לא יאומן כמה שחץ ורהב מחד וחוסר ידע משווע מאידך מעורבבים בכתיבה הזו. השמאל הסוציאליסטי של הקמת המדינה היה ימין פאנטי קיצוני יחסית לבן גביר. בן גוריון חלם על השתלטות על עבר הירדן וחידוש הישוב היהודי בגלעד. יחידת ה101 הרגה ערבים מקריים ב'פעולות התגמול'. בן גוריון סגר את עיתון קול העם ושופטי העליון בתקופתו מונו למעשה ולהלכה על ידי הממשלה.
מאזן כוחות בין רשויות מתרחש כאשר יש איזונים ובלמים על שלוש הרשויות. במקרה הישראלי אין שום בלמים על בית המשפט העליון שלחבריו יש זכות וטו על הבאים בשעריו.
בניגוד לטענה כאן, כל עוד יש בחירות העם הוא הבלם העיקרי של הממשלה והכנסת. כן, במקרי קיצון צריך שגם בית המשפט העליון יוכל להווחת בלם.
אבל בית המשפט העליון הפך עצמו לממשלה חליפית ולמחוקק על. הכנבת והממשלה הם בית הנבחרים התחתון הזקוק לאישור הבית העליון לכל פעולה.
בית הלורדים הזה אפילו לא נושא באחריות כלשהי ךמעשיו או מחדליו.
האם שופט עליון אחד התפטר בגלל משבר ההגירה שמתרחש בשל פסיקת העליון? מישהו מהם משלם מחיר כלשהו על טעויות?

ניכר שהדברים נכתבו מנקודת מבט מורמת מעם, שהרי המחבר ודומיו הם הם הישראליות השלמה והנכונה, אין בכלל ספק בכך..
שאר הגורמים המוזכרים כגון החרדים, או הדתיים הם ממעמד נחות יותר.
כמה זמן עוד נשקר לעצמנו כי כל בני האדם שווים, איך נוכל אנחנו הנאורים לנטוע את עצינו ולגדל את ילדינו ליד אותם אנשים? אנשים שמזמן אבדה תקוותם.
אוי לצבא ששינה את פניו, כיצד נוכל לחיות עם אנשים שצלם האנוש בשבילם משמעותו פראיות וברבריות, שנלחמים למען מוות הרואי.
אוי לנו מאותם אנשים פרימיטיביים שסגרו עצמם באותו כלוב בו היו סגורים לפני מאות שנים, שחוששים מקדמה ובריאות.
אנו בני המעמד הגבוה, הנאור, המשכיל – מוכרחים לעמוד יחד, לעמוד על ערכינו, ולענוד את עקרונותינו בגאון. לא יוכלו לנו אותם ברברים נחותים, אותם תתי אדם, אותו גזע פרימיטיבי.
פנינו לעתיד, עתיד שאולי נראה מייאש ואפל, אך בכוחנו לשנות זאת.
אנו מייצגים את הטוב, את הנכון, את האמת, כל אשר יחפצו בדרך הנכונה, בואו איתנו. לנו ברורה הדרך, מה נכון ומה אסור, מה טמא ומה טהור, האמת היא אצלנו – ורק אצלנו.

מישהו יודע להצביע על התאריך בו פרופסורים נכבדים עם אוצר ידע כה נרחב, הפכו למעריצי בורות, ממה שאני זוכר ככל שמתקרבים לאמת ככה היא פחות חדה, ממתי פרופסורים ודוקטורים התחילו להוביל את דרכם בגאווה כה אטומה? מניחים כי בכף ידם נמצאת האמת והאמת כולה?
ממתי נזנחה פתיחות הלב לטובת עמדה חברתית וטענה לוגית?
החכמה וההיגיון מכריחים אותנו לנוס בכל מאודנו מאנשים שבטוחים כי האמת בכף ידם, ואם בכוחנו לתקן, נתקן.