האמת, הטוב והיפה – האידיאות הראשוניות של אפלטון – נחשבות כמבטאות את מותר האדם. בחינוך הן מתממשות בחינוך האינטלקטואלי המכוון לאמת, בחינוך המוסרי המכוון לטוב, ובחינוך האמנותי המכוון ליפה.
מהו הביטוי של אלה בישראל כיום? צאו וראו: בתחום האמת, התרבות נעשית אנטי-אינטלקטואלית, שקרית, דתית-משיחית, נוקשה ומעוותת; בתחום המוסר, החברה נהיית יותר ויותר כוחנית, רעילה, מדכאת, אגואיסטית, נצלנית, מפלה ומושחתת; ובאשר ליפה, יותר ויותר מתרבים הגילויים של כיעור, גסות, לכלוך וזוהמה.
ישעיהו תדמור הוא מחנך, פרופ' לחינוך. בעבר: מנהל בית הספר הריאלי העברי בחיפה, ראש מכללת לוינסקי לחינוך, יו"ר המועצה לרוח האדם בחינוך. פרסם 10 ספרים ומאמרים רבים. פעיל ומעורב למען חינוך נאור, הומניסטי, ליברלי ודמוקרטי, מכוון למדעים, למקצועות הרוח ולאמנויות.
הכותרות הראשיות עכשיו
בכל רגע נתון, כ-70 ילדים בישראל ממתינים למשפחת אומנה. הנתון הכואב והבלתי מתקבל על הדעת הזה מחייב את רשויות המדינה לשחרר חסמים, ולאתר פתרונות שמעמידים במרכז את צרכיו וטובתו של הילד.
בישראל חיים כ-400 אלף ילדים בסיכון, מתוכם כ-4,300 ילדים ובני נוער שנמצאים בסידור חוץ זמני וגדלים בכ-4,000 משפחות אומנה. חלקם, ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
אבי אלבאז מכהן כמנכ"ל הפורום הציבורי – כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל, שותפות פילנתרופית ומקצועית לקידום המסגרות הפנימייתיות ברמה הלאומית.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
מאז השבעה באוקטובר רבים מנסים להבין מדוע הציבור לא שוטף את הרחובות בהמוניו במחאה זועמת על הפקרת החטופים או מתייצב מחדש במספרי ענק כדי להתנגד לחידוש ההפיכה המשטרית. אחד ההסברים, שנדמה כי קנה אחיזה לאחרונה, מייחס לאזרחים שלא יוצאים להפגין את מה שמוכר בעגה הפסיכולוגית בתור "חוסר אונים נרכש".
המונח "חוסר אונים נרכש" מקורו בניסוי התנהגותי מפורסם שנערך בכלבים על ידי הפסיכולוג מרטין סליגמן לפני קרוב ל-60 שנה. הניסוי של סליגמן הראה כיצד כלבים שמקבלים שוק חשמלי חוזר ונשנה ולומדים שאין בכוחם לעשות דבר כדי להימנע ממנו, מפתחים לבסוף אפתיה (ואולקוס) ומשלימים עם מצבם בכניעה.
יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לא הבנתי ויסלח לי בתקווה הכותב. האם תרבות דתית היא אנטי-אינטלקטואלית בעיניו? האם הוא אינו רואה גם תופעות חיוביות במצב החינוך ובתרבות הנוכחית? קשה להאמין שהכול רק שחור. קשה לי גם האמירה שאנו חברה שהתקלקלה. יש עדיין דברים טובים במדינה הזו. יש מה לשפר ולא הכול ורוד, אך יש גם עתיד.
כיום, הקניית ערכים בבית הספר הינה בעייתית, משום שעל המחנך.ת לבחור בערכים החשובים לדעתו.ה. כאן נכנסת השקפת העולם האישית. מחשש לטענות הפלייה או הסללה פוליטית, המורים נרתעים. זאת לעומת החינוך הדתי והציוני הדתי וגם הערבי בהם שימור ערכי המגזר מתקבל בטבעיות ואף כמצווה. במגזר החילוני והציוני, המחנכים והמורים מתמנים בהתאם לידע מקצועי גרידא וחלילה וחס שלא להזכיר השקפה חברתית או פוליטית. אינני מבין מדוע ניתנת למורים דתיים או מסורתיים דריסת רגל בבתי הספר הכלליים. כאן אנו מפסידים מראש את שימור ערכינו. בנוסף, מחשש מפני ההורים ומערכת המשפט המרופטת, המורים נזהרים בכל מילה שעשויה להתפרש שלא כהלכה. בנוסף, מגמות מודרניות בהשפעת תרבות ה woke הפלורליסטית המזוייפת, כמו אישורי מופרעות או מגבלות מומצאות פוגעים בחינוך, במצויינות ובשוויון. ניתן להוסיף עוד ועוד כאורך המאמר המקורי, אבל עד כאן. הערכה רבה לפרופּ' שייקה תדמור על העלאת הנושא החשוב ועל בהירות הצגתו.