הדבר היחיד שייזכר מאמש הוא שהיו שני טקסים. שני ייצוגים לשתי תפיסות שונות. הלאומי – לא היה לאומי. היה עממי. אנושי, קורע לב ורגיש, מנסה לתפוס את כל הקצוות (מחיאות כפיים נשמעו גם להתרגשותה של ערין חבקה)
הממלכתי – לא היה ממלכתי. היה הסברתי. מהונדס, מנסה להחזיק קרוב את מי שעוד מאמין שבכוח ננצח
מי שהפך לפוליטי את היסוד הדמוקרטי, את הגיוס לצה"ל, את השבת החטופים, קיבל שני מחנות שתהום ביניהם "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". וזה אסוננו

















































































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם