מדי פעם עולה שאלת "היום שאחרי" ברצועת עזה ומיד מוסרת מהשולחן. הרתיעה העיקרית מעיסוק בנושא נובעת מכך שעצם השאלה גורם לתחושה שעוד רגע מסיימים את המלחמה – והרי אנחנו אפילו עוד לא קרובים להשגת המטרות.

ההימנעות מגיבוש תוכנית כזאת היא טעות גדולה, מפני שאין פתרון אידיאלי לגבי היום שאחרי חמאס ויש לבחור בחלופה הפחות גרועה. כל אחת מהחלופות מחייבת היערכות ארוכה של חודשים ואולי אפילו שנים. אם יתחילו לדון בכך רק יום אחרי סיום המלחמה, רוב הסיכויים ש"חמאס" ילקק את פצעיו בזמן הזה, יתארגן מחדש ויבסס שוב את שלטונו ברצועה, גם אם חלש יותר.

ד”ר למדעי המדינה וליחסים בינלאומיים. עבודת הדוקטורט שלי בנושא “כללי משחק בלוחמה א-סימטרית” זכתה בפרס הקרן ע”ש ענבר עטיה ז”ל למחקרים בנושא טרור.

יישובי העוטף הותקפו באופן אכזרי ב-7 באוקטובר, וישראל נמצאה לא מוכנה. בזמן שתושבי הדרום הסתגרו בממ"דים ומבלי מסיבת נובה התחבאו בין השיחים וחיכו לכוח שיחלץ אותם, ראינו כיצד "הישראלים היפים" התגייסו למען אותם תושבים. החל מאספקת אוכל, ציוד, אנשים שפתחו את בתיהם ומשרדים פרטיים שהוסבו לאירוח של משפחות שלמות.

לצד האנשים הפרטיים, הגופים והחברות השונות – שכולם נותנים כתף בעת הזו, עומדת ברקע שאלת האחריות הלאומית, ומדוע למדינת ישראל אין תשתיות המתאימות לאירועי חירום.

חגית אליאס היא מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל, בוגרת תואר ראשון בלימודי א"י וגיאוגרפיה מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני במדיניות ציבורית למנהלים מאוניברסיטת ת"א. אליאס הובילה מהלכים שהרחיבו את הגיוון ושילבו אוכלוסיות בתת ייצוג בענף, בין השאר נשים.

מלחמות גובות מחיר עצום. בראש ובראשונה, המוני בני אדם בכל הצדדים לקונפליקט מאבדים את חייהם. אבל למלחמות עלולים להיות מחירים נוספים, קשים יותר לזיהוי. אחד ממחירים אלה הוא החלשת הדמוקרטיה.

בעת מלחמה ממשלות עלולות לסטות משלטון החוק, להעצים את סמכויותיהן ולפגוע קשות בזכויות אדם – כל זאת תוך היאחזות בטעמי ביטחון לאומי. אם מערכת הריסונים והבלמים לא תפעל כהלכה, הנזק לדמוקרטיה עלול להיות עמוק וארוך-טווח.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.