משבר בריאות הנפש הוא אתגר חברתי בעל השלכות כלכליות: איך הרשויות המקומיות יכולות לעודד את התושבים לשפר את הבריאות הנפשית שלהם ולהוות פחות נטל על החברה?

*  *  *

מאז השבעה באוקטובר, החברה הישראלית חווה משבר נפשי וחברתי מהחמורים בתולדותיה. הטראומה שהותירה המלחמה נוכחת בכל בית ובכל קהילה, גם כאשר היא אינה גלויה. היא משפיעה באופן דרמטי על כל שכבות האוכלוסייה: בנות ובני נוער המתמודדים עם שיבוש שיגרת הלימודים והפנאי שלהם, צעירים משרתי מילואים המתקשים לשוב ללימודים ולמעגל העבודה, והורים שנושאים בנטל כפול – של עצמם ושל ילדיהם.

רועי ביגר הוא ראש המסלול לאתגרים דחופים, CIVIX. חוקר עיצוב, יזם ומרצה בתכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל.

הִנֵּה הֵם עוֹמְדִים בְּפֶתַח בֵּית הַקְּבָרוֹת
בְּנִיר עֹז
הַשֶּׁמֶשׁ תִּדֹּם בֵּין עַזָּה לְרָפִיחַ
אֵין פְּרָחִים בַּקָּנֶה
בְּפֶתַח בֵּית הַקְּבָרוֹת
בְּנִיר עֹז
הִנֵּה הוּא מַר "הִנֵּה מֻטָּלוֹת גּוּפוֹתֵינוּ"
וְהִנֵּה אָדוֹן "עַל הַשְּׁחִיטָה"
וְ"נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן לֹא בָּרָא הַשָּׂטָן"
מֵאֲחוֹרָיו, מֵלִיט אֶת פָּנָיו
הָאִישׁ שֶׁל "רְאִי אֲדָמָה
כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד".
עוֹמְדִים מְבֻיָּשִׁים. שׁוֹתְקִים
בְּפֶתַח בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּנִיר עֹז
הִנֵּה הוּא "כְּשֶׁגֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל פְּנֵי רֵעַי הַמֵּתִים"
מִצְטוֹפֵף תַּחַת מִטְרִיָּה אַחַת
עִם "גֶּשֶׁם כָּבֵד עוֹמֵד לִפֹּל"
הַשֶּׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דֹּם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן
"הַשָּׁמַיִם גְּדוֹלִים וְהַדְּמָעוֹת קְטַנּוֹת"
שָׁם בְּפֶתַח בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּנִיר עֹז.
יָצָאנוּ אַט הֵם מְמַלְמְלִים
לָנֶצַח זְכֹר נָא אֶת שְׁמוֹתֵינוּ
שִׁירִי כְּפִיר וַאֲרִיאֵל
אֲרִיאֵל כְּפִיר וְשִׁירִי
מְשׁוֹרְרֵי כָּל הַמִּלְחָמוֹת
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ בְּלִי מַדִּים,
הֵם זוֹעֲקִים
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
לוֹחֲשִׁים לְעַצְמָם
הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
וְגַם אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם,
הֵם מְנַסִּים אֶת כִּשְׁרוֹנָם
שָׁם
בְּבֵית הַקְּבָרוֹת בְּנִיר עֹז
מְנַגְּנִים אֶת
בּוּם בּוּם בּוּם
מַחְשִׁיךְ כָּל הַיְּקוּם
כָּךְ עוֹמְדִים שָׁם עֶצֶב וּכְאֵב
מַבִּיטִים מֵהַצַּד זְוָעָה וּשְׁתִיקָה
הָעִבְרִית הָרֵיקָה וְהַחֲלוּלָה
"תִּלְבְּשִׁי שִׂמְלָה שְׁחוֹרָה
לְזֵכֶר כָּל הַחֲבוּרָה", מְנַסֶּה אֶחָד
מִצְטָרֵף גַּם מְבֻיָּשׁ
"רְאִי רָחֵל רְאִי
הֵם שָׁבוּ לִגְבוּלָם", וּמִשְׁתַּתֵּק
נֶעֱמָד שָׁם בְּפִנַּת הַהֶסְפֵּדִים הַהוּא
חוֹרֵז בְּרֹאשׁוֹ אֶת "אֵין בָּתִּים עוֹד בַּמֶּשֶׁק"
וְהָהָר שֶׁהָיָה כְּמִפְלֶצֶת
אַךְ עֵינֵי כֻּלָּם לֹא יוֹדְעוֹת אֶת נַפְשָׁם
אֵין מִלִּים
אֵין שִׁירִים לְשִׁירִי
אֵין חֲרוּזִים לִכְפִיר
אֵין אֱלֹהִים לַאֲרִיאֵל
מָה אֲבָרֵךְ לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַךְ זֶה הַיֶּלֶד?
שׁוֹאֵל הַמַּלְאָךְ.
שָׁם בְּפֶתַח בֵּית הַקְּבָרוֹת בְּנִיר עֹז
בְּסוֹפוֹ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם עֲלֵי אֲדָמוֹת
מוּל גֶּדֶר הַהַפְקָרָה
עוֹמֵד רַב צְבָאִי וְעוֹמֵד רַב אֶזְרָחִי
עוֹמְדִים כֻּלָּם וְתוֹהִים
אֵל מָלֵא רַחֲמִים?
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכוֹנָה
וְאֵין מְנוּחָה
הֵיכָן הַמִּלִּים?
מְנַסִּים בְּעִבְרִית מְנַסִּים בְּאַנְגְּלִית
"מִי בְּאֵשׁ גְּדוֹלָה, מִי בָּאֲפֵלָה
מִי בְּיַד שׁוֹפֵט וּמִי בְּיַד תַּלְיָן"
אֲפִלּוּ הַמֶּמְשָׁלָה שׁוֹלַחַת
אֶת מֵיטַב מְשׁוֹרְרֶיהָ
יוֹצְאִים גַּם הֵם מִקִּבְרָם וּמְנַסִּים
"הֲנִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ כִּי קְבוּצַת נְעָרִים זוֹ,
הַיּוֹשֶׁבֶת בְּנַחַל עֹז,
נוֹשֵׂאת עַל כְּתֵפֶיהָ אֶת שַׁעֲרֵי עַזָּה הַכְּבֵדִים, שְׁעָרִים אֲשֶׁר מֵעֶבְרָם מִצְטוֹפְפִים מֵאוֹת אַלְפֵי עֵינַיִם וְיָדַיִם הַמִּתְפַּלְּלוֹת לְחֻלְשָׁתֵנוּ כִּי תָּבוֹא, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְקָרְעֵנוּ לִגְזָרִים – הֲשָׁכַחְנוּ זֹאת"?
וּבָאִים כָּל מְשׁוֹרְרֵי הַמִּלְחָמוֹת
וְהַזְּוָעוֹת וְהַדְּמָעוֹת
מִצְטוֹפְפִים מֵעַל מַבָּטָהּ הַמְּבֹהָל שֶׁל שִׁירִי
וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ קְשׁוּרִים אֵלֶיהָ בְּסָדִין
מְאֻמָּצִים אֶל גּוּפָהּ הַמְּבֹעָת בְּאֵימָה
חֲרוּטִים צְרוּבִים בִּטְרָאוּמַת הַהַפְקָרָה
וְלִפְנֵיהֶם עַכְשָׁו רַק
שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הָעֵץ הַקְּטַנִּים
עֲטוּפִים בְּדֶגֶל הָאֻמָּה
וְ"אֵין אוֹת אִם חַיִּים הֵם אוֹ אִם יְרוּיִים"
זֶה מַגַּשׁ הַכֶּסֶף?
תִּינוֹקוֹת לוֹבְשֵׁי חֹל וַחֲגוֹר?
"אָז תִּזְכְּרוּ שֶׁהִבְטַחְתֶּם לֹא לִבְכּוֹת",
הֵם לוֹחֲשִׁים
"תַּעַצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם כָּל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן
וְתַחְשְׁבוּ עָלַי", עֲלֵיהֶם
עוֹמְדִים שָׁם כֻּלָּם בּוֹכִים וּמִתְבַּיְּשִׁים. מִתְבַּיְּשִׁים וּבוֹכִים
וּבוֹכִים וּבוֹכִים וּבוֹכִים
וּמִתְבַּיְּשִׁים.

צילום של שירי ביבס האוחזת בשני בניה, כפיר ואריאל ביבס, מתוך סרטון שצולם על ידי ארגון החמאס והועלה ב-7 באוקטובר 2023 (צילום: ערוץ הטלגרם של חמאס)

תודה לזאב רז על דיוק הניקוד

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.