בין מקבלי ההחלטות קיים קונצנזוס, כי אחרי אירועי השבעה באוקטובר תקציב הביטחון צריך לגדול. לאחרונה דווח כי לאחר כמה שבועות של עיכובים, נוכח חילוקי דעות בין משרדי הביטחון והאוצר – הוועדה החיצונית לבחינת הגידול בתקציב הביטחון בעקבות המלחמה קורמת עור וגידים. נאמר כי הוועדה תגיש תוך 8 שבועות את המלצותיה לגבי התקציב לעשור הקרוב ולגבי גודלו של הצבא במלחמה.
שאלת תקציב הביטחון היא כבדת משקל עבור החברה הישראלית. בעקבות אירועי השבעה באוקטובר איבדו אזרחי ישראל את תחושת הביטחון הבסיסית. גם כיום, ארבעה חודשים אחרי האירועים המחרידים, 134 אזרחים מצויים עדיין כחטופים בידי חמאס בעזה ומאות אלפים מפונים מבתיהם בדרום ובצפון הארץ.
ערן פלג הוא אסטרטג השקעות וחוקר כלכלה פוליטית. לשעבר מנהל השקעות ראשי בחברת ניהול השקעות גלובלית. עוסק בייעוץ פיננסי, וכן במחקר אקדמי על תהליך הדיגיטליזציה של הכסף במסגרת התכנית הבין-תחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.
אילון מאסק, האיש העשיר בעולם לפי דירוגי פורבס ובלומברג מזרים עשרות מיליוני דולרים לקמפיין של דונלד טראמפ כהשקעה בחברותיו. למאסק עניין רב להשפיע על הרגולציות ועל החקיקה בארה"ב. ביחד עימו פועלת קבוצת טק-ביליונרז, ששואפת להפוך את ארה"ב למונרכיית טכנולוגיה.
* * *
הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024 עלולות להיות הבחירות האחרונות בהיסטוריה של ארה"ב, במידה שדונלד טראמפ לא יזכה בהן – כך טוענים דונלד טראמפ ותומכו החדש והעשיר ביותר, אילון מאסק.
יעקב צלאל הוא עיתונאי
במסגרת חוק ההסדרים, מקדם משרד האוצר שני שינויים דרקוניים לגבי מיסוי רווחים צבורים של חברות מעטים (חברות בהן המניות והשליטה בידי קבוצה קטנה של יחידים): הטלת מס חדש בשיעור של 2% על רווחים צבורים, והחמרת מנגנון חלוקה כפויה של מחצית מהרווחים הצבורים.
על פי החקיקה המוצעת, האוצר עושה "הבה ונתחכמה לו". הוא מבקש לגבות מחיר מחברות שאינן מחלקות את רווחיהן כל עוד הם לא מושקעים בנכסים עסקיים, ומתייחס אליהם כאל הלוואה. בגינה הוא מבקש "מס ריבית" בשיעור של 2% מדי שנה. כל זאת בניגוד למודל המיסוי הדו-שלבי של מיסוי חברות בישראל.
ד”ר מיכאל בריקר הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר. מיכאל שותף בקבוצת המיסים של המשרד, ולו ניסיון ייחודי אותו רכש בתפקידיו הקודמים כיועץ משפטי וכמנהל תחום המיסוי, חבר הנהלה ודירקטור בחברות ציבוריות ופרטיות.
עו"ד אלדר בן-רובי הוא שותף במשרד עורכי הדין מיתר, ושותף בקבוצת המסים, קרנות ההשקעה והלקוחות הפרטיים במשרד. מלווה את היבטי המס ברבות מהעסקאות הגדולות בישראל, קרנות ההשקעה הגדולות ומשפחות עתירות הון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פגם נוסף של ההצעה המסובכת היא שחברות שלא תחול עליהם החקיקה החדשה – לא חל עליהם כלום. מימון המלחמה לא חלה עליהם. המס שישולם על ידם בשנת 2025 יהיה באותם שיעורים ובאותם כללים שהיה בשנת 2023. תוצאה כזאת היא גם מסובכת וגם עקומה. ואפשר פשוט וישר. פשוט וישר זה להעלות את שיעור מס החברות, פשוט וישר זה להעלות את שיעורי המס על יחידים (מדרגה נוספת גבוהה מ 50%). אבל למה פשוט ואחיד שאפשר מסובך עם פגמים ? לפעמים, כך מניסיון של חקיקה לאורך השנים, המסובך והעקום, נעשה בכוונה תחילה כדי שלא יצא לפועל.
לאחרונה פורסם דו"ח של התכנית הלאומית למדדי איכות ברפואה, הסוקר את שנת 2023, ומתאר מציאות מדאיגה של פערים בבריאות בין אזרחי ישראל הערבים והיהודים. הדוח מצטרף לדוח אחר של משרד הבריאות: "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו", שפורסם בפברואר האחרון ומתייחס לשנת 2022, ומתאר מציאות דומה.
כל זה לא חדש, זו המציאות העקבית והמרה המשתקפת פעם אחר פעם מדוחות המדינה, החברה האזרחית והמגזר העסקי. עולה מהם כי אזרחי ישראל הערבים בריאים פחות מהיהודים. תוחלת החיים נמוכה יותר, שיעורי תמותת התינוקות והתמותה ממחלות לב גבוהים יותר, וכך גם שיעורי השמנת יתר, סוכרת ועישון. במקרים מסוימים, למרות ירידה כללית בשיעור התחלואה בסרטן המעי גס למשל, שיעורי התמותה ממחלה זו בחברה הערבית נותרו בעינם.
עו"ד מוראד מפרע הוא יו"ר הפורום לקידום הבריאות בחברה הערבית.
שתילים מאזורי המלחמה משגשגים על גג במרכז תל אביב
"יותר ויותר כותבי עברית לא חיים בישראל ומספרם הולך וגדל"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
קודם כל, זה ביזיון שבוחרים שני רבנים כאשר אין צורך אפילו באחד. אבל אם כבר, אז בואו נכניס קצת פלפל ונמנה גם רב ראשי רפורמי, רב ראשי קונסרבטיבי, ורב ראשי חילוני – תחשבו איזו סמטוכה נפלאה תהייה כאשר כולם מצביעים על כולם כולל על ארבעת המועמדים של הכתות האחרות. כמה דילים ודרמות ניתן לייצר לתוכנית הריאליטי הזו.
בידור להמונים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם











































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שאלות מקדימות:
1. האם ההנהגה רציונלית או משיחית מושחתת?
2. האם הסכנה הבטחונית קיומית ומחייבת השקעה בקנה מידה אחר, או האם היא מיוצרת בגלל אידיאולוגיה או מניעים פוליטיים? אישיים?
3. האם יש נכונות לבחון ולנסות לקדם חלופות שמייצרות ביטחון באמצעים לא צבאיים/כוחניים? בנוסף להם?
4. האם קונספציה שהשקיעה שנים מליארדים בהכנה למלחמה אזורית, בפרט מול מעצמה רחוקה, מחויבת המציאות וניתנת לביצוע? ואם המעצמה ההיא כבר גרעינית ובעיה של מדינות רבות, האם מספיקה הרתעה חזקה מאוד והתמקדות בייצוב ביטחון גבולות?
5. כמה חוסר ביטחון מייצרות השחיתות ופונדמנטליזם? מה המחיר של עצירת השחיתות והפונדמנטליזם? מי מוכן לייצר או לכפות ביטחון באופן זה?
6. מה העלות האלטרנטיבית להעדר הסכמים? מה מחיר השמדה והרס ושליטה במיליונים בשטחים בעזה? איו"ש? חלקים מלבנון? בידוד? סנקציות/אמברגו, סוף לשיתופי פעולה וקיצוץ סיוע?
7. מה התועלת של כלכלת מלחמה? של יצוא נשק? ביחס לאובדן השקעות אחרות ואי התמקדות בתוצר אזרחי לא בטחוני?
8. מה החסכון בתקציב בטחוני ומה הרווח התעסוקתי/למשק בהכנסת משתמטים ומשתמטות למעגל השירות והעבודה? בצמצום פריסת הצבא והתשתיות להתנחלויות? בהסתת תקציבי בטחון לפיתוח פנים ופיתוח שת"פים אזוריים כדי לייצר מפגשי אינטרסים?
9. מה היכולת לשאת בהגדלת תקציב הביטחון, אם ההשקעה בתחומים אחרים לא מנוהלת באופן שמגדיל פיריון וצמיחה לטווח ארוך בתחומים אחרים? אם התעסוקה וההשכלה במשק מנוהלים באופן רחוק מאופטימלי? אם הדירוג יורד ועסקים קורסים ואזורי גבול נטושים ורבבות עקורים? אם המגמות הדמוגרפיות מונעות שגשוג בלי שינוי מהותי בחינוך ותעסוקה?
10. מה אם יש גורמים שרוצים להחליש ולשעבד את מעמד הביניים, להכפיף את חוקי המשחק לליברטנים/מליארדרים/מושחתים, לרמוס את אנשי המקצוע הישרים, להעביר את ההון לידיים בודדות ומקורבים ולמכור לזרים, אגב מצב חירום תמידי, ושתישרף המדינה?…
מי יקום לשנות?
צעדים קונקרטיים, עכשיו?!