הישראלים והפלסטינים מעולם לא היו רחוקים יותר, מנוכרים יותר, שונאים יותר ומיואשים יותר מאשר בשנה האחרונה. תחושת הייאוש הזו מתבטאת בדה-הומניזציה של הצד השני.
הפלסטינים מתקשים להביע אמפטיה לקורבנות הטבח הנורא ב-7 באוקטובר, לחטופים הנמקים בשבי חמאס, או לישראלים באשר הם, וחושבים שאירועי הטבח והאונס הברבריים שעדיין מטלטלים אותנו הישראלים הם פרופגנדה ציונית. מן הצד השני, הישראלים מרוכזים בטרגדיה של ה-7 באוקטובר, מסיטים את מבטם מההרג ההמוני ברצועת עזה, מהילדים המתים והפצועים, מההרס, מאובדן היכולת לקיים חיים בכבוד ומאלימות המתנחלים בגדה המערבית.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
בלחץ עבריין סדרתי שאוחז בתורת גזע ומעריץ רוצח המונים מחברון, שמונה בידי עבריין סדרתי לכאורה, מנסה המשטרה לדכא באלימות את הפגנות מתנגדי המשטר.
תקשורת המיינסטרים מתעלמת מאלימות זו בדרך כלל. כמו התעלמותה מהאפרטהייד בגדה, שנציגיו הם-הם ממשלת ההפיכה. האם אחרי האלימות הדוחה של השוטר כלפי כתבת ערוץ 12 יולן כהן זה ישתנה? לא הייתי עוצר את נשימתי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום דניאל, מצד אחד אתה מעלה שני גורמים בעייתיים (תקשורת, פוליטיקה); אך מצד שני אתה קורא לטפל רק באחד מהם (פוליטיקה). שים לב כפי שאתה עצמך אומר, שלגורם הראשון יש אחריות (חלקית, לא מלאה) לשני – אז אם כן מה צריך להיות הפיתרון בתחום התקשורת?
התקשורת נותנת לציבור מה שהוא רוצה. ואת זה הציבור בוחר דרך השלט (ודרך רכישה של המפרסמים) ולכן, זה מה שמביאים לו.
נכון שיש לתקשורת אחראיות על התוכן, אבל למה שתעשה את זה?
נהפכו, הרי משתלם לבעל הבית של הערוץ וכו' לשרת את המשטר, הרי זה יד רוחצת יד. הוא צריך את הרגולטור.
דרך אגב, אפילו ברמה הנמוכה של כתבים, כך בן גביר עושה (על פי הריאיון של ג'וש בריינר עם תומר אביטל). כלומר, הוא מייצר חדשות. יעני, בן גביר למעשה צבר את כוחו ומעמדו בזכות יצירת תוכן. זה ככה פשוט. אנשים חושבים שהוא עורך דין או "נער גבעות" או טמבל או חולה (מה שנכון). אבל האמת היא שהוא יוצר תוכן. גם בעבר עוד לפני שהיה טיקטוק הוא היה עושה רעש ומשלהב את הנערים המופקרים, שחלקם הגדול גם כן כמו, בעלי בעיות התנהגותיות אורגניות.
אז זה כל הסיפור, תוכן. ואנשים צורכים תוכן כזה מטופש כי הם למעשה בורחים מהפחדים שלהם בתוך הראש שלהם. ותוכן מטופש הוא אחלה של הסחת דעת ומנוחה מהקול הקטן בתוך הנפש פנימה שמזהיר את הבן אדם מהתוצאות של חשיפה לתוכן מטופש ורעיל. אבל הבן אדם כבר מכור. והוא הבן אדם המתמכר לצריכה של תוכן רעיל, והבן אדם שמייצר את התוכן שגם הוא מכור לייצור ולסיפוק הרגעי שהוא חש כאשר הוא הצליח להשתקף בעיני הציבור, שניהם מתעוררים אל המציאות שנוצרה כתוצאה מהפעולה; או נכון יותר; אי הפעולה שהם היו צריכים לבצע ולא ביצעו, כמו שני נרקומנים שמתעוררים אל מציאות של חורבן.
אז זה הסיכום: אנשים מרעילים לעצמם את המחשבה עם תוצאות דומות בחיים עצמם. ולזה כיום קוראים "תקשורת". פעם תקשורת הייתה כדי לדווח מציאות. היום התקשורת משרתת את אלו שרוצים לעצב אותה (מציאות).
סוגיית מיטוט חמאס וחיסולו של ארגון הטרור – היא אחת הסוגיות המאתגרות והנפיצות ביותר בשיח הישראלי מאז ה-7 באוקטובר. לצד העובדה ש"לא ניתן להשמיד את חמאס" וכי רעיון "העלמתו היא זריית חול בעיני הציבור", כפי שהיטיב להסביר דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי בראיון שנערך איתו בערוץ 13.
ללא ספק, מדובר בסוגייה טעונה ומורכבת, המושכת אליה אש ותשומת לב בינלאומית עצומה. וזאת, במקביל לסוגיית השבת החטופים משבי חמאס, והרבה מעבר לעימות המילולי שהתחולל בין הגרי לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר, וכן מעבר לביקורת המושמעת תדיר כלפי הדרג הצבאי ופעילות צה"ל ברצועה.
ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.
כפסע מהניצחון המוחלט
כל העיניים על המתלבטים
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם



























































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם