התאבדות לפרקים. אפשר בהחלט לנצח את מר נתניהו בקלפי אם תוצג מולו אלטרנטיבה לאומית וימנית יותר, דוגמת רחבעם זאבי בזמנו, ובזמננו אולי גיורא איילנד הוא האיש שיוכל לייצר את האלטרנטיבה. אבל לשם כך השמאל יצטרך לחזור לימי בן גוריון שהיה יותר מיליטנטי מהרב כהנא.

נתניהו היה בדרגת סרן, מפקד צוות בסיירת מטכ"ל – מכובד, אבל זה לא הרבה יותר מחפ"ש. במסגרת הצבא לא פיקד על יותר מקומץ אנשים, לא היה מפקד של יחידה כשלהי, לא מילא שום תפקיד משמעותי במטכ"ל של צה"ל ולכן לא היה שותף בהתוויית אסטרטגיה כלשהי. לא היה שר בטחון, לא מילא שום תפקיד אזרחי במכוני בטחון. "ההבנה" שלו בלחימה בטרור היא כולה מדומיינת ותוצר תדמיתי. המשאים ומתנים העיקריים שניהל בחייו הם להקמת הקואליציות שלו, שבהם מן המפורסם שהיה מבטיח כל מה שצריך וגם מה שלא צריך כדי שהצד השני יחתום ויבטיח את שלטונו.