מחלוקת עמוקה שוררת בין הנשיא ג'ו ביידן וראש הממשלה בנימין נתניהו לגבי המתווה הנוגע ל"יום שאחרי". מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן אמר במהלך ועידת מינכן לביטחון: "כמעט כל מדינה ערבית רוצה כעת בכנות
לשלב את ישראל באזור כדי לנרמל את היחסים… כדי שישראל תוכל להרגיש בטוחה יותר", ו"להמשיך למדינה פלסטינית שגם מבטיחה את ביטחון ישראל".

נתניהו מתנגד בתוקף לפתרון שתי המדינות. הוא מאמין שמדינה כזו תוביל לפלישה נוספת, בדיוק כמו ב-7 באוקטובר. "ישראל לא תיכנע לתכתיבים בינלאומיים בנוגע להסכם עתידי עם הפלסטינים", הוסיף. הוא מהדהד את רגשותיהם של רוב היהודים כלפי מדינה פלסטינית.

יהודה לוקץ׳ יליד בודפשט, מתגורר באלכסנדריה, וירג׳יניה. סיים דוקטורט ביחסים בינלאומיים באמריקן יוניברסיטי, וושינגטון די סי. פרופסור-חבר אמריטוס ליחסים בינלאומיים, אוניברסיטת ג׳ורג׳ מייסון, וירג׳יניה. פרסם ארבעה ספרים. היה נציג תנועת "שלום עכשיו" בוושינגטון די סי בתחילת שנות ה-80 ועדיין דוגל בשלום עכשיו.

כאשר לא ברור עתיד המשא ומתן לעסקת חטופים, ולנוכח המתיחות עם ארצות הברית סביב מבצע אפשרי ברפיח והסלמה בחזית בצפון, מתמקד השיח הציבורי בפרטי העסקה וביכולתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להכריע לנוכח המאבקים הפוליטיים בתוך ממשלתו.

אלא שסוגיה מרכזית לא פחות, אשר כמעט אינה זוכה לתשומת הלב, נוגעת לכשירותו וליכולתו של נתניהו להוביל מראש משא ומתן מורכב ורגיש בנושא החטופים, ולהנהיג את ישראל בהכרעות כבדות המשקל סביב המשך המלחמה ולקראת היום שאחריה.

עו"ד דפנה הולץ-לכנר היא מומחית למשפט ציבורי, חוקתי ומנהלי. ב-25 השנים האחרונות הובילה וייצגה בשורה ארוכה של עתירות לבג"ץ, אשר השפיעו רבות על המשפט והחברה בישראל, לרבות בנושא גיוס בחורי הישיבות, מניעת כהונתו של נאשם בפלילים כראש הממשלה וניגודי העניינים של נתניהו, מתווה הגז, פרשות בר און-חברון והאי היווני, ביטול חוק האזרחות, ביטול עסקת הטיעון עם הנשיא קצב ויישום חוק הדיור הציבורי. משמשת כסגנית יו"ר הוועדה למשפט חוקתי ושלטון החוק בלשכת עורכי הדין.

תחשבו רגע על החיים שלנו, יש לנו המון מטרות בהן. רבים מאתנו רוצים להיות אנשי משפחה טובים, לפרנס, להיות חברים טובים לחברינו, להשקיע קצת בזמן פנאי, להצטיין באוניברסיטה אולי בדרך לפרנסה, להיות אנשים מוסריים, אולי לתרום פה ושם.

לא פשוט. הרבה פעמים זה מתנגש. למשל משפחה ופרנסה, פרנסה והצורך להיות מוסריים, לימודים והצורך להתפרנס במקביל וכו' וכו'. תחשבו כמה קלים היו חיינו אילו היינו מתעלמים מכל עקרון בחיים שלנו ומוכווני מטרה אחת בלבד. נניח רק להיות ילדים טובים להורינו. תעיפו הכל הצידה. אין בעיות פרנסה, אין צורך ללמוד, אין צורך להשקיע בחברים או בעצמנו. מאה אחוז השקעה בלהיות ילדים טובים. קשה? די קל, לא?

יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.