שנה אחרי הקמתה של המחאה למען הדמוקרטיה הישראלית, ניסיון המהפכה המשפטית והחורבן ששניהם הותירו, מחזקים שבעתיים את ההבנה של עד כמה חשוב המחנה הליברלי בישראל ועד כמה מסוכנת הממשלה הנוכחית לעתיד עם ישראל.

אם למישהו היה ספק כי האנשים שיצאו לרחובות ולצמתים לעמוד נגד ממשלת החורבן צדקו, הרי שהאירועים הטרגיים של החודשים מאז השבעה באוקטובר מוכיחים מעבר לכל ספק את צדקת דרכם.

הרב אלחנן פופקו הוא רב, מחנך, איש ציבור, וסופר בארה"ב. דור אחד עשרה למשפחת רבנים. בעל תואר ראשון לפסיכולוגיה, תואר שני בחינוך וסמיכה לרבנות ולדיינות. פרסם מאות מאמרים וארבעה ספרים בשלש שפות. פרסם מאמרים בתחומין, כיפה, סרוגים, מקור ראשון, ערוץ שבע ועוד.

פסק דין אסון נחל צפית מפנה זרקור לשימוש שעושים בתי המשפט במבחן "ההתנהגות האנטי-סוציאלית" כמדד לבחינת היסוד הנפשי בעבירות המתה ולתחימת גדר האחריות הפלילית.

*  *  *

השבוע פורסמה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט יובל ליבדרו) הכרעת הדין בתפ"ח 14618-05-19, הידוע כתיק אסון נחל צפית, אשר גבה את חייהם של עשרה צעירים שנקלעו לשיטפון בטיול גיבוש למכינת "בני ציון". יובל כהאן, ראש המכינה ואביב ברדיצ'ב מנהל התכנית, הואשמו בעבירת המתה בקלות דעת אך הורשעו בעבירה קלה יותר של גרימת מוות ברשלנות.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.

חוט של חן וחסד משוך על "הבט אחורה בחיוך" (כרמל, 2023), ספרו של פרופ' יצחק גל-נור, איציק בפי חבריו. כשמאחוריו שובל ארוך של עשייה אקדמית וציבורית מעצבת (פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר; לשעבר, נציב שירות המדינה בממשלת רבין; ממייסדי "שלום עכשיו" וממקימי "הקרן החדשה לישראל"; ועוד), גל-נור מפרסם, לראשונה, ספר אישי שהמתין לעת הנכונה לו. אציין שזכיתי לקחת חלק בעריכתו.

סיפורו של איזקיניו שנולד בברזיל, הפליג ב-1949 ארצה עם אמו ואחותו ("העלייה שלנו לא הניבה חומר ראוי לסרטי העפלה"), נבנה ובנה בה, והפך את שפתה מיריבה מרה לסיפור אהבה – הוא כתף להישען עליה בימים אלו.

בעלת דוקטורט בספרות עברית, בתחום השירה המזרחית, ותואר מוסמך במשפטים. בעבר כיהנה במגוון תפקידים בתחום קידום השוויון של אנשים עם מוגבלות.

כיצד יכולה חקלאות ישראלית טכנולוגית לשרוד ואף לשגשג בעולם שבו הטמפרטורות עולות והמשאבים הטבעיים נדלים? בעידן של משבר האקלים, ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים אך גם עם הזדמנויות רבות, כשכל פתרון חקלאי חדש שנולד בשדותיה עשוי להכריע את מאזני המזון העולמיים

 *  *  *

משבר האקלים מציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה העולמית והמקומית, כאשר השפעתו על החקלאות היא אחת הבולטות והמדאיגות ביותר. שינויי האקלים משפיעים על מערכות הביקוש וההיצע העולמיות, מערערים את היציבות הכלכלית ומאיימים על ביטחון המזון ברחבי העולם.

פרופ' יורם קפולניק הוא מנכ"ל קרן BARD  הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי. קרן BARD הוקמה ע"י ממשלות ישראל וארה"ב למתן פתרונות חקלאיים, ופועלת בהצלחה כבר למעלה מ-45 שנה.