תסריט דמיוני או אולי לא כל כך – חיילי צה"ל בסיוע השב"כ מאתרים במסתור בעזה את הרוצחים שירו בראשיהם של ששת החטופים הישראליים. אם המחבלים פותחים באש, חיילי צה"ל מחסלים אותם במקום.

אבל אם לחילופין הם נלקחים בשבי, מה עושים אתם? לשלוח מפלצות כאלה למאסר במחנה תימן או להעמידם לדין? היות שגזר הדין המתבקש במקרה כזה הוא מוות, ישראל במבוי סתום. החוק הותאם לטיפול בנאצים ובעוזריהם וזה אפשר להוציא את אדולף אייכמן להורג. חוק השיפוט הצבאי מאפשר לבתי דין צבאיים לגזור עונש מוות על מחבלים, אבל עד היום זה לא נעשה.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

בין שלל המילים שעלו לגדולה מאז פרוץ המלחמה, שמור מקום של כבוד למילה "לנרמל". מייד לאחר ה-7/10 הכול היה נורא. אך תוך זמן קצר, נרמלנו.

כבר מאות ימים שהחטופים בשבי חמאס, ואנו נרמלנו. חטופים נהרגו על ידי הפגזות וכדורי צה"ל, וגם זאת נרמלנו. חודשים ארוכים אנו חיים תחת מטחי טילים – נורמלי. טילים מתימן הבנויים מג'חנון והמתודלקים בחילבה מעירים אותנו כל לילה – נירמלנו.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

מעולם לא סיפרתי את הסיפור על שושנה. הוא היה שמור בתוך ליבי, נעול וחתום. סוד. היה נדמה לי ששכחתי ממנו לחלוטין, עד שלאחרונה אני נזכרת בו יותר ויותר.

אני לא יודעת למה, אולי בגלל שהגעתי לגיל שמסתכלים בו אחורה על החיים ומסכמים פרקים, או אולי בגלל תהליך העבודה על הפודקאסט שבו אני מדברת על נושאים שונים מזווית אישית, אבל זה בעצם לא משנה.

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.

לאחרונה הזדמן לי לצפות בנטפליקס בסדרת בישול קוריאנית, "מלחמת המעמדות הקולינרית" שמה.

ההיכרות עם סדרות קוריאניות ועם תרבותה של המדינה הזו חיבבו עלי את הקוריאנים מאוד. על כן, למרות הסתייגותי מריבוי סדרות הבישול על המרקע והימנעותי המוחלטת מלצפות בהן, הצפייה באירוע זה שהיה קוריאני מתחילתו ועד סופו, ריתקה אותי למסך.