בימים אלה חזרתי מכנס אקדמי קצר בבריסל, אליה אמור הייתי להמריא עם מטוס של חברת Air Brussels השייכת לקבוצת לופטהנזה. ואולם, בגלל המלחמה בצפון והאיומים על המרכז ביטלה גם חברת לופטהנזה, בדומה לחברות טיסה אחרות, את פעילותה בארץ. נאלצתי להזמין במקום זאת טיסה של אל על לאמסטרדם (שעלתה כמעט פי שתיים ממחיר הטיסה הישירה לבריסל), ומשם להמשיך ברכבת.
הטיסה אמורה הייתה לצאת בשש בבוקר, ועל כן הזמנתי באמצע הלילה מונית מגבעתיים לנתב"ג. נהג המונית ביקש מייד ש"נסגור" על מחיר של 180 ש"ח. בתאורה הנכונה אני אמנם נראה צעיר מכפי גילי אבל לא עשו אותי אתמול.
ד"ר יונתן אילן, מרצה בכיר וחוקר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן. תחומי מחקר עיקריים: התרבות הויזואלית על שלל גווניה (ובמיוחד צילום, טלוויזיה); חדשות וייצורן (ובככל זה ארגוני חדשות בזירה המקומית והבינלאומית); ארגוני מדיה
המגזר הימי, המהווה כ-90% מהסחר העולמי, עובר מהפכה דיגיטלית מקיפה. מערכות אוטונומיות, רשתות חיישנים, תקשורת לוויינית מתקדמת, ולאחרונה גם בינה מלאכותית (AI) – כולן מוטמעות בכלי שיט ונמלים בקצב מסחרר.
עם זאת, בעוד הטכנולוגיה דוהרת קדימה, הרגולציה בתחום הסייבר הימי מדשדשת הרחק מאחור, ומותירה את עורק החיים של הכלכלה העולמית לא מוסדר ופגיע למתקפות.
אילונה דרוזדוב הינה מומחית לביטחון ימי ויחסים בינלאומיים עם ניסיון מעל 12 שנים בעבודה במגזר הציבורי והפרטי עם שילוב אסטרטגיה, פיתוח עסקי וקשרי חוץ. בעלת ניסיון בפיתוח וניהול פעילות ברמות G2G ו-G2B, השתתפות בתהליכי מו"מ ברמה הבינלאומית, פתרון משברים מקצועיים והובלת שינויים במדיניות. חברת פורום דבורה.
העינויים הפיזיים והנפשיים שעברו שורדי השבי, וככל הנראה עוברים עדיין על החטופים שנשארו בידי שוביהם במנהרות חמאס, אולי אף ביתר חומרה ואינטנסיביות – העינויים כפי שהם משתקפים בדוח משרד הבריאות שהועבר לאו"ם – הם כמו סכין המפלחת את הלב.
על הכוויות שהוטבעו בבשרם כדי לסמן אותם, על התקיפות המיניות ומעשי האונס החוזרים ונשנים בנשים ובגברים, על המעשים המגונים והפגיעות המיניות גם בילדים קטנים, על ההרעבה המכוונת, הקשירות, ההצלפות, ההתעללויות, תחושת החנק וחוסר האוויר, ההיגיינה הלקויה על הזיהומים והמחלות שגרמה להם, על ההתעללות הנפשית שהותירה פוסט טראומה קשה, על הסבל שלא נגמר, גם היום – חמישה עשר חודשים אחרי שנחטפו לעזה.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
"בעיית זליגת הנשק החמירה מאז מתקפת חמאס (שבעה באוקטובר 2023). יש אמנם מודיעין, יש לא מעט תפיסות – גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי – אבל כמות הנשק שיש ברחובות היא עצומה. כמה שאתה תופס – רימונים, מטענים, רובים, קלצ'ניקובים – זה רק טיפה בים".
מאחורי הדברים האלה עומד ניצב יגאל בן-שלום, ראש האגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל ומי שהודיע לאחרונה על פרישתו מהמשטרה, בראיון שנתן לכתב העת "מבט-מל"מ" (כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין), בחודש אוקטובר האחרון, בגיליון לציון שנה לעקידת אוקטובר. והוא ממשיך ומתאר:
חיים שדמי עושה סרטים, כותב ספרים והרבה שנים שהוא עיתונאי (לרוב בפרינט או בכתובה, אבל גם בטלוויזיה). הוא פיראט ממייסדי חבורת הקריים-מיניסטר גאנג ובסוף יפליג בנחת אל האופק, אבל עד אז – יש לו כמה עניינים לסדר
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
העובדה הכי מעניינת היא שלעבריין המס והבנייה גולדקנוף או בשמו הראוי לו יבכה דארקנוף (והוא יבכה, כמה שהוא עוד יבכה) המתעמר הסדרתי בעובדיו ובעובדותיו ברשת החינוך הפרטית שלו יש טמבלויזיה בחדרו במשכן הכנסת. השיקוץ, צלם בהיכל אצל בכיר עסקני כת הגערר? טלויזיה, אתם השתגעתם? מה הפרק הבא, ויתור על ארגון המחבלים והטרור של הטלפונים הכשרים? כאילו שאנחנו לא יודעים שכל עסקן חרדי מחזיק שני טלפונים, אחד כשר והשני טלפון טרף עם אינטרנט (טפו, תועבה!) ובעניין צביעות אצל חברי הכת החרדית, נזכיר סיפור נשכח מהעבר על אחד משה גפני (יו"ר ועדת הכספים הנצחי בשבילכם) שנצפה הולך לזונות בחוף תל ברוך.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






























































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איך שרה פעם מרגלית צנעני (מרגול) בלהיט נושן: "הופה, פה זה לא אירופה, פה מזרח תיכון ישן". ישרהל היא מדינת קומבינות ושחיתות משחר ימיה, והפעם הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו לא אשם בזה, לא הוא התחיל. היהודים נרדפו משחר ההסטוריה וכמי שתמיד נלחמו על חייהם בגולה היצר החזק ביותר שפיתחו, גנטית, הוא יצר ההישרדות. כלומר שוחד לאיש השלטון הזה במדינה הזו, וגם לאיש השלטון הזה במדינה ההיא, וכך הלאה. כפי שמתאר יפה חיים חפר בשיר השר משה מונטיפיורי את הענקת הבקשיש לפחה התורכי הנבזה. ומכיוון שאלו שהצליחו להישרד, הצליחו במשימתם הרי שגם עם עלייתם לארץ ואחר כך מדינת ישראל הם לא שינו את דרכי ההישרדות שלהם, רק שהפעם כלפי השלטון הישראלי. וכך הישראלים גונבים, משקרים, מתחמנים, משחדים, מקבלים שוחד וטובות הנאה – עד לראש הממשלה הנצחי שלהם. פעם היה בזמר המזרחי (ים תיכוני או ישראלי מסולסל) אמרגן בשם "קומבינה הפקות" וזו כל התורה כולה בשתי מילים.