המלחמה בעזה העלתה מחדש לדיון את הנושא הכאוב והסבוך של גיוס החרדים לצבא. כאשר רבים כל כך מחרפים את נפשם, וכאשר הנטל על הציבור המשרת עומד לגדול עוד יותר, העובדה שחמישית מהאוכלוסייה היהודית מתחמקת מגיוס – לא רק אינה מתקבלת על הדעת אלא פשוט בלתי אפשרית יותר.

קשה מאוד למצוא מקבילה בהיסטוריה של האומות למצב כזה – שיש צורך בצבא, שיש גיוס אוניברסלי באופן עקרוני, ושקבוצה אחת כה גדולה משתמטת. ספק אם היה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

האיש המכונה ראש הממשלה מככב בהצגת חייו. המדינה קרועה והוא מקונן על עצמו. זה תמיד עליו. לא טוב לו הזמן הזה, כל היום אבלים ושכולים ומוחים, והעם עומד קרוב מדי וזה לא נעים לו.

כמה אפשר להעמיד פנים וללבוש את ההבעה היחידה שיש לו בארסנל חוץ מעפעפיים שמוטים במאמץ לפקוח עיניים – ההבעה הקפואה, המעושה? והוא עוד אחד שלא מצליח לפקוח עיניים גם אם מושכים בדש בגדו. ומשכו, אוהו כמה שמשכו, אבל הוא חשב שזו שרה, והוא רגיל לשתוק כשהיא מושכת. מה הפעם? זאת כמו העם, כל הזמן תלונות. אכלו לי שתו לי.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

לא צריך להיות מומחה ביחסים בינלאומיים כדי להבין שחלה התדרדרות חמורה במצבה של ישראל, מעין סופה חזקה המתרחשת עלינו מכל עבר, ולדעת שהנזק הנרחב יורגש לאורך זמן.

מה עושים? לכתחילה ייאמר שישראל ויהודים הם מיעוט זעום בעולם. מולם ניצבת עוינות מובנית בקרב מוסלמים וערבים רבים ולצדה אנטישמיות. גם כאשר היא לא ניכרת מעל פני השטח, היא תמיד מבעבעת מתחתיו.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות להאחר התפרקות ברה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.