ב-27 בדצמבר מלאו 99 שנים ללידתו של משה ארנס, מי שהיה, בין השאר, שר הביטחון ושר החוץ בממשלות ישראל,  וב-7 בינואר ימלאו 6 שנים לפטירתו. המועדים לא עגולים אך נוח להיתלות בימים שביניהם כדי להזכיר פוליטיקאי הגון, שהביא עלינו את בנימין נתניהו.

ארנס נולד בליטא וגדל בלטביה. כמו בן טיפוחיו הוא התבגר בארה"ב, היה בית"רי ולמד ב-MIT, מוסד אקדמי נחשב ליד בוסטון (ולימים ממרכזי המחאה נגד ישראל). השוואה בין אנשים לא יכולה להיות מדויקת. אך בכל זאת, להבנתי, כאן מסתיים הדמיון ביניהם.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

הצבא המוסרי בעולם מנהל מאבק משפטי נגד משפחתו של יונתן שמריז ז"ל, שגויס למילואים ב-7/10 אך לא הספיק לעלות על מדים כי נחטף, ונהרג בשוגג מאש חיילי צה"ל בעזה עת ניסה לברוח משבי המחבלים. צה"ל מסרב להכיר בו כחלל צה"ל.

הצבא המוסרי בעולם מסרב להכיר בנווט חיל האוויר אסף דגן ז"ל כחלל צה"ל למרות שבמשך שנים בעת שירותו סבל מפוסט טראומה שנגרמה תוך כדי ועקב השירות. טראומה שהביאה להתאבדותו בדרך לעוד יום מילואים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.