למה לשון עתיד?
אומרים לי
שיהודה תיאוקרטיה קלפטוקרטית
סף דיקטטורית,
עם מפלגות עליונות
ופוגרומים סדרתיים בלי ענישה,
מכונת פילוג ואיום וערוצי תעמולה
וחינוך הדתה ורמיסת ההשכלה המדעית
ומלחמה נצחית ושטחי התפשטות
ושומרי סף ומשטרה שהוכפפו
ופופוליזם כלכלי, וחינוך ודת לפי גרסת המשטר
והשתמטות המונים ורבנים מכרסמי ריבונות
ושליט שנראה כמתנשא מעל לחוק ומעל וועדות חקירה
ושרים מיותרים נהנתנים של פשיזם עברייני
ושעבוד ליוקר מחיה ולבורות ולשירות שנים
והפקרה ועקדה וטרלול.
* מי שמדמיין דמוקרטיה ליברלית
שפועלת לפי חוק ואמת וטוהר מידות
ורציונליות ומקצועיות וטובת האזרחים
וחזון ציוני ומוסדות מתפקדים
ואיזונים ובלמים ושומרי סף בעלי יכולות אכיפה
ועם אקטיבי שדואג לעתיד ילדיו ושאינו כצאן,
עלול להיות שבוי בקונספציה, ממש עכשיו.

1. אהבתי את התיאור העצמי המלא בהומור עוקצני.
2. נראה שהמחבר בחר במקצוע הלא נכון. כשקראתי את המאמר הייתי בטוח שמדובר במשפטן חוקתי. אולי אם היה בוחר אחרת, היה לנו 11:1 ולא 11:0. הבדל גדול.

בהחלט. עוד עלולים להקים מחלקה מיוחדת בשב"כ שתתנכל למתנחלים ביו"ש מסיבות פוליטיות. מנגנון בלתי נבחר שאמור לפסוק עפ"י החוק ינקוט בסיפוח זוחל של סמכויות המוסדות הנבחרים ויהפוך את עצמו למעין מחוקק על.

אבל אתם יודעים מה? לא שווה להמשיך בתאור הזה. כי אם המאמר שלעיל, כמו רבים אחרים כאן, משקף את רמת האקדמיה הישראלית – איך תשרוד הדמוקרטיה?

וסתם תרומה צנועה לעדכון האקמדיה (שיכול האותיות מכוון):
מי שסללו את הדרך לעליית המשטר הנאצי היו המפיה הבנקאית העולמית,
ה-City of London והוותיקן. היטלר היה בסה"כ סוכן שלהם.
ארצות הברית השיקה את "המלחמה בטרור" באמצעות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, ולא בעקבותיהם.

לא הבנתי מה לא מובן פה. שילטון הימין מגובה במשיחיים, הטיפשים והחרדים מעוניין להנציח את המשך שלטונו באמצעות ניצול החוקים הדמוקרטיים. מה שנעשה בתחילה במחשכים וטיפין טיפין נעשה היום בריש גלי מהמקפצה. הם רואים שאף אחד לא מצליח לעצור אותם והם חוגגים. חוגגים על הפרצות שהותירו אבותינו הליברל-דמוקרטים, שלא העזו אפילו לחלום שיבוא יום והאמסלמים ישלטו פה.

איך שרה פעם מרגלית צנעני (מרגול) בלהיט נושן: "הופה, פה זה לא אירופה, פה מזרח תיכון ישן". ישרהל היא מדינת קומבינות ושחיתות משחר ימיה, והפעם הדיקטטור הצורר ביבים שקרניהו לא אשם בזה, לא הוא התחיל. היהודים נרדפו משחר ההסטוריה וכמי שתמיד נלחמו על חייהם בגולה היצר החזק ביותר שפיתחו, גנטית, הוא יצר ההישרדות. כלומר שוחד לאיש השלטון הזה במדינה הזו, וגם לאיש השלטון הזה במדינה ההיא, וכך הלאה. כפי שמתאר יפה חיים חפר בשיר השר משה מונטיפיורי את הענקת הבקשיש לפחה התורכי הנבזה. ומכיוון שאלו שהצליחו להישרד, הצליחו במשימתם הרי שגם עם עלייתם לארץ ואחר כך מדינת ישראל הם לא שינו את דרכי ההישרדות שלהם, רק שהפעם כלפי השלטון הישראלי. וכך הישראלים גונבים, משקרים, מתחמנים, משחדים, מקבלים שוחד וטובות הנאה – עד לראש הממשלה הנצחי שלהם. פעם היה בזמר המזרחי (ים תיכוני או ישראלי מסולסל) אמרגן בשם "קומבינה הפקות" וזו כל התורה כולה בשתי מילים.