זמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע, במלאת עשור למותו של אריאל שרון: בחזרה לאוטוביוגרפיה באנגלית, שמנסה לפענח את הצופן של האיש המושמץ והמוחמץ הזה – ומציבה אתגר מחקרי למתנגדיו
בשבועות האחרונים התחדש הדיון בשאלת גיוס בני הישיבות. זאת כתוצאה משתי סיבות מרכזיות: האחת, תוקף החוק הפוטר את בני הישיבות צפוי לפוג בעוד שבועות ספורים. השנייה, המלחמה הממושכת בעזה וצרכי הביטחון הצפויים לעלות, חידדו את חוסר השוויון בין חילונים לחרדים.
אולם בחינת סוגיית הגיוס מהזווית הצרה של צרכי הביטחון והשוויון בנטל – מונעת הבנה של מורכבות הסוגיה, שהיבטיה נגזרים מתפיסה רעיונית, תרבותית ופוליטית. כלומר, רק הבנה של אותם היבטים יכולה להסביר גם מדוע לא נמצא עד היום מענה ראוי לשאלת גיוס בני הישיבות, וגם מדוע ספק אם יימצא לה מענה כזה גם בעתיד.
ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב.
רגע לפני הקרב ברפיח, שיהיה מדמם וכבד בהרוגים ובסכנה לגורל החטופים, הנה העובדות במקום אחר: 3500 מחבלים נעצרו ביו"ש מאז 7.10.
1700 מתוכם הם אנשי חמאס. כלומר שני גדודים לפחות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
בעמדתה של ישראל כלפי שחרור החטופים יש סתירה מהותית, ואין לדעת אם היא נובעת מכך שהמערכת הפוליטית איבדה את כלי החשיבה הלוגית בגלל תרבות "ההודעות לעיתונות" והסיסמאות הקליטות ל"בייס", או שבכוונת מכוון היא נועדה ליצור נוסחה בלתי אפשרית כדי למנוע עסקה.
כל התשובות נכונות. המערכת הפוליטית חושבת מגזרית ולא ממלכתית, ובנימין נתניהו מנצל זאת כדי למנוע עסקה, כי עסקה תסיים את המלחמה בלי "ניצחון מוחלט" ותציף את צרותיו בתוך ישראל.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
כמובן, ניתן להרחיב את ההקשר:
1. האתגר של ישראל הוא לא ממוקד סינוואר והחטופים.
האתגר הוא לייצב משטר גבולות שיאפשר חזרת עקורים, משטר מול הפלסטינים שיאפשר יציבות בשטחים ובעזה בעידן אחרי אבו מאזן ובשאיפה לא חמאס, וגם לאפשר משטר אזורי בציר עם סעודיה-מצרים-נסיכויות הנפט, תוך טיפול באירן.
2. אירן מפעילה לחץ על ארה"ב, בשנת בחירות פלגניות בארה"ב (שעייפה ממלחמות רחוקות ויקרות) ושסעים קשים בישראל, תוך פריצה לגרעין (כולל טילים ארוכי טווח מדוייקים ועכשיו ראשי קרב).
רוסיה מעוניינת בלחץ הזה כדי להדיח את ביידן, ולערער (עם סין) את משטר הפטרודולר ונוכחות ארה"ב באזור.
3. ישראל איבדה את מרחב הלגיטימציה להרס נרחב ברפיח; אבל גם בלבנון ואירן…
לוחות הזמנים לניצחון תוך חודשים, כדי לא להעמיק מדי את ההתשה הצבאית, הכלכלית, הממסדית והחברתית לא מתממשים לעת עתה. יש הערכת חסר לגבי השחיקה הלא לינארית של ישראל, בעיקר לנוכח הנהגה חלולה, מושחתת, שחותרת תחת האחדות, אנשי המקצוע והתקציב, ובעיקר בלי חשיבה רציונלית אסטרטגית מכוונת.
4. יש מי שמבינים ורוצים שמלחמה נצחית תוביל להתדרדרות לכיוון טרנספר בכל החזיתות.
דרושה הנהגה אחראית שתכוון למצב תוצאתי ראלי, ברור, תוך שיתוף פעולה פנימי וחיצוני.
—- סכנה ברורה ומיידית.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם